חיה קדומה הדומה לפיל | חיה קדומה הדומה לפיל מילון

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה חיה קדומה הדומה לפיל תשבץ | חיה קדומה הדומה לפיל תשחץ הן:

ענקי העבר: מי באמת שלט בעידן הקרח?

דמיינו שאתם חוזרים בזמן ופוגשים פיל ענק ושעיר בלב הערבה - רוב הסיכויים שתקראו לו מיד "ממותה", אבל המדע מלמד שייתכן מאוד שאתם עומדים מול מסטודון, יצור שונה בתכלית. למרות הדמיון הפיזי שהטעה רבים לאורך ההיסטוריה, מדובר בשני בעלי חוליות שהתפצלו מאב קדמון משותף לפני כ-28 מיליון שנים, בתקופת האוליגוקן. הממותה, השייכת למשפחת הפילאיים, היא למעשה קרובת משפחה הדוקה של הפיל האסייתי המודרני, בעוד שהמסטודון שייך למשפחת הממוטיים - ענף קדום ופרימיטיבי הרבה יותר שהתפתח במקביל. בעוד הממותות נדדו ברחבי אפריקה, אירופה ואסיה לפני שהגיעו לאמריקה, המסטודון נחשב לתושב נאמן וייחודי של צפון אמריקה במשך מיליוני שנים. ההבנה הזו היא הצעד הראשון בפיצוח התעלומה: הם לא היו אותו בעל חיים בשינוי אדרת, אלא שני קווים אבולוציוניים שהתמודדו עם אתגרי ההישרדות בדרכים שונות לחלוטין.


הסוד שמתחבא בתוך הפה

אם הייתם מבקשים ממסטודון וממותה לפתוח פה גדול, הייתם מגלים מיד את ההבדל הכי משמעותי ביניהם, וזה לא קשור למראה החיצוני אלא לתפריט היומי שלהם. שמו של המסטודון מגיע מהמילים היווניות "מסטוס" שפירושה שד ו-"אודונטס" שפירושה שיניים, וזאת בגלל הבליטות הייחודיות על שיניו הטוחנות שנראות כמו פטמות ונועדו לריסוק ענפים וצמחייה קשיחה. המסטודון היה מומחה באכילת חומר מעוצי ביערות עבותים, בעוד שלממותה היו שיניים שטוחות עם רכסים צפופים, מעין מכונת טחינה משוכללת שנועדה להתמודד עם כמויות אדירות של עשב מחוספס מהערבות הפתוחות. הבדל זה יצר חלוקה אקולוגית מרתקת: הממותה הייתה "רועה" שחיפשה מרחבים פתוחים, בעוד המסטודון היה "דפדפן" שהעדיף את צל היערות והביצות. בזכות השיניים הללו, שני הענקים יכלו לחיות זה לצד זה מבלי להילחם על אותן מקורות מזון, פשוט כי כל אחד מהם אכל משהו אחר לגמרי.

אדריכלות של עוצמה: שרירים מול גובה

כשבוחנים את המבנה השלדי שלהם, מגלים שהמסטודון היה ה"מתאבק" החסון של עולם הפילאים, בעוד הממותה הייתה ה"כדורסלנית" הגבוהה והאלגנטית. המסטודון התאפיין בגוף רחב, נמוך ומאסיבי יותר, עם גפיים קצרות וחזקות שהתאימו לתמרון בתוך סבך היערות, וגובהו נע סביב 3 מטרים בכתף. לעומתו, הממותה הגיעה לגובה מרשים של מעל 4 מטרים במינים מסוימים, עם גב שמשתפע בחדות כלפי מטה וגולגולת גבוהה וכיפתית. גם החטים מספרים סיפור שונה: לממותה היו חטים ארוכים במיוחד שהתעקלו בצורה ספירלית מרהיבה כלפי פנים, בעוד חטי המסטודון היו ישרים יותר ונטו כלפי מעלה. למרות שהממותה הצמרית המפורסמת הייתה מכוסה פרווה עבה להגנה מהקור, מחקרים עדכניים מטילים ספק במידת השעירות של המסטודון, ומציעים כי ייתכן ודמותו המוכרת ככדור צמר ענק היא הגזמה היסטורית ולא מציאות מדעית מוכחת.


