הפעם קבלנו את ההגדרה ממברנה. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "ממברנה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה ממברנה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
האדריכלות המולקולרית: הקיר שאינו מפסיק לזוז
תארו לעצמכם גבול שאינו קיר בטון אטום, אלא יריעה דקיקה וחכמה להפליא שיודעת להחליט בכל שניה מי נכנס פנימה ומי נשאר בחוץ. קרום התא הוא המהנדס הראשי של הבידוד הזה, והוא מבוסס על מבנה כפול של מולקולות שומן מיוחדות הנקראות פוספוליפידים. לכל מולקולה כזו יש "ראש" שנמשך למים וזנבות שומניים שבורחים מהם. בסביבה המימית של הגוף, המולקולות הללו מתארגנות באופן ספונטני כך שהזנבות פונים זה אל זה במרכז הממברנה, והראשים פונים לעבר הנוזל שמחוץ לתא ולציטופלזמה שבתוכו. הסידור המבריק הזה יוצר חיץ הידרופובי שמונע מחומרים ממיסים לעבור ללא פיקוח. יתרה מכך, המבנה הזה כל כך יציב מבחינה אנרגטית, שאם נוצר בו חור קטן, הממברנה תדע לאטום את עצמה באופן מיידי כדי למנוע את קריסת התא. זהו הבסיס שמאפשר לתא לנהל חיים עצמאיים לחלוטין, עם תנאים פנימיים שונים לגמרי מאלו שקיימים בסביבתו.
הדינמיקה של המעטפת: איך השומן שומר על גמישות
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב על קרום התא כעל מבנה קשיח וסטטי, כשלמעשה הוא מתנהג יותר כמו שלולית שמן גמישה ונוזלית. המולקולות המרכיבות אותו נמצאות בתנועה מתמדת: הן מחליקות לצדדים, מסתובבות סביב עצמן ולעיתים רחוקות אפילו מדלגות בין השכבה העליונה לתחתונה. כדי שהנוזליות הזו לא תהפוך לכאוס, נכנסים לתמונה הסטרולים, ובעיקר הכולסטרול. הכולסטרול פועל כמעין "ווסת טמפרטורה" חכם. כשהסביבה מתחממת מדי, הוא מגביל את תנועת השומנים כדי שהקרום לא יתפרק, וכשקר, הוא מונע מהם להידחס ולהפוך למוצק שביר. האיזון הזה הוא קריטי, כי רק במצב של נוזליות מבוקרת החלבונים שמעוגנים בקרום יכולים לתפקד ולנוע. בלי הסטרולים הללו, הקרום היה מאבד את יכולתו להגן על התא או לאפשר לו לשנות את צורתו, מה שהיה מוביל לעצירת פעילותו הביולוגית של האורגניזם כולו.
נמל התעופה התאי: משאבות, תעלות ולוגיסטיקה מתקדמת
בכל רגע נתון, מתחוללת בתוך המעטפת הזו דרמה של שינוע וחלוּקה שגורמת למערכות הלוגיסטיקה המורכבות בעולם להיראות פשוטות. מכיוון שהשומן חוסם מעבר של יונים וחומרים רבים, התא משבץ בקרום שלו חלבונים טרנס-ממברנליים שפועלים כנמלי כניסה. תעלות מסוימות מאפשרות ליונים לזרום פנימה והחוצה לפי חוקי הפיזיקה, בעוד נשאים קושרים מולקולות ספציפיות ומשנים את צורתם כדי להעבירן פנימה. אך המנגנון המרשים ביותר הוא המשאבות. אלו הן מכונות מולקולריות הצורכות אנרגיה (ATP) כדי לדחוף חומרים נגד כיוון הזרם הטבעי. בזכותן, התא מצליח לשמור על ריכוז נתרן חיצוני גבוה של 142 mEq/L לעומת 10 בלבד בתוכו, וריכוז אשלגן פנימי עצום של 140 mEq/L לעומת 4 מחוץ לתא. ההפרשים האלו הם ה"סוללה" שמאפשרת לתאים כמו תאי עצב ושריר לעבוד ולהעביר פולסים חשמליים.
