מחצב מסוג הסיליקטים | מחצב מסוג הסיליקטים תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מחצב מסוג הסיליקטים . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מחצב מסוג הסיליקטים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

הסודות שמתחת לרגליים: הצצה למשפחת הסיליקטים המרכיבה את העולם

אם נעצור לרגע ונביט סביבנו, נגלה עובדה מפתיעה למדי על הכוכב בו אנו חיים. רוב האדמה שאנו דורכים עליה, ההרים המרשימים באופק, חול הים הזהוב ואפילו הסלעים הקשים ביותר, כולם חולקים למעשה את אותו דנ"א כימי. הכירו את משפחת הסיליקטים, הקבוצה הדומיננטית ביותר בטבע, המהווה כ-95% מקרום כדור הארץ. זהו לא סתם עוד מושג בגיאולוגיה, אלא הבסיס החומרי של עולמנו. ההגדרה הכימית אמנם נשמעת טכנית - תרכובת הכוללת אניון שבמרכזו אטום צורן (סיליקון) המוקף באטומי חמצן - אך המשמעות שלה פשוטה ומרתקת: כמעט כל סלע שאתם רואים הוא וריאציה על הנושא הזה. החל משלדים של יצורים ימיים מיקרוסקופיים ועד ליסודות של גורדי שחקים, הסיליקטים נמצאים בכל מקום, והם מספרים את סיפורו של כדור הארץ דרך הכימיה המופלאה של שני יסודות נפוצים: הצורן והחמצן.


אבני הלגו של הטבע והדחף לחיבור כימי

כדי להבין איך הטבע יוצר מגוון אינסופי של סלעים ומינרלים מאותם חומרים בסיסיים, צריך לדמיין את יחידת הבניין הקטנה ביותר של הסיליקטים: הטטרהדרון. דמיינו פירמידה משולשת זעירה, שבמרכזה יושב אטום צורן אחד, ובארבעת הפינות שלה יושבים אטומי חמצן. המבנה הגיאומטרי הזה הוא יציב להפליא, אך הוא סובל מבעיה אחת קטנה - יש לו מטען חשמלי שלילי. בטבע, חוסר איזון כזה הוא הזמנה לפעולה. כדי להגיע לאיזון ולניטרליות חשמלית, הפירמידות הקטנות הללו חייבות למצוא פרטנרים. הן יכולות לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות: או להתחבר לקטיונים (יונים חיוביים) של מתכות כמו ברזל, מגנזיום, סידן ונתרן, או פשוט להתחבר אחת לשנייה. הצורך הזה ב"פיצוי" חשמלי הוא המנוע שמניע את כל המגוון המינרלוגי שאנו מכירים. זהו משחק הרכבה מתוחכם, שבו אופן החיבור בין היחידות קובע אם נקבל אבן חן יקרה, גרגר חול פשוט או סלע גרניט קשה.

מהנדסה של איים ועד לרשתות ענק

הסיפור המרתק של הסיליקטים טמון בדרך שבה אותם טטרהדרונים מחליטים להתחבר זה לזה. המינרלוגים יצרו סיווג חכם המבוסס על רמת ה"חברותיות" של הפירמידות הללו. בתחתית הסולם נמצאים ה"נזוסיליקטים", או סיליקטים במבנה איים. כאן, כל טטרהדרון עומד בפני עצמו, מבודד, ומוחזק במקומו רק בזכות יונים של מתכות שמדביקים את המבנה יחד. התוצאה היא מינרלים דחוסים וכבדים מאוד. ככל שעולים בסולם, הפירמידות מתחילות לשתף קודקודים וליצור מבנים מורכבים יותר: זוגות (סורוסיליקטים), טבעות סגורות וסימטריות (ציקלוסיליקטים), ואפילו שרשראות ארוכות ואינסופיות (אינוסיליקטים) המעניקות למינרל מבנה סיבי. בשיא המורכבות אנו פוגשים את ה"טקטוסיליקטים" - מבנה מסגרת תלת-ממדי שבו כל פירמידה מחוברת לשכנותיה מכל הכיוונים, מה שיוצר סריג חזק ועמיד במיוחד, המאפיין את הסלעים הנפוצים ביותר סביבנו.