השכנים מהערבה ומהביצה

היכולת של שני יצורי ענק כאלה להתקיים באותה יבשת במשך זמן רב כל כך נובעת מהעובדה שהם פשוט לא הפריעו אחד לשני באורח החיים שלהם. המסטודונים היו נאמנים ליערות המחטניים ולביצות של צפון אמריקה, שם הם אכלו מחטי אורן, ענפים קטנים וצמחי מים, כפי שמעידים שרידי המזון שנמצאו בתוך מאובנים שמורים. הממותות, לעומת זאת, שלטו ב"ערבת הממותות" - מישור עשב עצום וקפוא שכיסה חלקים נרחבים מכדור הארץ בתקופת הקרח. חלוקת האזורים הזו הייתה כה ברורה, עד שהמסטודון מעולם לא הצליח להדרים אל תוך דרום אמריקה, כנראה משום שמרחבי המרעה הפתוחים שהפרידו בין היערות היו זרים לו מדי. כך, בזמן שהממותות נדדו על פני יבשות בחיפוש אחר עשב טרי, המסטודון נשאר "טיפוס של בית" בתוך היערות הצפוניים שלו, מוגן על ידי סביבה שהתאימה בדיוק למבנה גופו.

המפגש עם האדם: לא רק במוזיאון

המפגש הראשון בין בני אדם לענקים הללו לא התרחש בין כותלי מוזיאון, אלא בקרב הישרדות דרמטי בשדות הציד של עידן הקרח. עדויות ארכאולוגיות, כמו הממצאים באתר "מאניס" שבמדינת וושינגטון, חושפות כי בני אדם צדו מסטודונים כבר לפני אלפי שנים, תקופה קדומה בהרבה ממה שחשבו בעבר. חוקרים מצאו חוד חנית עשוי עצם נעוץ בתוך צלע של מסטודון, הוכחה חותכת לכך שהאדם הקדום התמודד עם חיות הענק הללו פנים אל פנים. הממותות לא היו רק מקור לבשר. בני האדם הקדומים השתמשו בעצמותיהן המסיביות כדי לבנות בקתות מגורים מורכבות, יצרו מהן כלי עבודה ואמנות, והנציחו את דמותן בציורי מערות מופלאים. הקשר הזה היה כה עמוק עד שהמסטודון הפך ברבות השנים לסמל של עוצמה לאומית אמריקאית, כשהמדענים של העולם החדש השתמשו במאובניו כדי להוכיח שהטבע המקומי אינו נופל בכוחו מזה של אירופה.


סוף העידן והמורשת שנותרה

הענקים האחרונים של תקופת הפלייסטוקן לא נעלמו ביום אחד, והם ממשיכים להדהד בתרבות ובמדע שלנו גם אלפי שנים לאחר שנשמו את נשימתם האחרונה. המסטודון נכחד לפני כ-11,000 שנים עקב שינויי אקלים שצמצמו את היערות ולחץ ציד אנושי, אך הממותות הצמריות הפתיעו את המדע כששרדו על אי מבודד בסיביר עד לפני 4,000 שנה בלבד - זמן שבו הפירמידות במצרים כבר עמדו על תלן. כיום, המורשת שלהם חיה בשמות של להקות מטאל, אפליקציות חברתיות ואפילו בפרויקטים מדעיים שאפתניים המנסים להחזיר את הממותה לחיים באמצעות הנדסה גנטית וטכנולוגיית קריספר. בין אם נזכה לראות אותם שוב ובין אם לא, המסטודון והממותה נותרים השגרירים הגדולים ביותר של עולם שנעלם, תזכורת חיה לכך שכדור הארץ היה פעם ביתם של יצורים מופלאים שגרמו לאדמה לרעוד תחת צעדיהם. בהצלחה!

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: 
פתרון 5 אותיות: ממותה (חיה קדומה)

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות: מסטודון (חיה ענקית קדומה)
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מה זה חיה קדומה הדומה לפיל, חיה קדומה הדומה לפיל מילון, חיה קדומה הדומה לפיל תשבץ, חיה קדומה הדומה לפיל 7 אותיות
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!