מציפורי השיר | מציפורי השיר תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה מציפורי השיר. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "ציפור שיר" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה ציפור שיר שוכנת עצים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

ציפורי שיר: המדריך המלא לארבעת השכנים המעופפים שאתם פוגשים כל יום

הן פסקול הבוקר שלנו, הניצוץ המרצד בזווית העין כשאנחנו הולכים ברחוב, והדיירים הקבועים בכל גינה וחורש. ציפורי השיר נמצאות סביבנו תמיד, אך רובנו לא באמת מכירים אותן. אנו רואים אותן כ"רקע", אך מאחורי כל ציוץ וכל רפרוף כנפיים מסתתר סיפור אבולוציוני מרתק, התאמות מתוחכמות ותפקיד אקולוגי חיוני. המאמר הזה יקח אתכם אל מאחורי הקלעים של סדרת הענק הזו ויתמקד בארבע דמויות מפתח שכל ישראלי פוגש מדי יום: הדרור, הבולבול, הצופית והירגזי.

מה באמת הופך ציפור שיר לציפור שיר? (רמז: זו לא השירה)

השאלה נשמעת פשוטה, אך התשובה המדעית עשויה להפתיע. סדרת ציפורי השיר, או בשמה המדעי Passeriformes, היא הסדרה הגדולה ביותר במחלקת העופות וכוללת למעלה מ-6,000 מינים - יותר ממחצית מכלל מיני הציפורים בעולם. באופן אירוני, המאפיין המדעי המובהק שמאחד את כל חברי הסדרה הוא לא הקול שלהן, אלא מבנה כף הרגל. לכל ציפורי השיר יש סידור אצבעות ייחודי של "לפיתה" (Anisodactyl): שלוש אצבעות מופנות קדימה ובוהן אחת ארוכה וגמישה המופנית לאחור. מבנה זה מאפשר להן לנעול את אחיזתן בענפים, אפילו בזמן שינה, והוא המפתח לשליטתן בסביבות מיוערות. אז מאיפה הגיע השם "ציפורי שיר"? הוא מתייחס בעיקר לתת-הסדרה המפותחת ביותר, Passeri ("רננים"), שחבריה ניחנים באיבר קול מורכב (Syrinx) המאפשר להם ללמוד ולהפיק שירים מורכבים. עם זאת, הסדרה הענקית הזו כוללת גם קרובי משפחה ששירתם, בלשון המעטה, אינה ערבה לאוזן - למשל, העורב השחור.


עץ המשפחה הענק: מגוון אדיר ששובר כל הכללה

לכל ציפור שיר בגינה שלכם יש סיפור מוצא עתיק יומין, שהחל ככל הנראה ביבשת הקדומה גונדוונה (באזור אוסטרליה של ימינו). כל הסדרה נחשבת מונופילטית, כלומר כל המינים בה התפתחו מאב קדמון משותף אחד. ההיסטוריה הארוכה הזו יצרה מגוון כמעט בלתי נתפס ששובר כל ניסיון להכליל. כשחושבים על "ציפור שיר" נוטים לדמיין יצור קטן, אך הסדרה כוללת את העורב הכבד (כ-1.4 ק"ג) לצד הטירן הזעיר (כ-4 גרמים). התזונה מגוונת באותה מידה: היא כוללת מומחים לאכילת זרעים (כמו הפרושים), ציידי חרקים מיומנים (כמו הירגזים), יונקי צוף (כמו הצופיות) ואוכלי פירות מושבעים (כמו הבולבולים). גם הרגלי הקינון אינם אחידים - בעוד שרבות בונות קן בצורת סלסילה על עץ, אחרות מקננות על הקרקע, בחללי סלע, בגומחות שבנה האדם, או אורגות קינים תלויים ומורכבים.

דרור הבית (Passer domesticus): השכן שהימר עלינו - וניצח

הכירו את העוף שהחליט לשים את כל ההצלחה האבולוציונית שלו בסל אחד: האנושות. דרור הבית הוא המין ה"סיננתרופי" (שוכן-אדם) המובהק ביותר. הוא חי בלהקות רועשות, מנהל חיי חברה סוערים, ומפגין דו-צורתיות זוויגית ברורה - הזכר בעל ה"סינר" השחור והכיפה האפורה, לעומת הנקבה האפרפרה-חומה הצנועה יותר. הדרורים הסתגלו בצורה מושלמת לנוף העירוני, והם מקננים כמעט אך ורק בחללים שיצרנו: גומחות בקיר, ארגזי תריסים, מתחת לרעפים ובפתחי מרזבים. אבל כאן מגיע הסוד החשוב ביותר: בעוד הבוגרים הם אוכלי-כל הנהנים מפירורים וזרעים, הגוזלים שלהם בקן תלויים לחלוטין במזון עתיר חלבון. הוריהם מזינים אותם באופן בלעדי כמעט בחרקים, זחלים ורכיכות. עובדה זו הופכת את הדרור למדביר ביולוגי חשוב בגינה העירונית, אך גם חושפת את נקודת התורפה שלו - באזורים עירוניים "נקיים" מדי מחרקים או כאלו הסובלים מתחרות קשה עם מינים פולשים (כמו המיינה), אוכלוסיית הדרורים מתקשה לשרוד.


