סודה לשתייה | סודה לשתייה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה סודה לשתייה . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה סודה לשתייה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית.

הרבה יותר מסתם אבקת אפייה

תסתכלו רגע על האבקה הלבנה הזו שיושבת אצלכם בארון. היא נראית תמימה, זולה ונפוצה, אבל מבחינה כימית מדובר ב"אולר שוויצרי" מתוחכם. בשפה המקצועית קוראים לה נתרן מימן פחמתי (Sodium Bicarbonate), ובמסדרונות תעשיית המזון היא מתחבאת מאחורי הקוד E500ii. אבל הסוד האמיתי שלה טמון במבנה שלה: זהו מלח בסיסי חלש (עם נתון pKb של 6.3, למי שמתעניין בפרטים הקטנים), שיש לו כישרון מיוחד - הוא יודע "לדבר" עם חומצות ולנטרל אותן. בניגוד לחומרים אחרים שנשארים יציבים לנצח, הסודה לשתייה היא חומר דינמי. בטמפרטורה של מעל 60 מעלות היא כבר מתחילה "להתפרק" ולהשתנות, תוך שהיא משחררת פחמן דו-חמצני. היא מסיסה במים בצורה מדודה (קצת מעל 7 גרם לכל 100 סמ"ק מים), מה שהופך אותה לזמינה בדיוק במידה הנכונה לשימוש. זה לא סתם חומר גלם, זו תחנת כוח כימית זעירה שמחכה להוראה לפעול.


המירוץ נגד הזמן: המדע מאחורי העוגה המושלמת

למה בעצם מוסיפים סודה לעוגה? זו לא רק מסורת, אלא ריאקציה כימית מדויקת שנועדה לנצח את כוח המשיכה. ברגע שהאבקה הבסיסית פוגשת חומר חומצי - זה יכול להיות יוגורט, דבש, מיץ תפוזים או אפילו סתם חומץ - מתרחש פיצוץ זעיר ושקט. המפגש הזה משחרר מיידית גז פחמן דו-חמצני (CO2). הבועות הקטנות של הגז מנסות לברוח, אבל הן נלכדות בתוך הבצק ודוחפות אותו כלפי מעלה. התוצאה? מאפה אוורירי וגבוה. אבל יש כאן "קאץ'": התגובה הזו היא מיידית. אין כאן מקום להמתנה. ברגע שהרטיבות והחומצה נגעו בסודה, השעון מתחיל לתקתק. אם לא תכניסו את הבלילה לתנור מיד, הגז יברח והעוגה תצנח. זהו שיעור בכימיה מעשית: הטיימינג הוא הכל, והסודה לשתייה היא המנוע שמניע את התהליך.

קיצורי דרך למקצוענים: מריכוך בשר ועד הצלת רוטב

אם חשבתם שסודה לשתייה מיועדת רק לעוגות, אתם מפספסים את החלק המעניין באמת. טבחים מנוסים משתמשים בתכונות הבסיסיות של הסודה כדי לתקן טעויות ולשפר מרקמים בצורה ששום תבלין לא יכול. הכנתם רוטב עגבניות והוא יצא חמוץ מדי? קמצוץ סודה ינטרל את החומציות ויאזן את הטעם בלי להוסיף סוכר. רוצים להכין חומוס אבל שכחתם להשרות אותו יומיים? השריה במים עם סודה לשתייה משנה את רמת ה-pH, מרככת את הקליפה הקשה של הקטניות ומקצרת את זמן הבישול באופן דרמטי. הבונוס הנלווה הוא שהתהליך הזה גם מסייע בפירוק החומרים שגורמים לתחושת נפיחות בבטן אחרי האוכל. זהו בעצם "האק" קולינרי שמבוסס נטו על הבנה כימית, והופך בשר צמיגי לרך וקטניות קשות לנימוחות.


הסוד השמור: כשהסודה מחליפה זהות בחום גבוה

כאן אנחנו נכנסים לטריטוריה שרוב האנשים לא מכירים. מה קורה אם לוקחים סודה לשתייה ומחממים אותה חזק, בלי שום חומצה או נוזלים? היא עוברת טרנספורמציה. בחום של מעל 80-100 מעלות לאורך זמן, היא מאבדת מים ופחמן דו-חמצני והופכת לחומר חדש לגמרי שנקרא "נתרן פחמתי" (Sodium Carbonate), או בשמו התעשייתי - סודה לכביסה. זהו בסיס חזק הרבה יותר מהאבקה המקורית. למה שמישהו ירצה לעשות את זה במטבח? כי זה הסוד למרקמים ולצבעים שאנחנו רואים במאפיי בוטיק. החומר החדש והחזק הזה הוא שאחראי למרקם הקפיצי והייחודי של אטריות הראמן היפניות, והוא זה שנותן לבייגלה (פרעצל) הגרמני את הצבע החום העמוק והמבריק שלו, תודות להאצת "תגובת מייארד" באפייה. זה אותו חומר, רק בגרסה ה"טורבו" שלו.

