רשמו את ההגדרה, וגלו את התשובה!
מי שאוהב את הפתרונות שלנו, יאהב גם את העמוד שלנו! :-)
עזרנו לכם למצוא את הפתרון החסר? פרגנו לנו בלייק! כי אם אתם חובבי תשבצים ואוהבים לאתגר את עצמכם – זה המקום בשבילכם.
אתר מורדו מכיל מאגר גדול של הגדרות תשבצים ותשחצים המתעדכנים באופן שוטף. לנוחיותכם, לכל הגדרה קיים מגוון רחב של פתרונות לפי סדר האלף בית ומספר המילים.
אז לחצו לייק ולחיצה שנייה לאישור >>

מודעות


חלבון המצוי בעיקר בדגנים | חלבון המצוי בעיקר בדגנים תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה חלבון המצוי בעיקר בדגנים. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "חלבון המצוי בעיקר בדגנים" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה חלבון המצוי בעיקר בדגנים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הכימיה של "הדבק": כשהמדע פוגש את הבצק

בואו נניח רגע בצד את מדפי ה"ללא גלוטן" בסופרמרקט ונחזור לבסיס. אם תהיתם פעם מה ההבדל בין פיתה גמישה לבין קרקר שנשבר במבט, התשובה היא המבנה המיקרוסקופי המרתק הזה. גלוטן (מלטינית: Gluten, שפירושו המילולי "דבק") הוא לא סתם רכיב - הוא קסם הנדסי של הטבע. זה לא חלבון אחד בודד, אלא "צמד חמד" של משפחות חלבונים: הגליאדינים והגלוטנינים. דמיינו אותם כפועלי בניין זעירים שנמצאים בגרגיר החיטה, השעורה והשיפון. כל עוד הקמח יבש, הם ישנים. אבל ברגע שמוסיפים מים? מתחילה הדרמה. פרופסור יאקופו ברתולומאו בקרי מאיטליה עלה על זה כבר ב-1745, כשהיה הראשון לבודד את החומר הזה. הוא הבין שכשמרטיבים את הקמח, החלבונים האלה מתעוררים, אוחזים ידיים (כימית, כמובן) ויוצרים רשת תלת-ממדית. הגלוטנין הוא ה"שריר" שנותן אלסטיות וכוח, והגליאדין הוא ה"דבק" שנותן את הצמיגות. בלי השילוב המדויק הזה, הפיצה שלכם הייתה מתפוררת לאבק עוד לפני שהגיעה לתנור.


הפיזיקה של התפיחה: למה הלחם הוא בעצם בלון משוכלל

כדי להבין לחם, צריך לחשוב עליו כמו על מלכודת מתוחכמת. כשאתם רואים בצק תופח, זה לא קסם, זו פיזיקה במיטבה. השמרים שבבצק עובדים קשה, מפרקים סוכרים ומשחררים גז פחמן דו-חמצני. כאן בדיוק נכנסת לתמונה רשת הגלוטן שבנינו בלישה. התפקיד שלה הוא להיות כמו רשת צפופה וחזקה שלוכדת את בועות הגז האלו ולא נותנת להן לברוח לאוויר העולם. ככל שהרשת חזקה וגמישה יותר, כך היא יכולה להחזיק יותר אוויר, והלחם יוצא אוורירי וגבוה. אבל כאן יש טוויסט בעלילה שמגיע ישר מהשדה: האיכות של אותה רשת תלויה לחלוטין במצב הרוח של מזג האוויר. 
חיטה שגדלה תחת שמש קופחת ובתנאי יובש, נכנסת ללחץ ("עקה") ומייצרת גרגרים קטנים אך מפוצצים בחלבון חזק. לעומת זאת, חיטה שגדלה בנחת באירופה הקרירה והגשומה, תהיה עשירה יותר בעמילן ופחות בחלבון, מה שייצור בצק "רך" וחלש יותר. אגרונומים יודעים לשחק עם זה - דישון נכון בחנקן בזמן הנכון יכול להפוך חיטה בינונית לחיטת על עשירה בגלוטן.

צליאק: כשמערכת האבטחה של הגוף יוצאת מכלל שליטה

הרבה אנשים מתבלבלים וקוראים לזה "אלרגיה", אבל צליאק (או בעברית: דגנת) היא סיפור אחר לגמרי וקשוח הרבה יותר. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה הגוף לא סתם "לא מסתדר" עם הגלוטן, אלא מכריז עליו מלחמה. אבל כאן יש פרט חשוב שחייבים להבין: הגנטיקה (הגנים HLA-DQ2 או HLA-DQ8) היא רק "כרטיס הכניסה" למחלה. הגנים האלו נמצאים אצל כ-30% מהאוכלוסייה, ורובם המוחלט בריאים לחלוטין ולא יחלו לעולם בצליאק. כלומר, הגנים הם תנאי הכרחי (בלי זה אין צליאק), אבל הם לא הגורם היחיד. אצל אלו שהמחלה כן מתפרצת בגופם (בשל שילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים), התוצאה היא "גילוח" של הסיסים (Villi) במעי – אותן אצבעות קטנטנות שקולטות את המזון שלנו. בלי סיסים, אין ספיגה, והגוף מתחיל לרעוב גם אם אוכלים המון. מה שהופך את הצליאק למחלה מתעתעת במיוחד, "מחלת אלף הפנים", הוא שהיא לא חייבת להתבטא בכאב בטן. יש המון חולים מבוגרים שמסתובבים עם אנמיה לא מוסברת, עייפות כרונית או בעיות פריון, ולא מעלים בדעתם שהאשם הוא הטוסט של הבוקר. יש אפילו "צליאק שקט" שבו אין תסמינים בכלל, אבל ההרס בפנים נמשך. לכן, אבחון עצמי הוא מסוכן. ברוב המקרים בדיקת דם לנוגדנים וביופסיה יכולות לתת את החותמת הסופית.

