כלי פריטה מעץ | כלי פריטה מעץ תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה כלי פריטה מעץ . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה כלי פריטה מעץ בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. הגדרה זו היא תת הגדרה של הביטוי: כלי פריטה. 

הקסם הפיזיקלי: איך בול עץ הופך למגבר טבעי

חשבתם פעם מה קורה ברגע שהאצבע שלכם פורטת על מיתר? האמת היא שמיתר לבדו בקושי משמיע קול. הוא דק מדי וחותך את האוויר בלי להזיז אותו באמת. הסוד הגדול של כלי הפריטה הוא בכלל לא במיתרים, אלא במה שקורה מתחתיהם. כל הרטט הזה חייב לעבור דרך רכיב קטן וקריטי שנקרא "גשר", שמוצמד ללוח העליון של הכלי. ברגע שהגשר רועד, הוא מרעיד את כל תיבת העץ, והיא זו שדוחפת את האוויר החוצה בעוצמה ומייצרת את מה שאנחנו שומעים כמוזיקה. זהו משחק של פיזיקה טהורה: כדי לשלוט בצליל, הנגן משחק עם שלושה נתונים קבועים - האורך של המיתר, העובי שלו וכמות המתח בו. ככל שהמיתר קצר, דק ומתוח יותר, הצליל יהיה גבוה יותר. כשאנחנו לוחצים על הצוואר של הגיטרה או העוד, אנחנו בעצם מקצרים את המיתר הפעיל באופן מלאכותי, ומאלצים את העץ לשיר בטון אחר.

הגיטרה: הנדסה מודרנית בתוך תיבת עץ קלאסית

הגיטרה היא אולי הכלי הנפוץ בעולם, אבל המבנה הפנימי שלה הוא יצירת מופת של הנדסה שלעתים נסתרת מהעין. ההבדל בין גיטרה קלאסית לאקוסטית הוא הרבה מעבר לסוג המוזיקה, זה עניין של לחצים. בגיטרה הקלאסית המיתרים עשויים ניילון, חומר שמייצר מתח נמוך יחסית, ולכן היא מפיקה צליל רך ועגול. לעומתה, הגיטרה האקוסטית צריכה להתמודד עם מיתרי פלדה המפעילים לחץ אדיר על גוף העץ. כדי שהיא לא תתקפל תחת העומס, בונים בתוכה מערכת תמיכה של קורות עץ (Bracing) ובתוך הצוואר משחילים מוט מתכת חזק (Truss Rod) ששומר עליו ישר פלס. על גבי צוואר הגיטרה מונחים פסי מתכת שנקראים "שריגים". התפקיד שלהם הוא מתמטי לחלוטין: הם מחלקים את המיתר למקטעים מדויקים כדי שנוכל לנגן חצאי טונים נקיים לפי הסולם המערבי, בלי לזייף.


העוד: לנגן בין הצלילים בלי גבולות

אם הגיטרה היא המהנדס המדויק, העוד הוא האמן החופשי. הכלי הזה, שנחשב למלך הכלים במזרח התיכון, מציג תפיסה שונה לגמרי. השם שלו מגיע מהמילה הערבית ל"מקל" או "חתיכת עץ", והוא מאופיין בתיבת תהודה גדולה וקמורה מאוד מאחור, שנראית כמו חצי אגס. אבל הדבר הכי מעניין בעוד הוא מה שאין לו: סריגים. צוואר העוד הוא חלק לחלוטין. זה לא חיסרון, אלא היתרון הגדול שלו. היעדר הסריגים מאפשר לנגן להחליק את האצבעות בחופשיות וליצור "מיקרוטונים" - אותם צלילים עדינים שנמצאים "בין" התווים הרגילים של הפסנתר או הגיטרה. אלו הם רבעי הטונים שבונים את הסולמות המזרחיים (המקאמים). בנוסף, אם תסתכלו על הראש של העוד, תראו שהוא שבור אחורה בזווית חדה. הזווית הזו נועדה להגביר את הלחץ של 11 המיתרים על הגשר העליון, מה שמעניק לכלי את הצליל העמוק והמהדהד שלו.

