בדולח, קריסטל | בדולח, קריסטל תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה בדולח, קריסטל. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "בדולח, קריסטל" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה בדולח, קריסטל בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.

בדולח וגבישים: תכונות, שימושים ומשמעויות מדעיות בדולח, מונח המעורר לעתים קרובות תמונות של כלים מפוארים ותכשיטים נוצצים, הוא למעשה סוג מיוחד של זכוכית בעלת תכונות ייחודיות. בשונה מהבדולח הטבעי, שהוא צורה גבישית של קוורץ, הבדולח המודרני הוא תוצר מלאכותי שפותח במאה ה-17. המונח "בדולח" מקורו בשפות עתיקות, כאשר ביוונית המילה "bdellion" פירושה "שרף של עץ", ובאכדית "budulhu". המדרש מתייחס לבדולח כאל "אבן טובה", מה שמעיד על חשיבותו התרבותית לאורך ההיסטוריה. הבדולח המלאכותי, שהומצא על ידי ג'ורג' ראבנסקרופט ב-1676, מכיל כמות משמעותית של עופרת, המעניקה לו את תכונותיו המיוחדות. חשוב להבין כי למרות הדמיון בשם, בדולח מלאכותי שונה מהותית מבדולח טבעי, הן בהרכב והן בתכונות. תכונות כימיות ופיזיקליות של בדולח הבדולח המודרני הוא למעשה זכוכית עשירה בעופרת, המכילה עד 33% במשקל של תחמוצת עופרת (PbO). הרכב זה מעניק לבדולח תכונות ייחודיות המבדילות אותו מזכוכית רגילה. אחת התכונות הבולטות היא מקדם השבירה הגבוה, הנע בין 1.6 ל-2.0, לעומת 1.5 בזכוכית רגילה. תכולת העופרת הגבוהה משפיעה גם על תכונותיו המכניות של הבדולח. הוא רך יותר מזכוכית רגילה, מה שמקל על עיבודו ומאפשר יצירת חיתוכים עמוקים ומורכבים. עם זאת, רכות זו הופכת את הבדולח לפגיע יותר לשריטות ושברים. תכונה פיזיקלית מעניינת נוספת היא מהירות הקול בבדולח, העומדת על כ-4,000 מטר לשנייה, נמוכה יותר בהשוואה לזכוכית רגילה (5,100 מטר לשנייה) או זכוכית בורוסיליקט (5,600 מטר לשנייה). הבדל זה במהירות הקול מתבטא בצליל הייחודי המופק כאשר נוקשים על כלי בדולח. תכונות אופטיות של בדולח התכונות האופטיות של הבדולח הן אולי המרשימות ביותר ומהוות את הסיבה העיקרית לפופולריות שלו. מקדם השבירה הגבוה של הבדולח גורם להחזרה חזקה יותר של אור ממשטחים חתוכים, מה שמעניק לבדולח את הברק המיוחד שלו. תכונה זו מודגשת עוד יותר על ידי עיצוב כלי הבדולח עם חיתוכים ומשטחים המתחברים בזוויות חדות, היוצרים אפקט של "נצנוצים" רבים. בנוסף, הבדולח מתאפיין בנפיצה גבוהה, כלומר, היכולת להפריד אור לבן לספקטרום הצבעים המרכיבים אותו. תכונה זו באה לידי ביטוי בצורה מרשימה בנטיפי בדולח המשמשים לנברשות, היוצרים אפקטים מרהיבים של צבעים כאשר אור עובר דרכם. הנפיצה הגבוהה של הבדולח הופכת אותו גם לחומר מועדף ליישומים אופטיים מדויקים, כגון מנסרות המשמשות להפרדת אורכי גל שונים של אור. סוגיות בטיחות ובריאות למרות יתרונותיו האסתטיים והאופטיים של הבדולח, השימוש בעופרת בייצורו מעלה שאלות משמעותיות לגבי בטיחותו. עופרת היא מתכת רעילה, ומחקרים הראו כי היא עלולה לדלוף מכלי בדולח למשקאות המאוחסנים בהם. מחקר שנערך על ידי E. Guadagnino חשף כי משקאות חומציים כמו קולה מיצו יותר עופרת מכלי