מערכת הזיהוי והקשר: ה"פנים" של התא אל מול העולם
אם תסתכלו מקרוב על שטח הפנים של התא, תגלו שהוא מכוסה במיליוני "אנטנות" וסימני זיהוי שהופכים אותו לישות חברתית ומתקשרת. חלבוני היכרות מיוחדים, המקושטים בשיירות סוכר (גליקופרוטאינים), משמשים כמעין טביעת אצבע ביוכימית המאפשרת למערכת החיסון לזהות שהתא שייך לגוף ולא פולש עוין. לצדם, קיימים קולטנים שתפקידם לקלוט אותות מרוחקים. הורמון שמשתחרר במוח יכול להגיע לתא בקצה הרגל, להיקשר לקולטן הספציפי שלו על הממברנה ולשנות את תפקוד התא מבלי להיכנס אליו פיזית. הממברנה מארחת גם אנזימים שמאיצים תגובות כימיות חשובות וחלבוני היצמדות שדואגים לכך שתאים מאותה רקמה יישארו מחוברים זה לזה בחוזקה. ללא מערכת התקשורת הזו, הגוף לא היה יכול לתפקד כמערכת אחת מתוזמנת, אלא כאוסף של תאים בודדים ומנותקים.
חוקי הפיזיקה בשירות התא: פעפוע, מים ואיזון עדין
לפעמים, הדרך היעילה ביותר להעביר חומרים היא פשוט לתת לטבע לעשות את שלו בתהליכים שאינם דורשים השקעת אנרגיה. מולקולות קטנות וגזים כמו חמצן ופחמן דו-חמצני פשוט "מחליקים" דרך שכבת השומן במורד מפל הריכוזים בתהליך של פעפוע פשוט. המים, לעומת זאת, נעים בתהליך האוסמוזה - הם תמיד יזרמו לעבר האזור שבו ריכוז המומסים גבוה יותר כדי לנסות ולאזן את המערכת. התהליך הזה הוא קריטי: אם תא יונקים יושם במים מזוקקים, הוא עלול להתנפח ולהתפוצץ, ואם הסביבה תהיה מלוחה מדי, הוא יאבד נוזלים ויתכווץ בתהליך שנקרא פלסמוליזה. קרום התא מנהל גם את רמת החומציות (pH), כשבתוך התא היא נשמרת על רמה של 7.0 בעוד הנוזל החוץ-תאי עומד על 7.4. השמירה המדויקת על הפרשים אלו היא שמאפשרת לכל האנזימים והחלבונים בתא לעבוד בסביבה האופטימלית עבורם.
לבלוע ולהקיא: מערך המשלוחים של הבועיות
מה קורה כשהתא צריך להכניס פנימה "חבילה" גדולה מדי עבור כל שער, תעלה או נשא? כאן נכנס לפעולה מנגנון הובלה מסיבי שבו קרום התא עצמו משנה את צורתו. בתהליך האנדוציטוזה, הממברנה יוצרת שקע שעוטף את החומר החיצוני עד שהוא נסגר והופך לבועית קטנה (וסיקולה) שמתנתקת פנימה לתוך התא. תהליך האקסוציטוזה עובד בדיוק הפוך: בועית שמכילה חומרי פסולת או הורמונים שיוצרו בתא מתאחה עם הממברנה החיצונית ופולטת את תכולתה החוצה. מעבר ליעילות ההובלה, שני התהליכים הללו מבצעים פעולת מיחזור מרהיבה. האנדוציטוזה גורעת חלקים מהממברנה והאקסוציטוזה מוסיפה לה חלקים חדשים. המעגל המחזורי הזה מבטיח ששטח הפנים של התא יישאר יציב, שהממברנה תתחדש כל הזמן ושכל חומר, גדול ככל שיהיה, ימצא את דרכו ליעדו הסופי בצורה בטוחה. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: קרום
פתרון 5 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!