עיר מקראית | עיר מקראית תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה עיר מקראית. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "עיר מקראית" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה עיר מקראית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מהי בעצם "עיר מקראית"? (זה לא מה שחשבתם)

כשאתם שומעים את הצירוף "עיר מקראית", מה אתם מדמיינים? כנראה עיר שקמה בתקופת התנ"ך. אבל כאן מגיעה ההפתעה הראשונה: רוב הערים הגדולות של המקרא, כמו ירושלים או חברון, היו עתיקות-יומין כבר כשאברהם פסע על האדמה. הן נוסדו אלפי שנים קודם לכן, בתקופת הברונזה. אם כן, "עיר מקראית" היא לא בהכרח עיר מהתקופה המקראית, אלא עיר שקיבלה תפקיד ראשי בסיפור המקראי. אלו היו המרכזים הפוליטיים, הכלכליים והדתיים של העולם הקדום - המטרופולינים של זמנם. הן סיפקו הגנה, מינהל ותרבות, ובתמורה, הכפרים מסביב סיפקו להן מזון. ההבנה הזו משנה את כל התמונה: הסיפור המקראי לא התרחש בוואקום, אלא בלב הציוויליזציה האנושית הקדומה, על במת היסטוריה שכבר הייתה עתיקה.

נקודת ההתחלה: מסע לחרן ואור כשדים

כל סיפור גדול מתחיל איפשהו. הסיפור של העם היהודי לא מתחיל בכנען, אלא במסופוטמיה, לב ליבה של התרבות העולמית דאז. שתי ערים עומדות בצומת הזה: אור כשדים וחרן. המקרא מציג את אור כשדים כ"ארץ מולדתו" של אברהם, המקום ממנו נקרא לצאת. חרן (היום בדרום טורקיה) הייתה התחנה הבאה, המקום אליו היגרה המשפחה, ורק ממנה אברהם המשיך במסעו. חרן נשארה "הבית" הישן, המקום אליו שלחו את עבד אברהם ואת יעקב למצוא נשים. אבל איפה הייתה "אור כשדים"? כאן הסיפור מסתבך. הארכאולוגיה מצאה את חרן, והיא אכן הייתה צומת דרכים אדיר. היא גם מצאה עיר מדהימה בשם "אור" בדרום עיראק, מרכז פולחן אדיר לאל הירח "סין". הבעיה? המונח "כשדים" אינו תואם מבחינה כרונולוגית את התקופה המיוחסת לאברהם. אף על פי כן, 'אור' הדרומית (בדומה לחרן) הייתה עיר פולחן מרכזית לאל הירח סין, מה שתומך בחשיבותה האדירה בעולם העתיק. לכן, חוקרים רבים מציעים היום ש"אור כשדים" הייתה בכלל עיר צפונית, קרובה הרבה יותר לחרן. הוויכוח הזה מרתק, כי הוא מראה איך הארכאולוגיה מנסה לפענח טקסט בן אלפי שנים.

עיר שגורלה נחרץ: סדום והסיפור שמאחורי החורבן

יש ערים שההיסטוריה זוכרת בגלל מה שבנו, ויש ערים שזוכרים בגלל האופן שבו נחרבו. סדום היא ללא ספק המפורסמת בקטגוריה השנייה. הסיפור המקראי עליה דרמטי: המשא ומתן של אברהם ("השופט כל הארץ לא יעשה משפט"), החטא הנורא של אנשי העיר שנודע כ"מידת סדום" (אטימות ואכזריות כלפי הזר והחלש), והסיום הבוער של "גופרית ואש". סדום הפכה לסמל אוניברסלי. בניגוד לערים בהן הממצא הארכאולוגי תומך באופן ישיר בטקסט, סיפורה של סדום נותר בגדר תעלומת מיקום. למרות עשרות שנות חקירה, האתר המדויק שבו התרחשה המהפכה טרם זוהה באופן סופי ומוסכם על ידי כלל המחקר. הדבר מאפשר לתיאוריות שונות להתקיים - החל מזיהוי עם אתרי ברונזה עתיקים בדרום ים המלח, ועד להצעות חדשות לגבי פגיעת מטאוריט - אך כולן שנויות במחלוקת. עבור המאמין, העוצמה של התיאור המקראי היא העדות ההיסטורית הראשונית. כוחה של סדום הוא, אם כן, במסר העל-זמני שהיא נושאת.

עיר המשכן: שילה - הלב הרוחני הזמני של האומה

אם עיר דוד היא כתר המלוכה, שילה הייתה לב האמונה. עיר זו, הממוקמת בנחלת שבט אפרים שבדרום השומרון, מייצגת את המרכז הדתי המכונן של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שילה נבחרה להיות המקום שבו הוקם המשכן (אוהל מועד) לאחר חלוקת הארץ. במשך דורות, העיר שימשה כבירת הפולחן הלאומית, אליה עלו לרגל לזבוח והשתחוות כפי שמסופר בסיפורי עלי הכהן ושמואל הנביא שגדל שם. חשיבותה של שילה אינה מוטלת בספק, והיא מוזכרת בתעודות מאוחרות כגון מפת מידבא. הממצאים הארכאולוגיים בתל שילה מאשרים קיומו של יישוב מבוצר מתקופת הברזל (השופטים). חורבנה של שילה, שמתוארך על פי בדיקות פחמן 14 למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, הוא אירוע מכונן שסיים את עידן המשכן הנייח. הפסקה זו של המרכז הדתי היא שאפשרה, לפי השערות מסוימות, את המעבר המהיר לממלכה המאוחדת תחת שאול, והכנת הקרקע לעליית ירושלים.

