מחלת צמחים | מחלת צמחים תשבץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה מחלת צמחים הן: 

מדוע מחלות צמחים הן איום שחייבים להכיר?

בעודנו מתכננים את הגינה או מביטים בשדה ירוק, מתחת לפני השטח ובאוויר עצמו מתנהל מאבק הישרדות מתמיד. עולם הצומח אינו סטטי; הוא נתון למתקפה בלתי פוסקת מצד גורמים המאיימים על בריאותו. אנו נוהגים לחלק את הבעיות הללו לשני סוגים עיקריים: הפרעות אביוטיות, שהן למעשה נזקי סביבה כמו חום קיצוני, קרקע מליחה או חוסר במינרלים - אלו אינן מדבקות; והסוג השני, המורכב והמסוכן הרבה יותר, הוא מחלות ביוטיות. אלו הן מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי פולשים חיים - פטריות, חיידקים, נגיפים ויצורים זעירים אחרים - המועברים מצמח לצמח. האיום הזה אינו רק אסתטי; מחלות צמחים אחראיות לאובדן של עשרות אחוזים מהיבולים החקלאיים המרכזיים בעולם מדי שנה. הבנת האויבים הללו היא צעד קריטי לא רק עבור החקלאי או הגנן, אלא עבור כל מי שביטחון המזון העולמי חשוב לו. במאמר זה נצלול לחמישה "פרופילים" של גורמי מחלות, המדגימים עד כמה מגוון ומתוחכם יכול להיות האיום.

האבקה הלבנה והאבק הכתום: חושפים את הקימחון והחילדון

שניים מהאורחים הלא-קרואים הנפוצים ביותר בגינה הם הקימחון והחילדון. קימחון (Powdery Mildew) מתגלה כציפוי אבקתי לבן-אפרפר על פני העלים, כאילו מישהו פיזר עליהם קמח. זוהי פטרייה טפילית מוחלטת, כלומר היא חייבת לחיות על צמח חי. היא אינה חודרת עמוק, אלא שולחת "מצצים" (Haustoria) זעירים אל תוך התאים העליונים של העלה ושואבת מהם את מזונה. באופן מפתיע, ובניגוד למה שנהוג לחשוב על פטריות, מינים רבים של קימחון משגשגים דווקא בלחות אוויר נמוכה וטמפרטורות מתונות, אם כי הם זקוקים ללחות כדי להתחיל את תהליך הנביטה. לעומתו, החילדון (Rust) מופיע לרוב ככתמים או שלפוחיות בולטות בצבע חלודה, כתום או חום. בניגוד לקימחון השטחי, פטריית החילדון מתפתחת בתוך רקמת העלה. הנבגים שלה זקוקים לתנאי מפתח ספציפיים כדי להדביק: שכבת מים עומדת על העלה למשך מספר שעות. "מנחת רטוב" זה מאפשר לנבג לנבוט ולחדור פנימה. שתי המחלות הללו אולי נראות שונות, אך שתיהן פועלות כגנבות אנרגיה: הן מפחיתות את יכולת הפוטוסינתזה של הצמח, מחלישות אותו, ועלולות להוביל לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה קשה בכמות ובאיכות הפרי או היבול.


משני משחק: כיצד הכימשון ומחלת פנמה עיצבו מחדש את עולמנו

ישנן מחלות צמחים שהשפעתן חורגת הרבה מעבר לשדה הבודד; הן כוחות שעיצבו היסטוריה אנושית וכלכלות עולמיות. כימשון תפוח האדמה (Late Blight) הוא כנראה הדוגמה הקיצונית ביותר. המחלה, שגרמה לרעב הגדול באירלנד באמצע המאה ה-19, אינה נגרמת על ידי פטרייה אמיתית, אלא על ידי יצור דמוי-פטרייה (Oomycete) בשם Phytophthora infestans. אורגניזם זה קטלני במיוחד בתנאי מזג אוויר קרירים ולחים. הוא מייצר נבגים בעלי יכולת תנועה (זואוספורות) השוחים בשכבות מים דקות על העלים, חודרים לרקמה וגורמים לריקבון שחור ומהיר של הצמח כולו, כולל הפקעות באדמה. איום בקנה מידה דומה, אך עכשווי, הוא מחלת פנמה (Panama Disease) הפוגעת בבננות. זוהי פטריית קרקע אלימה מסוג Fusarium שחודרת דרך השורשים. מרגע שפלשה, היא מתיישבת במערכת ההובלה של הצמח וחוסמת את צינורות המים (קסילם), מה שמוביל לכמישה ומוות מהיר. זן מוקדם של הפטרייה חיסל את זן הבננה הפופולרי 'גרוס מישל' לפני עשורים. כיום, זן חדש ואלים (TR4) מאיים על זן ה'קוונדיש', המהווה כמעט את כל שוק הבננות העולמי. האתגר העצום במחלה זו הוא שהפטרייה נשארת פעילה בקרקע למשך עשרות שנים, והופכת את השטח הנגוע לבלתי שמיש לחלוטין לגידול בננות.

