ריקוד זוגות סלוני | ריקוד זוגות סלוני תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה ריקוד זוגות סלוני . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה ריקוד זוגות סלוני בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

תנועה לפני מילים: איך הפך הריקוד מטקס עתיק לאמנות במה

עוד לפני שהאדם למד לחבר משפטים, הוא למד להזיז את הגוף כדי להביע את מה שעל הלב. הריקוד הוא למעשה שפה של תנועות ותבניות שמעבירות מסר אסתטי, חברתי או רגשי, בדרך כלל לצלילי מוזיקה. אם נחזור אחורה בזמן, נגלה שהריקוד התחיל בכלל כחלק בלתי נפרד מפולחן דתי, טקסי ריפוי או חגיגות קהילתיות של שמחה. בעברית המודרנית אנחנו עושים הפרדה מעניינת: "ריקוד" הוא המושג הכללי (שמתאר אפילו תנועה של חיות או עצמים), בעוד ש"מחול" מתייחס לאמנות מקצועית שנועדה להצגה מול קהל. המהפך האמיתי קרה בתקופת הרנסאנס, אז הריקוד עזב את הכיכרות ועבר לאולמות הנשפים של האצולה, מה שהפך אותו לממוסד ומדויק יותר. היום, הריקוד הוא שילוב של ספורט, יצירה ויכולת ביטוי אישית, המאפשר לכל אדם - בין אם הוא ילד או מבוגר - לספר סיפור בלי להוציא מילה מהפה.

שערורייה בווינה: היום שבו הוולס שינה את חוקי המשחק

פעם, לרקוד ואלס היה נחשב למעשה נועז שכמעט הוציא אנשים מהחברה הגבוהה. הסיבה לכך פשוטה: זה היה הריקוד הראשון שבו בני הזוג אחזו זה בזה בצורה כה קרובה ("אחיזה סגורה"), מה שנחשב במאה ה-18 לבלתי מוסרי בעליל. הוולס הגיע אלינו מאזור גרמניה ואוסטריה, והוא מבוסס על משקל של שלושה רבעים (1-2-3) שיוצר תחושה של סיבוב אינסופי וזרימה על הרחבה. מה שהתחיל כריקוד כפרי פשוט, הפך בעזרת מלחינים כמו יוהאן שטראוס לסמל של אלגנטיות אירופית. כיום אנחנו מכירים שתי גרסאות עיקריות: הוולס הווינאי המהיר והדרמטי, והוולס האנגלי (האיטי) שמתאפיין בתנועות רחבות ונינוחות יותר. למרות השנים שעברו, הוולס נותר הריקוד המבוקש ביותר בחתונות ובאירועים רשמיים, בעיקר בזכות אותה תחושת ריחוף קלאסית שהוא מעניק לרקדנים.

מהסמטאות של בואנוס איירס ועד להכרה של אונסק"ו: לידתו של הטנגו

הטנגו לא נולד באולמות מפוארים, אלא דווקא בסמטאות המאובקות של נמלי דרום אמריקה בסוף המאה ה-19. זהו ריקוד שנולד מתוך כור היתוך של מהגרים אירופיים, מקצבים אפריקאיים והשפעות מקומיות מארגנטינה ואורוגוואי. בתחילת דרכו, הטנגו נחשב לריקוד של המעמד הנמוך, וגברים רבים נהגו להתאמן עליו יחד רק כדי לשכלל את הצעדים לפני שביקשו לרקוד עם אישה. השינוי הגדול קרה כשהטנגו הגיע לפריז: האירופים התאהבו בקצב המיוחד והפכו אותו ללהיט בינלאומי, מה שגרם גם למעמד העליון בארגנטינה לאמץ אותו בחזרה כגאווה לאומית. בשנת 2009, ארגון אונסק"ו אף הכריז עליו כמורשת תרבותית עולמית. הכלי שנותן לטנגו את הלב שלו הוא הבנדונאון - כלי נשיפה שדומה לאקורדיון ומשמיע צליל עמוק שמכתיב את הדרמה והמתח בריקוד.