הבגלמה: הצליל המתכתי שמגיע מההרים

כשמסתכלים על הבגלמה (או הסאז), רואים מיד פרופורציות יוצאות דופן: גוף עץ קטן יחסית מחובר לצוואר דק וארוך להפליא. הכלי הזה הוא הלב הפועם של המוזיקה הטורקית והכורדית, והוא עבר גלגול מרתק מכלי עתיק עם תיבת עור ומיתרי שיער סוס, לכלי המודרני עם מיתרי המתכת. הסוד של הצליל המרצד והעשיר של הבגלמה טמון בשיטת המיתרים שלה. המיתרים לא בודדים, אלא מסודרים בקבוצות (קורסים) של זוגות או שלשות שמכוונים לאותו צליל. כשהנגן פורט, המיתרים הרועדים יחד יוצרים אפקט טבעי של הד ועוצמה. בניגוד לעוד, לבגלמה יש סריגים על הצוואר, אבל הם מסודרים בצורה שונה מהגיטרה כדי לאפשר נגינה של רבעי טונים, מה ששומר על האופי האותנטי והמסורתי של המוזיקה המקומית.


הבנג'ו: הכלאה גאונית בין תוף לגיטרה

הבנג'ו הוא העוף המוזר והקצבי בחבורה. הוא נולד באפריקה, נדד לאמריקה, והפך לסמל של מוזיקת הפולק והקאנטרי. מה שמייחד אותו משאר הכלים ברשימה הוא שהוא לא מסתמך רק על תיבת עץ להגברת הקול. הגוף שלו הוא למעשה תוף - חישוק עגול שעליו מתוחה יריעה (ממברנה) דקה. כשהמיתרים רוטטים על הגשר שמונח על היריעה הזו, מתקבל צליל קצר, חד וחזק מאוד (סטקטו), שלא נמרח אלא חותך את האוויר. בבנג'ו האמריקאי הנפוץ (5 מיתרים) יש עוד טריק הנדסי מעניין: המיתר החמישי קצר יותר ומתחיל מאמצע הצוואר. המיתר הזה משמש כ"דרון" (Drone) - הוא מנגן צליל רקע קבוע וגבוה שלא משתנה, ומעניק לנגינה את המקצב המהפנט והמהיר שאי אפשר לטעות בו.

הנבל והיוקולילי: ממתח עצום ועד לשמחה קטנה

בקצה אחד של הסקאלה נמצא הנבל, ענק הנדסי שצריך לעמוד בלחץ פיזי בלתי נתפס. המסגרת המשולשת שלו מחזיקה עשרות מיתרים המפעילים יחד כוח משיכה של כמעט שני טון. כדי שהנגן לא ילך לאיבוד בתוך יער המיתרים הזה (47 מיתרים בנבל גדול), קיים קוד צבעים עולמי קבוע שעושה סדר בעיניים: כל מיתרי ה"דו" צבועים באדום, וכל מיתרי ה"פה" צבועים בכחול או שחור. מהצד השני נמצא היוקולילי הקטן, שמקורו בכלל בפורטוגל והוא עשוי באופן מסורתי מעץ ה"קואה" ההוואי. הטעות הנפוצה היא לחשוב שמדובר בגיטרה קטנה, אבל סוד הקסם שלו הוא בכיוון המיתרים המיוחד. המיתר העליון (שקרוב לפנים של הנגן) הוא לא הבס הנמוך, אלא מכוון לצליל גבוה (High G). הכיוון הלא שגרתי הזה הוא מה שנותן ליוקולילי את האופי ה"מצלצל", השמח והקופצני שגרם לו לכבוש את העולם. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: נבל, עוד  

פתרון 4 אותיות: בנג'ו (כלי פריטה מעץ, בעל תיבת תהודה עגולה)
פתרון 5 אותיות: בגלמה, גיטרה 

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה: יוקולילי
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כלי פריטה מעץ מילון, כלי פריטה מעץ פירוש, כלי פריטה מעץ מילה נרדפת, שם של כלי פריטה מעץ, כלי פריטה מעץ 5 אותיות, כלי פריטה מעץ בעל תיבת תהודה עגולה
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!