צמח ממשפחת הדגניים | צמח במשפחת הדגניים תשבץ | צמח מן הדגניים מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה צמח נמוך ממשפחת הדגניים. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "צמח ממשפחת הדגניים" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה צמח ממשפחת הדגניים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הנדסה של הטבע: הסודות מאחורי משפחת הדגניים

אם נביט סביבנו, נגלה שמשפחת הדגניים היא למעשה המנוע השקט שמניע את העולם. לא מדובר רק ב"עשב", אלא במכונה ביולוגית משומנת שתוכננה לשרוד ולשגשג. סוד ההצלחה של המשפחה הזו טמון במבנה ההנדסי החכם שלה: הגבעול, המכונה "קנה", הוא לרוב חלול מבפנים. העיצוב הגלילי והנבוב הזה אינו מקרי - הוא מעניק לצמח שילוב נדיר של חוזק וגמישות, המאפשר לו להתכופף ברוחות חזקות מבלי להישבר. כדי לחזק את המבנה עוד יותר, הקנה מחולק לפרקים על ידי "ברכיים" (מפרקים) אטומות וקשיחות. גם העלים מצוידים במנגנון הגנה משלהם: החלק התחתון של העלה נקרא נדן, והוא מתפקד ממש כמו שרוול שמחבק את הגבעול ומעניק לו יציבות. ובנקודת החיבור בינו לבין הטרף (החלק הרחב של העלה) נמצאת ה"לשונית" - קרום דק שתפקידו למנוע ממים ומזיקים לחדור אל הרווח הרגיש ולגרום לריקבון. בניגוד לפרחים צבעוניים שמנסים למשוך דבורים, הדגניים בחרו בטקטיקה אחרת: הם משתמשים ברוח כדי להתרבות. לכן הפרחים שלהם קטנים וחסרי צבע, והאבקנים משתלשלים החוצה כדי לפזר את האבקה למרחקים.


חיי היום יום של האיכר בארץ ישראל בתקופת הברזל

כדי להבין את השורשים שלנו, צריך לחזור אחורה בזמן אל תקופת הברזל בארץ ישראל. עבור האיכר הקדום, הדגנים לא היו רק מזון, אלא מרכז החיים והתרבות. לוח השנה החקלאי, כמו זה שנמצא בתל גזר, הכתיב את קצב החיים בדייקנות - מההמתנה לגשם היורה ועד עונת הקציר המתוחה. השיא של השנה החקלאית התרחש בגורן, שהייתה הרבה יותר מסתם מקום עבודה. זה היה הלב הפועם של הקהילה. שם, לאחר הקציר במגלי צור או ברזל, ביצעו את הדיש. הבהמות גררו "מורג" (לוח עץ משובץ אבנים קשות) על התבואה כדי להפריד את הגרעין מהשיבולים. לאחר מכן, בשעות אחר הצהריים כשהרוח נשבה, היו מבצעים את הזרייה - הנפת התבואה לאוויר כדי שהמוץ הקל יעוף והגרעינים הכבדים ייפלו מטה. הממצאים הארכיאולוגיים בתל שילה ובתל דן חושפים בפנינו בורות אחסון מדופנים וממגורות, המעידים כי היכולת לשמור על גרעינים יבשים מפני לחות ומזיקים הייתה ההבדל בין שובע לרעב.

החיטה: המסע משיח בר ללחם שעל השולחן

החיטה עברה דרך ארוכה ומפותלת עד שהפכה למרכיב הבסיסי ביותר בתזונה שלנו. נקודת המפנה בהיסטוריה שלה קשורה במעבר מחיטת הבר לחיטה התרבותית. זני הבר הקדומים, כמו ה"אמר", התאפיינו בגרעינים "עטויים" שקליפתם נדבקת בחוזקה וקשה מאוד להסרה. המהפכה החקלאית האמיתית התרחשה כאשר האדם ביית את החיטה "חשופת הגרעין", שבה הגרעין נפרד בקלות מהקליפה בזמן הדיש. אך הקסם האמיתי של החיטה טמון בכימיה שלה, ובמיוחד בחלבון שכולנו מכירים - הגלוטן. זהו החומר שיוצר במגע עם מים רשת גמישה, המסוגלת לכלוא בתוכה את הגזים הנוצרים בזמן התסיסה. בזכות הגלוטן, הבצק תופח והופך ללחם אוורירי ורך, בניגוד למאפים הדחוסים והשטוחים שמתקבלים מדגנים אחרים כמו אורז או תירס. כיום אנו מבחינים בין "חיטה רכה" המשמשת בעיקר ללחמים ועוגות, לבין "חיטה קשה" (דורום), המצטיינת בגרגר קשה ועשיר בחלבון ומשמשת בעיקר להכנת פסטה איכותית.