שיחה ללא מילים: האנטומיה והסגנונות של הטנגו המודרני

תשכחו מצעדים קבועים ומשעממים. הטנגו הוא שיחה מרתקת שמתנהלת כולה דרך הגוף והקשר בין בני הזוג. יש הבדל משמעותי בין הטנגו הארגנטינאי המקורי לבין הטנגו ה"סלוני" שאנחנו רואים בתחרויות. בטנגו הארגנטינאי הדגש הוא על אלתור מוחלט ועל חיבור הדוק באזור החזה, בעוד שהטנגו הסלוני הוא מהיר יותר ומתאפיין בתנועות חדות של הראש והרגליים. במהלך הריקוד, הרקדנים משתמשים ב"שפה" שלמה: יש את ה"אוצ'ו" (צעד בצורת הספרה 8), ה"בולאו" (הנפת רגל באוויר) וה"סקדה" (כשאחד הרקדנים נכנס למרחב של השני). הטנגו דורש ריכוז גבוה והובלה עדינה, שבה הרקדנית מגיבה לכל שינוי קטן בתנוחת הגוף של הגבר. זהו ריקוד מינימליסטי שבו גם עצירה פתאומית במוזיקה (הנקראת "קורטה") היא חלק מהחוויה והמתח שנוצר בין בני הזוג.

לרחף על הרצפה: הפוקסטרוט והקסם של תקופת הג'אז

אם תהיתם איך זה מרגיש להחליק על הקרקע כאילו אתם על ענן, הפוקסטרוט הוא התשובה שלכם. הריקוד הומצא בשנת 1914 על ידי שחקן וודוויל בשם הארי פוקס, ומכאן שמו ("הצעידה של פוקס"). הוא הפך לריקוד הפופולרי ביותר בעידן ה"ביג בנד" והג'אז, בזכות המקצב הנוח של ארבעה רבעים והתנועות הארוכות והזורמות שלו. הסוד של הפוקסטרוט טמון בשילוב בין צעדים איטיים לצעדים מהירים (Slow-Quick-Quick), מה שיוצר מראה אלגנטי וחסר מאמץ. למעשה, הפוקסטרוט נחשב לאחד הריקודים הקשים ביותר ללמידה ברמה מקצועית, כי הוא דורש שליטה מוחלטת בשיווי המשקל וביכולת התנועה הרציפה לאורך כל הרחבה. מעניין לדעת שגם כשהרוק-אנד-רול הגיע לעולם בשנות ה-50, חברות התקליטים עדיין תייגו שירים מהירים כ"פוקסטרוט" פשוט כי כולם ידעו איך לרקוד אותו.

לבחור את הסגנון שלכם: הסטנדרט הבינלאומי מול החופש האמריקאי

בסופו של דבר, הבחירה בסגנון הריקוד היא בעצם הבחירה בסיפור שאתם רוצים לספר על הרחבה. בעולם הריקודים הסלוניים קיימות שתי שיטות עיקריות: הסגנון הבינלאומי והסגנון האמריקאי. בסגנון הבינלאומי (הנפוץ מאוד בישראל), הדגש הוא על דיוק מחמיר ואחיזה סגורה לאורך כל הריקוד - בני הזוג לא מתנתקים זה מזו לרגע, מה שיוצר מראה הרמוני ומלוטש מאוד. הסגנון האמריקאי, לעומת זאת, מעניק הרבה יותר חופש. הוא מאפשר לבני הזוג להתנתק, לבצע סיבובים נפרדים ואפילו להוסיף אלמנטים של משחק ותיאטרון, ממש כמו בסרטים של הוליווד. בין אם תבחרו בוולס המלכותי, בטנגו היצרי או בפוקסטרוט האלגנטי, הריקודים הסלוניים הם הרבה יותר מספורט - הם דרך לפתח ביטחון עצמי, קואורדינציה ובעיקר ליהנות מהקשר האנושי שנוצר דרך התנועה והמוזיקה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: ולס
פתרון 4 אותיות: טנגו
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: פוקסטרוט (ריקוד זוגות סלוני)
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: ריקוד זוגות סלוני מילון, ריקוד זוגות סלוני פירוש, ריקוד זוגות סלוני 4 אותיות, ריקוד זוגות סלוני תשבץ

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!