מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה משורר ומספר משלים צרפתי . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה משורר ומספר משלים צרפתי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.
הסיפורים שחשפו את האמת על כולנו
מה אם היינו אומרים לכם שהאבחנות המדויקות ביותר על פוליטיקה, פסיכולוגיה וחולשות אנושיות לא נכתבו בספרי פילוסופיה עבי כרס, אלא בסיפורים קצרים על שועל ערמומי, נמלה חרוצה ועורב גאוותן? במאה ה-17, בצרפת של המלך לואי ה-14 רב העוצמה, חי אדם שהבין זאת היטב. קראו לו ז'אן דה לה פונטן, והוא הפך את המשל התמים לכאורה, לכלי חד ונוקב. בעוד אחרים כתבו מחזות ושירים ישירים, לה פונטן פיתח שפת סתרים: הוא הלביש את בני האדם בפרוות ונוצות, ודרך ממלכת החיות חשף את האמת העירומה על החברה הגבוהה, על חצר המלוכה ועל טבע האדם עצמו. הוא לא היה סתם מספר סיפורים; הוא היה פרשן חברתי מבריק שהשתמש במשל כדי לומר את כל מה שאסור היה לומר בגלוי, והשאיר אחריו מורשת שרלוונטית היום יותר מתמיד.
האיש שלמד על בני אדם ביערות פראיים
כדי לפצח את הקוד של לה פונטן, צריך להבין את מסלול חייו הייחודי. הוא לא גדל בתוך חומות הארמון, אלא בעיירה שאטו-תיירי, שם ירש מאביו תפקיד של מפקח על יערות ונהרות. "האוניברסיטה" האמיתית שלו הייתה הטבע עצמו. שם, בהתבוננות אינסופית, הוא למד על חוקי ההישרדות, על שרשרת המזון ועל ההתנהגות האותנטית של יצורים חיים. הידע הזה הוא שהפך את החיות במשלים שלו לאמינות כל כך. כשהגיע לפריז, הוא נכנס לעולם הפוך לחלוטין: תאטרון אנושי של אינטריגות, חנופה ופוליטיקה בטרקלינים הספרותיים ובחצרות הפטרונים. הוא ראה כיצד שר הכספים ניקולא פוקה, פטרונו, נופל ברגע אחד מאיגרא רמה לבירא עמיקתא (מגג גבוה לבור עמוק), וקיבל שיעור מאלף על כוח, קנאה ונאמנות. השיעור הזה לימד אותו שהבעת ביקורת ישירה על בעלי הכוח היא מסוכנת, וכי האלגוריה היא השריון הבטוח ביותר של הסאטיריקן. השילוב הקטלני הזה – בין הבנת חוקי הג'ונגל האמיתיים לבין הבנת חוקי הג'ונגל האנושי של פריז – הוא שהפך את כתיבתו למדויקת כל כך.
הנוסחה הסודית: מיוון העתיקה ועד לחכמי הודו
טעות לחשוב שלה פונטן המציא את הסיפורים שלו מאפס. הגאונות שלו לא הייתה בהמצאה, אלא בשילוב. הוא פעל כמו שף-אמן שלקח את חומרי הגלם הטובים ביותר מההיסטוריה העולמית ורקח מהם מנה חדשה ומתוחכמת. הבסיס, כמובן, היה ממשיל המשלים היווני איזופוס, אך זה היה רק קצה הקרחון. הוא תיבל את יצירותיו בחוכמה רומית מכתבי הורטיוס, הוסיף להן דרמה וסיפוריות מהרנסאנס האיטלקי של בוקאצ'ו, ואף שאב רעיונות ממקורות יהודיים בתלמוד ובמדרש. באופן מפתיע לתקופתו, הוא הודה בפה מלא שחלק גדול מהשראתו מגיע מ"החכם ההודי פילפה" – כינוי למספר האגדי של קובץ המשלים ההודי העתיק פנצ'טנטרה. למעשה, לה פונטן עמד בצומת דרכים של תרבויות עולמיות, אסף סיפורים שנדדו במשך מאות שנים מהודו, דרך פרס והעולם הערבי, והפיח בהם רוח צרפתית, שנונה ומלאת עוקצנות. הוא לא העתיק; הוא ניכס, שדרג והפך זהב ספרותי ליהלום מלוטש.