בדולח בהשוואה למשקאות אלכוהוליים. באופן מפתיע, נמצא כי ככל שכלי הבדולח מתיישן, דליפת העופרת ממנו יורדת. לדוגמה, בכלי חדש נמצאה רמת עופרת של 1,400 מיקרוגרם לליטר לאחר חודשיים של אחסון, בעוד שבכלי בן 20 שנה הרמה ירדה ל-50 מיקרוגרם (יחידת משקל) לליטר באותם תנאים. מחקרים אחרים הצביעו על עלייה ברמות העופרת בדמם של עובדים בתעשיית הבדולח, במיוחד אלו העוסקים בליטוש. לאור ממצאים אלו, התעשייה החלה לפתח חלופות בטוחות יותר, כגון בדולח המכיל טיטניום (ממיני המתכות) או זירקוניום במקום עופרת, המשמרות את התכונות האופטיות הרצויות ללא הסיכונים הבריאותיים. גבישים - מבנה ותכונות בעוד שהבדולח המלאכותי אינו גביש אמיתי, הבנת מבנה הגבישים חיונית להבנת תכונותיהם של חומרים רבים, כולל הבדולח הטבעי. גביש מוגדר כמוצק בעל סדר פנימי ארוך טווח, המורכב מתאי יחידה החוזרים על עצמם בצורה סדירה בשלושה ממדים. מבנה זה מעניק לגבישים תכונות ייחודיות, כגון פצילות - היכולת להיחצות לאורך מישורים מוגדרים. הסדר הפנימי של הגביש משפיע גם על תכונותיו האופטיות, כאשר גבישים רבים מציגים תופעה הנקראת שבירה כפולה, בה קרן אור מתפצלת לשתיים בעוברה דרך הגביש. דוגמאות לגבישים טבעיים כוללות מלח בישול, קוורץ (מינרל נפוץ), וכמובן יהלומים. בתעשייה, גבישים מלאכותיים כמו גבישי סיליקון משחקים תפקיד מכריע בייצור רכיבים אלקטרוניים. סיווג וסוגים שונים של גבישים הסיווג של גבישים הוא תחום מורכב המתבסס על מספר קריטריונים. אחת השיטות המרכזיות מתבססת על הגאומטריה והסימטריה של תא היחידה, המוביל לשבעה מבנים גאומטריים אפשריים: קובייה, תיבה משוכללת, תיבה, מנסרה משולשת, מעוינון, מונוקליני ומקבילון. סיווג נוסף מתבסס על התכונות האופטיות של הגביש, המחלק אותם לשלוש קבוצות: גבישים איזוטרופיים, חד-ציריים ודו-ציריים. מעבר לגבישים הרגילים, קיימים גם סוגים מיוחדים כמו גבישים נוזליים וגבישים קווזיפריודיים, בעלי תכונות ייחודיות. הבנת הסיווג והמבנה של גבישים היא קריטית לפיתוח יישומים מתקדמים בתחומים כמו אלקטרוניקה, אופטיקה ומדע החומרים. יישומים מתקדמים של גבישים בטכנולוגיה ומדע השימוש בגבישים, הן טבעיים והן מלאכותיים, הוא נרחב ומגוון בתעשייה ובמחקר המדעי. בתעשיית האלקטרוניקה, גבישי סיליקון מהווים את הבסיס לייצור מעגלים משולבים ורכיבים אלקטרוניים. בתחום האופטיקה, גבישים משמשים ליצירת עדשות, מנסרות ורכיבים אופטיים מתקדמים. יהלומים מלאכותיים, שהם למעשה גבישי פחמן, משמשים לא רק בתעשיית התכשיטים אלא גם בכלי חיתוך תעשייתיים ובמכשור מדעי מתקדם. בתחום הפוטוניקה, גבישים מיוחדים משמשים ליצירת לייזרים ומערכות תקשורת אופטית. המחקר בתחום הגבישים ממשיך להתפתח, עם דגש על פיתוח חומרים חדשים בעלי תכונות ייחודיות, כגון גבישים פוטוניים וגבישים קוונטיים, המבטיחים יישומים מהפכניים בתחומים כמו מחשוב קוונטי ואנרגיה סולארית. בהצלחה !

מודעות

תשובה 2 אותיות: 

תשובה 3 אותיות: 

תשובה 4 אותיות: גביש 
תשובה 5 אותיות:

תשובה 6 אותיות: אלגביש  
תשובה 7 אותיות: 
תשובה (מיוחד מ-8 אותיות):

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!