שיעור בנאמנות: סיפורה של יבש גלעד

לא כל עיר חשובה היא בירה. לפעמים, עיר צדדית מלמדת אותנו את השיעור החשוב ביותר. כזו היא יבש גלעד, בעבר הירדן. הסיפור שלה הוא דרמה בשלוש מערכות. במערכה הראשונה (ספר שופטים), העיר הושמדה על ידי שאר שבטי ישראל כעונש על כך שלא הצטרפה למלחמת האחים בפרשת פילגש בגבעה. רק 400 נערות בתולות נותרו ממנה, והן שהצילו את שבט בנימין מכליה. במערכה השנייה (ספר שמואל), מלך עמון מאיים על העיר ודורש לנקור את עינם הימנית של כל תושביה. האיום הזה הוא שגורם לשאול המלך לפעול בפעם הראשונה, לאחד את השבטים, ולהציל את העיר. כאן נכרתת ברית לא כתובה. המערכה השלישית היא השיא: שנים אחר כך, שאול ובניו נופלים בקרב בגלבוע. כאשר הפלשתים השפילו את גופותיהם ותלו אותן על חומת בית שאן, מי יוצא למבצע חילוץ לילי ומסוכן כדי להביא אותם לקבורה? לא הצבא, לא שבט בנימין. אלו "אנשי יבש גלעד", שזכרו את החסד שעשה עמם שאול. סיפורה של יבש גלעד הוא לא על חומות או ארמונות, אלא על הכרת תודה, אומץ לב ונאמנות שחוצה דורות.


לב הפועם של הממלכה: סוד ההנדסה של עיר דוד

ירושלים. עיר דוד. הגרעין הקדום שממנו הכול התחיל. במבט ראשון, הבחירה במיקום הזה תמוהה. זו גבעה נמוכה, מוקפת בהרים גבוהים יותר ששולטים עליה. למה שמישהו יבנה שם בירה? התשובה נמצאת במילה אחת: מים. עיר דוד יושבת בדיוק מעל מקור המים האיתן היחיד באזור, מעיין הגיחון. ההיסטוריה של העיר היא ההיסטוריה של ההגנה על המים האלה. הארכאולוגיה במקום היא לא פחות ממדהימה, כי היא פוגשת את הטקסט המקראי פנים אל פנים. הדוגמה הטובה ביותר היא "נקבת חזקיהו". כשהמלך האשורי סנחריב עמד לצור על העיר (701 לפנה"ס), חזקיהו יזם פרויקט הנדסי מורכב: לחצוב מנהרה באורך 533 מטרים בתוך הסלע המוצק, כדי להעביר את מי המעיין מחוץ לעיר אל תוך בריכה מוגנת בפנים. המנהרה הזו קיימת עד היום. אפשר ללכת בה. בתוכה נמצאה "כתובת השילוח" המפורסמת, שבה החוצבים עצמם מתארים את רגע המפגש המרגש בין שתי הקבוצות שחצבו זו מול זו. כאן, האבנים מדברות עברית.

ללכת בעקבות הסיפור: מה הערים האלו מלמדות אותנו?

חמש הערים האלו הן חמישה חלונות לעבר. כל אחת מהן מספרת לנו משהו אחר. אור וחרן הן הזיכרון של ערש התרבות, של העולם הגדול שממנו הכול התחיל. סדום היא הזיכרון המוסרי, אזהרה מהדהדת שחזקה יותר מכל חורבה. שילה מייצגת את הקודש הלאומי של תקופת השופטים והמעבר לריכוז פולחן. יבש גלעד היא הזיכרון האנושי, סיפור על אופי ונאמנות. ועיר דוד היא הזיכרון המלכותי והדתי, המקום שבו ההיסטוריה הכתובה וההיסטוריה החצובה באבן נפגשות. לנסות להבין את הערים האלו זה לא רק שיעור בהיסטוריה. זהו ניסיון להבין את קוד המקור של התרבות שלנו, ללכת על הבמה שבה התרחשו הסיפורים שעיצבו את תפיסת העולם שלנו עד היום. האבנים אולי שותקות, אבל הסיפורים שהן נושאות עדיין כאן. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: נב (עיר תנ"כית / עיר כהנים מקראית), עי

פתרון 3 אותיות: אדם, ארך, גדר, העי, הרר (עיר מקראית במזרח אתיופיה), חרן, קדש (עיר מקראית), קנת, רקת (עיר מבצר מקראית), שכם, שלם

פתרון 4 אותיות: אדום, יבוס (עיר קדומה), ינוח (עיר מקראית בגליל), מצפה, מקדה (עיר מקראית), סדום, סכות, עפרה, צוער, צקלג (עיר מקראית, שבה מצא דוד מקלט בבורחו מפני שאול המלך), שונם, שושן, שילה (עיר קדומה בשומרון), תענך, תרצה
פתרון 5 אותיות: גבעון, חברון, חשבון, יריחו, עגלון, עטרות, עלמון, עמורה, ענתות, עקרון, ערוער, תרשיש

פתרון 6 אותיות: אדורים (עיר כנענית עתיקה / עיר מקראית), תחפנחס (עיר מקראית במצרים התחתונה)  
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: אור כשדים, בית אל, בית לחם, גת חפר, גת רימון, יבש גלעד, עיר דוד, עציון גבר, קדש ברנע, קדש נפתלי
ביטויים דומים: עיר מקראית מילון, עיר מקראית פירוש, עיר מקראית מילה נרדפת, שם של עיר מקראית, עיר מקראית 7 אותיות, עיר מקראית, עיר כהנים מקראית
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!