קטן יותר מנגיף: הכירו את הווירואיד, ההאקר הביולוגי האולטימטיבי

אם חשבתם שנגיפים (וירוסים) הם הפתוגנים הקטנים ביותר, תחשבו שוב. בשנות ה-70 התגלתה קטגוריה חדשה ומדהימה של גורמי מחלות: הווירואידים (Viroids). מדובר בישות הזיהומית הפשוטה והקטנה ביותר המוכרת למדע. דמיינו לולאה קצרה של חומר גנטי (RNA) חד-גדילי וטבעתי, ללא שום מעטפת חלבון, ללא שום מנגנון עזר - פשוט מקטע RNA עירום. הווירואיד הראשון שזוהה, הגורם למחלת פקעת ציר תפוח האדמה (PSTVd), הותיר את החוקרים נבוכים: כיצד "פיסת קוד" פשוטה זו, שאינה מייצרת שום חלבון, יכולה לגרום למחלה כה קשה? התשובה מתוחכמת ומטרידה: הווירואיד פועל כהאקר מולקולרי. הוא אינו בונה כלום, אלא משתמש במנגנוני השכפול של התא המארח (הצמח) כדי להעתיק את עצמו, וחשוב מכך, הוא מנצל את מנגנון ההגנה הטבעי של הצמח (הנקרא RNA interference) וגורם לו לתקוף בטעות את הוראות ההפעלה החיוניות (mRNA) של הצמח עצמו. למעשה, הווירואיד גורם לצמח להשמיד את עצמו מבפנים, ובכך משבש תהליכי גדילה והתפתחות חיוניים.


ממזרקים ועד DNA: ספר החוקים המודרני להגנה על הצמחים שלנו

המאבק נגד מחלות צמחים אינו אבוד, אך הוא דורש גישה רב-מערכתית חכמה. הפתרון אינו טמון רק בבקבוק הריסוס. הדברה כימית היא כלי חשוב, ויש להבחין בין חומרים הפועלים במגע (יוצרים שכבת הגנה חיצונית) לבין חומרים סיסטמיים (הנספגים בצמח ופועלים כמערכת חיסונית פנימית). אולם, קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר הוא ניהול תרבותי ומניעתי. זה מתחיל בבחירת חומר ריבוי נקי (זרעים או שתילים נטולי מחלות), ממשיך בשמירה על היגיינה (חיטוי כלי גיזום למשל), ומיושם על ידי יצירת תנאים שאינם מיטיבים עם הפתוגן: אוורור טוב בין הצמחים להפחתת לחות, והשקיה מבוקרת (למשל, בטפטוף ולא בהמטרה) המונעת מהעלים להישאר רטובים למשך הלילה. בטווח הארוך, הנשק החזק ביותר בארסנל שלנו הוא הטיפוח הגנטי. זהו "מרוץ חימוש אבולוציוני" מתמשך בין המדענים לפתוגנים. לעיתים מפתחים זנים עם עמידות המבוססת על גן בודד (עמידות מונוגנית), אך זו עלולה להישבר במהירות על ידי מוטציה של הפתוגן. לכן, המטרה המתקדמת ביותר כיום היא לפתח עמידות פוליגנית - עמידות המבוססת על מספר גנים הפועלים יחד, שהיא יציבה הרבה יותר וקשה הרבה יותר לפתוגן להתגבר עליה.

מדוע בריאות הצמח היא עסק של כולנו: השדה, העתיד ואנחנו

הסקירה של חמש המחלות הללו אינה רק שיעור בבוטניקה; היא חלון הצצה לאתגר קיומי. מהקימחון בשיח הוורדים שלנו, דרך החילדון בשדה החיטה, הכימשון ששינה את הדמוגרפיה של יבשת שלמה, הווירואיד המתוחכם ועד למחלת פנמה המאיימת על עתיד הבננה - כולם חלק מאותו סיפור. אנו חיים בעולם שבו שינויי אקלים מזיזים פתוגנים לאזורים חדשים ויוצרים תנאים אידיאליים להתפרצויות, וסחר גלובלי מהיר מאפשר ל"טרמפיסטים" מסוכנים לחצות יבשות. מדע הפיטופתולוגיה, חקר מחלות הצמחים, אינו עוד תחום אזוטרי לחקלאים בלבד. הוא עומד בחזית המאבק להאכלת אוכלוסייה גדלה, לשמירה על יציבות כלכלית ולווידוא שהמערכות האקולוגיות שלנו יישארו בנות-קיימא. בריאות הצומח היא, בסופו של דבר, הבסיס לבריאות שלנו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: בקקת (מחלה בצמחים)
פתרון 5 אותיות: קמחון 
פתרון 6 אותיות: חילדון, כימשון, קימחון
פתרון 7 אותיות: וירואיד
פתרון 8 אותיות ומעלה: קימחונית

ביטויים דומים: מחלת צמחים מילה נרדפת, מחלת צמחים פירוש, מחלת צמחים מילון, מחלת צמחים 6 אותיות, מה זה מחלת צמחים?

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!