צייר ישראלי | צייר ישראלי בעבר

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה צייר ישראלי. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "צייר ישראלי" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה צייר ישראלי בעברבתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

ציירים ישראלים פורצי דרך: מורשת של אמנות, זהות ויצירה

האמנות הישראלית, על מגוון סגנונותיה וביטוייה, שזורים בה סיפורים של יוצרים שהטביעו חותם עמוק על התרבות המקומית והבינלאומית. ציירים ישראלים רבים לא רק תיעדו את נופי הארץ ואנשיה, אלא גם פיתחו שפות אמנותיות ייחודיות, תוך התמודדות עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ואמנותיים. מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, עבודתם של אמנים אלו משקפת את ההתפתחות המהירה של החברה הישראלית, את כמיהתה לזהות ואת יכולתה לחדש ולהשפיע. נתמקד בארבעה ציירים בולטים - נחום גוטמן, יוסף זריצקי, מנשה קדישמן וראובן רובין - שכל אחד מהם תרם בדרכו הייחודית לפסיפס העשיר של האמנות הישראלית, והותיר אחריו מורשת אמנותית ותרבותית הראויה לבחינה מעמיקה.

נחום גוטמן: מסע בין מילים, מכחול וחולות תל אביב

נחום גוטמן (1898-1980), חתן פרס ישראל לספרות ילדים, היה אמן רב-תחומי ששילב בכישרון ניכר ציור, איור, פיסול וכתיבה. ילדותו בבסרביה ולאחר מכן באודסה, שם למד עברית מחיים נחמן ביאליק, עיצבה את אהבתו לשפה ולסיפור. עלייתו לארץ ישראל בשנת 1905, מגוריו בנווה צדק ובתל אביב הצעירה, והיותו עד ראייה להיווצרותה של העיר, הפכו אותו למתעד חשוב של ראשית ימיה, כפי שבא לידי ביטוי בספרו "עיר קטנה ואנשים בה מעט". גוטמן למד אמנות ב"בצלאל" ובהמשך השתלם בווינה, ברלין ופריז, תקופה שנחשבת כמעצבת יצירתו. עם שובו לארץ ישראל ב-1926, היה גוטמן מחלוצי "אסכולת ארץ ישראל", קבוצה שהדגישה בציוריה את נופי הארץ, אור השמש הבוהק והשראה מדמויות מקומיות. הוא הפך לאחד מגדולי המאיירים של ספרי ילדים בעברית, תוך איור מאות ספרים, כולל ספריו שלו. תרומתו לכתב העת "דבר לילדים", שם שימש כצייר קבוע במשך 32 שנה, ופרסם סיפורים מאוירים בהמשכים כדוגמת "בארץ לובנגולו מלך זולו", ביססה את מעמדו כיוצר אהוב ומוערך. הפסיפסים המונומנטליים שיצר, המתארים תמונות מחיי תל אביב ותולדותיה, כמו אלה שבמגדל שלום ובמגדל רוטשילד 1, הם עדות נוספת לכשרונו ולמחויבותו לתיעוד המורשת העירונית. יצירתו, המשלבת פשטות, צבעוניות וחיבה עמוקה לנופי הארץ ולאנשיה, ממשיכה לרתק ולעורר השראה, ומוזיאון נחום גוטמן לאמנות בנווה צדק משמר את מורשתו העשירה.

יוסף זריצקי: חלוץ המופשט ומוביל "אופקים חדשים"