השליטה הבלתי מעורערת של פצלות השדה

אם יש מינרל שראוי לתואר "מלך קרום כדור הארץ", הרי זו קבוצת פצלות השדה (Feldspar). הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: כ-60% מהקרום עליו אנו חיים בנוי מהן. פצלות השדה הן דוגמה קלאסית לטקטוסיליקטים, אך עם טוויסט כימי שמשנה את כל התמונה. במבנה הגבישי שלהן, אטומים של אלומיניום תופסים את מקומם של חלק מאטומי הצורן. ההחלפה הזו יוצרת בעיה חשמלית חדשה, שכן האלומיניום והצורן הם בעלי ערכיות שונה. הפתרון של הטבע הוא גיוס מיידי של קטיונים מאזנים - אשלגן, נתרן או סידן - שנכנסים לתוך הסריג כדי לייצב אותו. ההרכב הכימי המדויק הזה הוא שמבדיל בין סוגי הפצלות השונים: החל מהאורתוקלז העשיר באשלגן ועד לפלגיוקלז המשתנה בין נתרן לסידן. את פצלות השדה אנו פוגשים כמעט בכל מקום, והן חיוניות לא רק לגיאולוגיה אלא גם לתעשייה האנושית, כחומר גלם בייצור זכוכית וקרמיקה.

בין שקיפות מוחלטת להתקלפות מושלמת

כדי להבין עד כמה המבנה הפנימי משפיע על המראה החיצוני, מספיק להשוות בין שני מינרלים שכולנו מכירים: הקוורץ והנציץ. הקוורץ הוא הטהרן של המשפחה. הוא מורכב מסיליקה נקייה (SiO2), ללא החלפות וללא תוספות. המבנה המרחבי ההדוק שלו מעניק לו קשיות גבוהה ועמידות יוצאת דופן בפני בליה, מה שמסביר מדוע הוא השריד האחרון שנשאר כגרגר חול בחוף הים לאחר ששאר המינרלים התפרקו. לעומתו, הנציצים (Mica) הם בעלי אישיות שונה לחלוטין. הם שייכים לקבוצת הסיליקטים במבנה לוחות (פילוסיליקטים). אצלם, הטטרהדרונים מסודרים בדפים שטוחים, כאשר החיבור בין דף לדף הוא חלש יחסית. התכונה הזו יוצרת את הפלא שנקרא "פצילות מושלמת" - היכולת לקלף את המינרל לשכבות דקיקות, שקופות וגמישות, ממש כמו דפים בספר עתיק.


מינרלים כבדים ומסע ממעמקי האדמה

לא כל הסיליקטים נוצרים באותם תנאים. ישנם כאלו שסיפור חייהם מתחיל עמוק בבטן האדמה, בטמפרטורות ולחצים אדירים. האוליבין, למשל, הוא נזוסיליקט עשיר בברזל ומגנזיום, והוא הראשון להתגבש מתוך לבה רותחת שמתחילה להתקרר. המבנה המבודד של הארבעונים שלו, המוחזק בחוזקה על ידי מתכות, הופך אותו למינרל כבד ודחוס. לעיתים, גרסה צלולה ויפה במיוחד של אוליבין מוצאת את דרכה אלינו כאבן החן הירוקה המוכרת בשם "פרידוט". מכיוון שהמינרלים הללו נוצרים בתנאי חום קיצוניים, הם לרוב פחות יציבים כשהם מגיעים לפני השטח הקרים והלחים של כדור הארץ. החשיפה לאוויר ולמים גורמת להם, לאורך זמן גיאולוגי, לעבור שינויים מרחיקי לכת, תהליך שמזכיר לנו שגם האבנים הקשות ביותר אינן נצחיות כפי שהן נראות.

גלגול נשמות של סלעים: מגרניט לחרסית

סופו של מינרל אחד הוא לרוב התחלתו של מינרל אחר, ובמשפחת הסיליקטים המעגל הזה בולט במיוחד. כאשר סלעים עשירים בפצלות שדה נחשפים לפגעי מזג האוויר, הגשם והרוח, הם עוברים תהליך של בליה כימית. המבנה המקורי מתפרק, והתוצר החדש שמתקבל הוא מינרלי החרסית. החרסיות הן למעשה סיליקטים במבנה לוחות זעירים, המסוגלים לספוח מים. כך, הסלע הקשה הופך לחומר רך ופלסטי המהווה את הבסיס לקרקע פורייה לחקלאות. החרסיות מלוות את האנושות משחר ההיסטוריה - החל מיצירת כלי החרס הראשונים ועד לשימושים מודרניים בקידוחי נפט ותעשיית הנייר. זהו המסע המופלא של הסיליקטים: מהלבה הלוהטת, דרך הסלע המוצק ועד לגרגיר החרסית הרך, הם בונים, מפרקים ומרכיבים מחדש את העולם שבו אנו חיים. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: פצלת  
פתרון 5 אותיות: קוורץ
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: אוליבין 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: מינרלי חרסית, קבוצת הנציצים
ביטויים דומים: מחצב מסוג הסיליקטים 4 אותיות, מחצב מסוג הסיליקטים מילון, מחצב מסוג הסיליקטים פירוש, מה זה מחצב מסוג הסיליקטים?, מחצב מסוג הסיליקטים תשבץ

מחפשים תשובות נוספות השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!