האמת המרה על חנופה והקרב בין אמנות לכסף
כשאנחנו קוראים את המשלים שלו היום, אנחנו מגלים שהם עוסקים בשאלות שמטרידות אותנו עדיין. קחו למשל את "הצרצר והנמלה". זה לא רק סיפור ילדים על חריצות. זהו ויכוח נצחי וחסר פתרון: מה חשוב יותר, הישרדות חומרית או יצירה אמנותית? הנמלה מבטיחה את עתידה הפיזי, אך הצרצר מעניק לעולם יופי ומוזיקה. לה פונטן מציג את הדילמה במלוא חריפותה ומכריח אותנו לשאול – האם לחברה יש מחויבות לתמוך באמניה? במשל אחר, "השועל והעורב", אנו מקבלים שיעור מאלף על פסיכולוגיה של שכנוע. השועל מבין שאין צורך בכוח כשיש לך את המילים הנכונות. הוא מזהה את נקודת התורפה של העורב – היוהרה – ותוקף אותה במחמאות מדויקות. המשל חושף אמת אוניברסלית: קל מאוד לגרום לאנשים לוותר על ה"גבינה" שלהם אם רק תדע ללחוץ על כפתור האגו הנכון.
כשהשועל מלמד אותנו על פסיכולוגיה וצדק פואטי
דמותו של השועל, שחוזרת ומופיעה ביצירותיו של לה פונטן, משמשת לעתים קרובות כמדריך שלנו לנבכי הנפש האנושית. במשל "השועל והענבים" הוא מדגים לנו, 300 שנה לפני פרויד, מנגנון פסיכולוגי מורכב. כשהשועל אינו מצליח להשיג את הענבים, הוא לא מודה בכישלון, אלא משכנע את עצמו שהם כלל לא היו שווים את המאמץ. הוא מכריז שהם "חמוצים", ובכך פותר את הקונפליקט הפנימי בין רצון למציאות. המשל הזה העניק לעולם את המונח "ענבים חמוצים" והדגים באופן מושלם את מה שהפסיכולוגיה המודרנית מכנה "דיסוננס קוגניטיבי". סיפור אחר, "השועל והחסידה", הוא מופת של צדק פואטי. השועל מנסה להשפיל את החסידה באמצעות טריק מרושע, אך היא לא נשארת חייבת ומחזירה לו באותו המטבע בדיוק. זהו משל על הדדיות, על תוצאות למעשינו, ועל כך שבסופו של דבר, היחס שאנו נותנים לעולם הוא היחס שנזכה לקבל בחזרה.
כיצד הפך המשורר הצרפתי לחלק מה-DNA הישראלי?
ייתכן שההוכחה הגדולה ביותר לעוצמתו של לה פונטן היא האופן שבו סיפוריו חלחלו אל תוך תרבויות זרות והפכו לחלק מהן. השפעתו הגיעה עד לרוסיה, שם היווה מודל לחיקוי עבור ממשיל המשלים הלאומי, איוואן קרילוב. אך באופן מפתיע, הוא הפך גם לחלק בלתי נפרד מהתרבות העברית והישראלית. זה החל עוד במאה ה-19, עם תרגומים של אנשי תנועת ההשכלה, והמשיך בתרגומים הקנוניים של יונתן רטוש וראובן וימר. אך הסיפורים לא נשארו רק בספרים. הם קמו לתחייה בשירים של יונה וולך ונעמי שמר, קיבלו פרשנות חדשה במערכונים של "פרפר נחמד" והפכו למטבעות לשון שגורים. העובדה שילד ישראלי יכול לזהות את סיפור הנמלה והצרצר, מאות שנים לאחר שנכתב בצרפת, מוכיחה שלה פונטן לא כתב רק על חיות. הוא כתב עלינו. על האופן שבו אנחנו חושבים, טועים, מצליחים ונכשלים. וזו הסיבה שקולו יישאר רלוונטי תמיד. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: לה פונטיין (משורר צרפתי)
פתרון שתי מילים ומעלה: ז'אן דה לה פונטן (פונטיין)
ביטויים דומים:
משורר ומספר משלים צרפתי מילון, משורר ומספר משלים צרפתי שם של משורר ומספר משלים צרפתי, משורר ומספר משלים צרפתי תשבץ, משורר ומספר משלים צרפתי 9 אותיות