בולבול צהוב-שת (Pycnonotus xanthopygos): בעל הבית הרעשן של הגינה

מי הציפור הראשונה שפותחת את הבוקר בהכרזה טריטוריאלית רמה, עוד לפני הזריחה? כנראה שזהו הבולבול. קל לזהותו בזכות גופו האפור, כיפתו השחורה הבולטת וסימן ההיכר - הכתם הצהוב העז מתחת לזנבו (אזור השת). בניגוד לדרור החברתי, הבולבול הוא "בעל בית" קנאי. הוא חי בזוגות מונוגמיים קבועים, והזוג שומר יחד על הנחלה שלו (הגינה או המטע) בקנאות במשך כל ימות השנה, ומגרש פולשים. לבולבול יש תפקיד אקולוגי כפול ומעניין, כמעט כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד (נובלה גותית מפורסמת) של עולם הגינון: מצד אחד, הוא נחשב למזיק משמעותי לחקלאות, בעיקר בשל חיבתו לפירות רכים כמו תמרים, שסק ועגבניות. מצד שני, הוא פועל כגנן יעיל ביותר של צמחיית הבר. הוא בולע פירות של צמחים מקומיים (כמו אלת המסטיק) בשלמותם, ומפריש את הזרעים שלהם במקומות מרוחקים, כשהם מוכנים לנביטה.

צופית בוהקת (Cinnyris osea): היהלום המעופף שהוא לא יונק דבש

לא, זו לא טעות אופטית ולא ראיתם יונק דבש בישראל. הבלבול מובן, אך הוא שגוי מיסודו. יונקי הדבש (קוליבריים) חיים ביבשת אמריקה בלבד ושייכים לסדרה נפרדת. הצופית הבוהקת שייכת למשפחת הצופיתיים של "העולם הישן". הדמיון המדהים ביניהם - גודל זעיר, רפרוף מהיר, מקור ארוך ומעוקל לשתיית צוף - הוא דוגמה קלאסית לאבולוציה מתכנסת: שני מינים ללא קשר משפחתי שפיתחו כלים דומים לאורח חיים זהה. הצופית מפגינה הבדל קיצוני בין הזוויגים: הזכר הוא יהלום מעופף, שצבעו השחור-מתכתי מחזיר ברק ססגוני (צבעוניות מבנית, לא פיגמנט), בעוד הנקבה אפרפרה-זית ומוסווית לחלוטין. סיפורה של הצופית בארץ מרתק: בעבר היא הייתה מין נדיר המוגבל לאזורי המדבר החמים, אך התפשטות הגינון העירוני ושתילת צמחי נוי אקזוטיים עתירי צוף (כמו טקומית הכף) סיפקו לה "אוטוסטרדה" של מזון שאפשרה לה להתפשט ולכבוש את כל רחבי הארץ.


ירגזי מצוי (Parus major): הגאון הזעיר באפודה הצהובה

אל תתנו לגודל הקטן להטעות אתכם - הירגזי המצוי הוא גאון זעיר. קל לזהותו בזכות "מדיו" הייחודיים: כיפה שחורה, לחיים לבנות, גחון צהוב ו"עניבה" שחורה לאורכו (הפס רחב יותר אצל הזכר). הירגזי הוא ציפור אינטליגנטית וסקרנית להפליא, בעלת יכולת למידה ופתרון בעיות. הוא אקרובט מיומן, ונצפה תדיר נתלה הפוך מענפים דקיקים בחיפושיו אחר מזון. תפקידו האקולוגי העיקרי הוא הדברה ביולוגית: בקיץ, תזונתו מבוססת כמעט לחלוטין על חרקים, זחלים וכנימות, והוא מהווה שירות הדברה טבעי ויעיל ביותר. בשל העובדה שהוא מקנן בחללים ומאמץ בקלות תיבות קינון מלאכותיות, הירגזי הפך ל"אורגניזם מודל" חשוב במחקר המדעי. בחקלאות, מציבים תיבות קינון במטעים (במיוחד מטעי תפוחים) כדי למשוך אותו, והוא בתמורה מסייע בחיסול מזיקים.

שכנים שעובדים בשבילנו

ארבע הציפורים האלו הן הרבה יותר מסתם רעשי רקע נעימים. הן חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שבה אנו חיים, ומספקות לנו "שירותים אקולוגיים" חיוניים בחינם: הירגזי והדרור הם מדבירי חרקים טבעיים; הבולבול הוא מפיץ זרעים יעיל; והצופית פועלת כמאביקה. הנוכחות שלהן, שגשוגן או דעיכתן, הן מראה המשקפת את בריאות הסביבה העירונית והטבעית שלנו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות: דוחל, דרור, זהבן, זמיר, זנבן, טסית, סבכי (מציפורי השיר), פרוש, פשוש, רמית
פתרון 5 אותיות: אנקור (מציפורי השיר), בארית, ורדית, זרזיר (מציפורי השיר), חורפי, יקגזי, סיבכי (מציפורי השיר), סלעית (מציפורי השיר), עלוית (מציפורי השיר), צופית, צחיחן, קיכלי, קנרית (סוג של ציפור שיר צהובה), שחרור

פתרון 6 אותיות: בולבול (מציפורי השיר), זמירון, סנונית, עורבני, עלווית, עפרוני (ציפור שיר קטנה)
פתרון 7 אותיות: חכלילית, נחליאלי 

פתרון 8 אותיות ומעלה:

פתרון של שתי מילים ומעלה: בולבול צהוב-שת, דרור הבית, ורדית סיני, חכלילית סלעים, ירגזי מצוי, פרוש זהוב, פרוש מצוי, צופית בוהקת

ביטויים דומים: מציפורי השיר 5 אותיות, מציפורי השיר בארץ מילון, שם של אחת מציפורי השיר, מציפורי השיר תשבץ, מציפורי השיר מורדו תשחצים, מציפורי השיר בארץ 5 אותיות
לחיפוש תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 

יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!