השעורה: הדגן השורד שלא מפחד מאתגרים

בעוד החיטה נחשבת למפונקת יחסית, השעורה היא הלוחמת של שדות הדגן. זהו צמח קשוח שמצליח לשגשג במקומות שבהם החיטה נכשלת - באדמות מלוחות, בשולי המדבר ובתנאי יובש קיצוניים. לאורך ההיסטוריה, השעורה זכתה לכינוי "לחם עוני" ושימשה בעיקר את השכבות הדלות באוכלוסייה וכמזון לבהמות, כפי שמעידים הממצאים בחורבת ראש זית. יתרון משמעותי נוסף של השעורה הוא הבשלתה המוקדמת. בלוח השנה העברי והחקלאי, קציר השעורים תמיד מקדים את קציר החיטים (סביב חג הפסח), מה שסיפק מזון טרי בעונה קריטית שבה מחסני החורף כבר התרוקנו. מעבר להיותה מקור פחמימות, השעורה מחזיקה בתפקיד היסטורי נוסף וחשוב לא פחות: ייצור בירה. תהליך ה"הלתתה" - הנבטה קצרה של הגרעינים וייבושם - מפרק את העמילן שבגרעין לסוכרים, תהליך שהיה מוכר כבר לאנשי העולם העתיק והופך את השעורה לחומר גלם שאין לו תחליף בתעשיית המשקאות עד ימינו.

התירס: ענק מהעולם החדש עם זהות מבלבלת

הסיפור של התירס הוא דוגמה קלאסית לבלבול היסטורי שדבק בשם. מקורו של הצמח המרשים הזה הוא בכלל ביבשת אמריקה, שם הוא טופח במשך אלפי שנים על ידי בני המאיה והתרבויות המקומיות. כאשר האירופאים גילו אותו והביאו אותו לעולם הישן, נוצר בלבול לגבי מקורו, ורבים כינו אותו "חיטה טורקית". כך התגלגל השם העברי "תירס", על שמו של תירס בן יפת מהמקרא, שזוהה בטעות עם העמים הטורקיים. מעבר לסיפור השם, התירס הוא מפעל ביולוגי יעיל במיוחד. הוא מסוגל לייצר כמות אדירה של ביומסה (חומר צמחי) בזמן קצר, והגנום שלו גמיש ומרתק מדענים רבים - מה שבא לידי ביטוי במגוון הצבעים העצום של הגרעינים, שיכולים להיות צהובים, לבנים, אדומים ואפילו שחורים. בימינו, התירס הוא הרבה מעבר למזון - הוא משמש כחומר גלם תעשייתי לייצור עמילן, סירופ ממתיק, שמן, דלק ביולוגי (אתנול) ואפילו פלסטיק מתכלה, מה שהופך אותו לאחד הגידולים המשפיעים ביותר על הכלכלה המודרנית.


אורז: מגידולי הגליל העתיקים ועד לצלחת העולמית

רבים נוטים לחשוב על אורז כגידול המגיע אך ורק מהמזרח הרחוק, אך ההיסטוריה מגלה לנו תמונה מפתיעה יותר. עדויות היסטוריות מצביעות על כך שאורז גודל בארץ ישראל כבר בתקופה ההלניסטית והרומית, בעיקר באזורים השופעים מים כמו סביבות הכנרת ועמק החולה. למעשה, במאות קודמות האורז הארצישראלי אף נחשב למוצר משובח. האורז ייחודי במשפחת הדגניים בזכות שיטת הגידול שלו: הוא משגשג בשדות מוצפים במים ("פאדיז"). הסיבה להצפה אינה צורך של האורז במים, אלא דרך חכמה לחסל עשבים שוטים שאינם יכולים לשרוד ללא חמצן בקרקע, בעוד האורז מצליח לגדול. מבחינה תזונתית, ההבדל הגדול שאנו מכירים בין אורז לבן לחום הוא תוצאה של עיבוד. האורז החום הוא הגרעין המלא שרק קליפתו החיצונית והקשה הוסרה, ולכן הוא שומר על שכבת הסובין העשירה בוויטמינים וסיבים. לעומתו, האורז הלבן עובר ליטוש שמסיר את הסובין, מה שמאריך את חיי המדף שלו ומעניק לו מרקם עדין יותר, אך מפחית את ערכו התזונתי. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: לתת (צמח מהדגניים)
פתרון 4 אותיות: אורז (מאכל ממשפחת הדגניים), איטן (צמח עשבוני ממשפחת הדגניים), דוחן (תבואה ממשפחת הדגניים), דורה (ממשפחת הדגניים, סורגום), זיפן (צמח נמוך ממשפחת הדגנים), חיטה, תירס

פתרון 5 אותיות: דגנין, דורום, מלענן, סובין, עפרון, שיפון, שעורה
פתרון 6 אותיות: ברומית, חפורית, כוסמין, סיסנית, שיבולת
פתרון 7 אותיות: זיפנוצה, מלעניאל 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: איטן מרצעני, בן-דוחן מדברי, ברומית לבדנית, דגנין מצוי, דורה תרבותית, זנב-כלב מצוי, זנב שועל, חיטת הבר, חפורית מצויה, ידיד החולות, ידיד חולות מצוי, יתדן מפושק, מלעניאל מצוי, מלענן ריסני, סיסנית סיני, עפרון מפושק, קנה קוצני, שיבולת שועל, שעורת החוף

ביטויים דומים: שם של צמח ממשפחת הדגניים, צמח ממשפחת הדגניים מילון, צמח ממשפחת הדגניים פירוש, צמח ממשפחת הדגניים מילה נרדפת, צמח ממשפחת האספרגיים, צמח ממשפחת הדגניים 4 אותיות, צמח ממשפחת הרקפתיים, צמח נמוך ממשפחת הדגניים מילון, מן הדגניים

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!