יוסף זריצקי (1891-1985), זוכה פרס ישראל לציור, נחשב לאחד מגדולי הציירים הישראליים וממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל. דרכו האמנותית החלה באקדמיה לאמנות בקייב, שם הושפע בין היתר ממיכאיל ורובל. עלייתו לארץ ישראל בשנת 1923, והתיישבותו בירושלים ולאחר מכן בתל אביב, סימנו מפנה ביצירתו. זריצקי, שביקר בפריז ונחשף לאמנות המודרניסטית המערבית, פיתח בהדרגה סגנון אמנותי חופשי ולירי, שבו צבעי המים הבהירים ותיאורי הנוף הפכו לאמצעי הבעה אישית. הוא היה מיוזמי "תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד" וכיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים. אולם תרומתו המשמעותית ביותר הייתה הקמת קבוצת "אופקים חדשים" בשנת 1948, יחד עם אמנים כמו משה קסטל ויחזקאל שטרייכמן. קבוצה זו ביקשה לעודד את השפעת האמנות הבינלאומית על האמנות הישראלית ולקדם את הציור המופשט, תוך הדגשת תפקיד האמנות בבניית האומה הצעירה במונחים מודרניסטיים. המעבר של זריצקי מתיאור טבעי להפשטה גוברת ניכר בסדרות כמו "פרחים על אדן החלון" ו"מראות העיר מגג ביתו", שם החל לטשטש את הגבולות בין המציאות לייצוג. סדרת "יחיעם" (1949-1951), שבה תיאר את המפגש עם הטבע בקיבוץ, מבטאת את המהלך שלו לעבר "מופשט לירי" - סגנון המאופיין על ידי עוצמת משיכות המכחול וכתמי צבע מרובעים המנותקים מהמקור הריאלי. זריצקי זכה להכרה בינלאומית, כולל תערוכת יחיד במוזיאון סטדלייק באמסטרדם בשנת 1955, והותיר אחריו מורשת אמנותית חשובה שעיצבה את פני האמנות המודרנית בישראל.

מנשה קדישמן: בין כבשים, עקדה וזהות ישראלית

מנשה קדישמן (1932-2015), חתן פרס ישראל בתחום הפיסול, היה צייר ופסל ישראלי שחיבר בין שפות אמנותיות מופשטות ופיגורטיביות, ויצר דיאלוג מתמשך עם זהות ישראלית, טבע ומושגים אוניברסליים. בנעוריו למד ציור ופיסול בתל אביב, ושירותו הצבאי כרועה צאן בקיבוץ מעיין ברוך, חוויה שנטבעה עמוק בתודעתו, הפכה למוטיב מרכזי ביצירותיו. הכבשים, ששימשו בראשית דרכו כדימוי לרשומים מדויקים, הפכו בהמשך לייצוג רב-שכבתי של גבול, חירות וקיום. בשנות ה-60, כשחי ויצר בלונדון, קדישמן התפרסם בפסליו המופשטים, שבהם השתמש בברזל וחומרים נוספים ליצירת אמנות סביבתית אפית. הוא זכור במיוחד בזכות "פרויקט הכבשים: הטבע כאמנות והאמנות כטבע" שהציג בביאנלה של ונציה בשנת 1978, ובו 18 כבשים חיות צבועות בכחול. מיצג זה שוחזר במוזיאון תל אביב לאמנות בתערוכה "צייר לי כבשה" בשנת 2005. מאז שנת 1995, סדרת דיוקנאות הכבשים הצבעוניים הפכה לסימן ההיכר המובהק ביותר שלו, עם אלפי ציורים שבהם הכבשים מייצגות רגשות אנושיים וקיום אוניברסלי. לצד הכבשים, יצירתו "עקדת יצחק" - פסל רחוב מונומנטלי מפלדת קורטן המוצב מול מוזיאון תל אביב, ופסל הרחוב "התרוממות" בסמוך לתיאטרון הבימה - משקפים את עיסוקו המתמשך בנושאים של קורבן, הישרדות וזיכרון לאומי.