לא הכל צליאק: התעלומה של הרגישות והמוח המתנדנד

כאן העלילה מסתבכת. יש לא מעט אנשים שנשבעים שלחם עושה להם רע, למרות שבדיקות הצליאק שלהם חוזרות תקינות לגמרי. פעם חשבו שהם מדמיינים, אבל היום המדע מבין שיש תופעה אמיתית שנקראת "רגישות לגלוטן שאינה צליאק" (NCGS). ההפתעה היא שהאשם לא תמיד הגלוטן עצמו, אלא לפעמים חברים אחרים בחיטה, כמו סוגים מסוימים של סוכרים או חלבונים אחרים שמפריעים לעיכול. אבל הסיפור המפתיע באמת קורה מחוץ לבטן: הכירו את ה"גלוטן אטקסיה". זהו מצב נדיר שבו הגוף תוקף בטעות את מרכז שיווי המשקל במוח (המוח הקטן) בתגובה לגלוטן. התוצאה יכולה להיות סחרחורות וחוסר יציבות, אפילו אם הבטן מרגישה מצוין. וחשוב לזכור שיש גם "אלרגיה לחיטה" - שזו כבר סכנת חיים מיידית, ממש כמו אלרגיה לבוטנים. המסקנה? היחסים שלנו עם החיטה הם הרבה יותר מורכבים מ"טעים לי" או "סתם כואבת לי הבטן".

הנזירים הסינים גילו את מה שתעשיית המזון מסתירה

הרבה לפני שהמציאו את ההמבורגר הטבעוני, נזירים בסין גילו טריק גאוני כבר לפני 1,500 שנה. הם הבינו שאם שוטפים בצק במים שוב ושוב, העמילן הלבן נעלם ונשארים עם גוש חלבון גמיש וצמיגי שנקרא "סייטן" - שהוא בעצם 100% גלוטן. המרקם שלו כל כך מזכיר בשר, שהוא הפך לתחליף המושלם במנזרים. אבל היום, התעשייה מאוהבת בגלוטן מסיבה אחרת לגמרי: הוא ה"דבק" הזול והיעיל ביותר שיש. היצרנים מחביאים אותו במקומות שלא הייתם מעלים על דעתכם כדי לשפר מרקמים: הוא מדביק את הגלידה שלא תימס מהר, מסמיך את הקטשופ ואפילו נמצא בשפתונים וקרמים. לכן, עבור מי שרגיש, ביקור בסופרמרקט הוא משימת בילוש, וקריאת האותיות הקטנות היא לא המלצה - היא חובה.

העתיד כבר כאן: הנדסה גנטית וחיסונים במקום דיאטה?

המהפכה של "ללא גלוטן" שינתה את הכללים. כדי שמוצר יקבל את החותמת הנחשקת הזו, החוק קובע שאסור שיהיו בו יותר מ-20 חלקים למיליון של גלוטן. למה לא אפס מוחלט? כי בעולם התעשייתי שלנו זה כמעט בלתי אפשרי. קחו למשל את שיבולת השועל: הדגן עצמו נקי, אבל בגלל שהוא גדל ליד שדות חיטה ונוסע באותן משאיות, הוא כמעט תמיד "מתלכלך" בדרך. אבל החדשות הטובות באמת מגיעות מהמעבדות. חוקרים, כולל בישראל, מנסים לעשות קסמים: לפתח חיטה בהנדסה גנטית שתהיה טעימה בדיוק כמו המקור, אבל עם גלוטן שהגוף לא יזהה כאויב. במקביל, מפתחים גלולות חכמות שיפרקו את הגלוטן בקיבה לפני שהוא יספיק להזיק. ייתכן מאוד שבעוד עשור, השאלה "האם יש בזה גלוטן?" תהפוך להיסטוריה רחוקה.  
הבהרה: התוכן המופיע במאמר זה מובא למטרות ידע כללי, העשרה ואינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, אבחון או טיפול. המידע הנ"ל אינו אמור לשמש כהמלצה רפואית או כתחליף להתייעצות עם רופא מוסמך. בכל מקרה של בעיה רפואית, חשד לצליאק, רגישות למזון או הופעת תסמינים, יש לפנות ללא דיחוי לרופא המטפל או לאיש מקצוע מוסמך. בהצלחה !



מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: גלוטן
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:

ביטויים דומים: חלבון המצוי בעיקר בדגנים פירוש, חלבון המצוי בעיקר בדגנים תשחץ, חלבון המצוי בעיקר בדגנים מילון
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!

מורדו סודוקו להדפסה. בשלוש רמות: קל, בינוני וקשה. לחצו על הבאנר למעבר לסודוקו