הרופא הפנימי: איך הגוף והרפואה משתמשים בזה?

לפני שהיא הגיעה למדף בסופר, הסודה לשתייה הייתה (ועודנה) חלק מהמנגנון הביולוגי שלנו. הגוף שלכם מייצר אותה בעצמו. הלבלב מפריש נתרן ביקרבונט כדי להגן על המעיים מפני החומצה החזקה שמגיעה מהקיבה. הרפואה פשוט אימצה את המנגנון הזה. השם העממי "סודה לשתייה" הגיע מהפתרון הקלאסי לצרבת: שתיית תמיסה בסיסית שמנטרלת את החומצה העולה בוושט ומביאה להקלה מיידית. בחדרי מיון, הרופאים משתמשים בגרסה סטרילית של החומר בהזרקה לווריד כדי להציל חיים במצבים של "חמצת מטבולית" - מצב מסוכן שבו הדם הופך חומצי מדי, למשל אחרי החייאה. גם בשימוש חיצוני היא כוכבת: כדאודורנט היא לא סתם "מסתירה" ריח, אלא מנטרלת את החומציות של החיידקים שיוצרים אותו, ואף יכולה לסייע בסביבה המעכבת התפתחות פטרת עורית.


ניקיון חכם: כימיה במקום שפשוף

תשכחו מקרצוף אינסופי. כשאנחנו מנקים עם סודה לשתייה, אנחנו נותנים לכימיה לעבוד במקומנו. יש לה מנגנון פעולה כפול: מצד אחד היא חומר שחיקה עדין שמתפורר במגע ולא שורט משטחים, ומצד שני היא בסיס שממיס שומנים והופך אותם לסבון (תהליך שנקרא ספוניפיקציה). קחו למשל את הטיפ לניקוי כלי כסף שהשחירו: אין צורך במשחות יקרות. טבילה של הכסף במים חמים עם סודה ורדיד אלומיניום יוצרת ריאקציה חשמלית שמעלימה את ההשחרה כאילו לא הייתה. חשוב לדעת: השיטה מתאימה לכלי כסף חלקים (סכו"ם, מגשים), אך אינה מומלצת לתכשיטים משובצים באבנים שעלולות להיפגע מהחום, או לפריטים עתיקים עם עיטורי השחרה מכוונים שהניקוי עלול להסיר. התכונה הזו כל כך יעילה, שבתעשייה משתמשים בשיטת "התזת סודה" (Soda Blasting) לניקוי משטחים ענקיים ועדינים. למעשה, כששיפצו את פסל החירות בשנות ה-80, השתמשו בדיוק בשיטה הזו כדי להסיר שכבות של צבע וחלודה מבלי לפגוע בנחושת המקורית של הפסל.

מהאדמה למפעל: איך היא מגיעה אלינו?

אז מאיפה מגיעה כל האבקה הזו? למרות שהיא נראית מלאכותית, המקור שלה הוא שילוב של משאבי טבע וגאונות הנדסית. רוב הסודה בעולם מיוצרת בשיטה בת 150 שנה שנקראת "תהליך סולווה". הרעיון הוא פשוט אך מבריק: מעבירים גז פחמן דו-חמצני דרך בריכות של מים מלוחים המועשרים באמוניה. האמוניה יוצרת סביבה בסיסית שגורמת לסודה לשקוע כמשקע לבן וטהור. אבל יש גם דרך אחרת, פראית יותר: כרייה מבטן האדמה. בארצות הברית, למשל, כורים מינרל שנקרא "Trona" ממכרות ענק בויומינג. הסלע הזה הוא בעצם תערובת טבעית של סודה לשתייה ונתרן פחמתי שנוצרה במשך מיליוני שנים. בין אם היא מגיעה מהמעבדה או מהמכרה, בסוף התהליך אנחנו מקבלים את אותה אבקה לבנה, זולה וחיונית שאי אפשר לדמיין את החיים המודרניים בלעדיה. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: נתרן מימן פחמתי (סודיום ביקרבונט)
ביטויים דומים: סודה לשתייה מילון, מה זה סודה לשתייה?,סודה לשתייה מילה נרדפת, סודה לשתייה תשבץ, סודה לשתייה 13 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!