ראובן רובין: רוחניות ארץ ישראלית בצבעים עזים

ראובן רובין (1893-1974), חתן פרס ישראל לציור, היה אחד מגדולי הציירים הישראליים שעיצבו את "אסכולת ארץ ישראל" והביעו ביצירותיהם את האור והרוחניות של הארץ. רובין, שנולד בגאלאץ שברומניה, עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1912 כדי ללמוד ב"בצלאל", אך עזב במהרה ללמוד בפריז, שם רכש ידע בטכניקות ציור אירופיות. עם שובו לארץ בשנת 1923, הפך לאחד ממובילי המרד נגד האסכולה שיוחסה לבצלאל, וביקש ליצור סגנון ארצישראלי נקי וישיר. תערוכת היחיד הראשונה שלו במגדל דוד בשנת 1924, תחת השם "הכל מזמר בקווים ובצבעים את יופי החיים", בישרה את הגישה האופטימית והאקספרסיבית שאפיינה את יצירתו. רובין היה ממקימי אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל ואף כיהן כיושב ראש האגודה. הוא נהג לחתום על ציוריו בשם "ראובן", והרבה לצייר את נופי הארץ, ובעיקר את נופי ירושלים והגליל, ובהם כרמי זיתים, תוך שימוש בצבעים עזים ובמשיכות מכחול חופשיות. בציוריו בולט שימוש באור ייחודי, שמעניק תחושה של קסם ורוחניות. דמויותיו, בין אם "הרקדן אגדתי" או "חנה רובינא בתפקיד 'לאה'", משקפות את הפשטות והאנושיות של ראשית היישוב. מלבד ציור, רובין עסק גם בתכנון תפאורה לתיאטרון הבימה, ושימש כציר הדיפלומטי הראשון של ישראל ברומניה (1948-1950). יצירותיו, שהלכו והפכו רוחניות יותר עם השנים, זכו להכרה נרחבת, כולל פרס דיזנגוף (1964) ופרס ישראל (1973). ביתו בתל אביב, שהוריש לעירייה, הפך ל"בית ראובן", המשמש כמוזיאון ליצירותיו ומשמר את מורשתו כאחד הציירים הבולטים והמשפיעים ביותר על האמנות הישראלית. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: בק, גל, כץ, פן
פתרון 3 אותיות: אתר, בזה, גבע, גלי, גפן, דשא, ויס, סבא, צים

פתרון 4 אותיות: ארוך, ברסט, דורי, הורם, הירש, ינקו (צייר ישראלי בעבר), כהנא, לביא, פלדי, קינן, קסטל
פתרון 5 אותיות: אגדתי, אולמן, אליעז, אלמוג, ארדון, אשכול, בונים, בן-דוד, ברגנר, גוטמן, גלבוע, גרבוז, דריאל, הופמן, היימן, וכסלר, וסרמן, כהן-גן, לובין, מוקדי, סימון, פינטו, רובין

פתרון 6 אותיות: אלקיים, אשהיים, אשקלון, גורבין, גיטלין, גילדור, גינתון, גרשוני, דורצ'ין, דיסקין, זריצקי, קדישמן

פתרון 7 אותיות: אברמסון, אייזנשר, הופשטטר, הירשברג, הירשפלד, וקשטיין, לקיצביץ

פתרון 8 אותיות ומעלה: גילינסקי, גליקסברג
פתרון של שתי מילים ומעלה: אבל פן, אברהם דיסקין, אהרן כהנא, אוזיאש הופשטטר, אורי אליעז, איזידור אשהיים, אריה ארוך, אריה לובין, ארם גרשוני, אשר דורי, ביאנקה אשל גרשוני (אמנית ישראלית), בני דשא, ברוך אגדתי, גיורא אשכול, דגנית ברסט, דוד אשקלון, דוד גינתון, דודו גבע, דוד וקשטיין, דיתי אלמוג, חיים אתר, חיים גליקסברג, יאיר גרבוז, יואב ויס, יואל גילינסקי, יוחנן לקיצביץ, יוחנן סימון, יוסל ברגנר, יוסף הירש, יוסף זריצקי, יורם גל, יעקב אייזנשר, יעקב גילדור, יעקב דורצ'ין, יעקב וכסלר, יעקב צים, ישראל הירשברג, ישראל הירשפלד, ישראל פלדי (היה צייר ישראלי), לארי אברמסון, מאנה כץ, מוטי דריאל, מיכאל אלקיים, מיכאל גיטלין, מיכה אולמן, מיכל נאמן, מנחם גפן, מנשה קדישמן (צייר ופסל ישראלי), מרדכי ארדון, מרסל ינקו, משה גרשוני, משה הופמן, משה מוקדי, משה קסטל, נחום גוטמן, נחום גלבוע, עמוס קינן (סופר, צייר ומשורר ישראלי), עקיבא וסרמן, פנחס כהן גן, צבי גלי, קופל גורבין (צייר ישראלי בעבר), ראובן רובין, רוברט בזה, רות הורם, רפי לביא, שושנה היימן, שלום סבא, שלמה כץ, שמואל בונים, שמואל בן-דוד, שמואל בק, שמעון פינטו

ביטויים דומים: צייר ישראלי מילון, צייר ישראלי תשבץ, צייר ישראלי תשחץ, שם של צייר ישראלי, צייר ישראלי מילון, צייר ישראלי 4 אותיות, צייר ישראלי שם משפחה

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!