משורר וסופר עברי | משורר וסופר עברי בעבר תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה משורר וסופר עברי. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "משורר וסופר עברי " יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה משורר וסופר עברי בעבר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מבוא: הגדרת המושג "סופר ומשורר עברי"

סופר ומשורר עברי הוא יוצר המבטא את רעיונותיו, רגשותיו וחוויותיו בשפה העברית, תוך שימוש במגוון צורות ספרותיות כגון פרוזה, שירה, מחזאות ופובליציסטיקה. תפקידם של סופרים ומשוררים עבריים חורג מעבר ליצירה האמנותית גרידא; הם מהווים חוליה מרכזית בשרשרת התרבות היהודית והישראלית, משמרים ומחדשים את השפה העברית, ומשקפים את התמורות החברתיות, הפוליטיות והרוחניות של העם היהודי לאורך הדורות. החל מתקופת ההשכלה במאה ה-19, דרך תקופת התחייה הלאומית והציונות, ועד לימינו אנו, הספרות העברית מהווה כר פורה לדיון בשאלות של זהות, מוסר, היסטוריה ועתיד. יוצרים עבריים נדרשים לא רק לכישרון ספרותי, אלא גם להיכרות עמוקה עם המקורות היהודיים, הבנה של ההיסטוריה היהודית, ורגישות לדינמיקה המשתנה של החברה הישראלית והתפוצות היהודיות.

אבא קובנר: משורר, לוחם ומנהיג

אבא קובנר (1918-1987) מגלם בדמותו את השילוב המורכב של יוצר, לוחם ומנהיג. נולד בסבסטופול שבחצי האי קרים, גדל בווילנה וקיבל חינוך עברי וציוני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קובנר הפך לדמות מרכזית במחתרת היהודית בגטו וילנה. הוא חיבר את הכרוז המפורסם "אל נלך כצאן לטבח!", שהיה לאחד הביטויים הראשונים של התנגדות יהודית מאורגנת לנאצים. לאחר חיסול הגטו, הצטרף לפרטיזנים ביערות ליטא. בתום המלחמה, היה ממייסדי ארגון "הנקם", שביקש לנקום בנאצים. עלה לישראל ב-1945 והשתתף במלחמת העצמאות כקצין בחטיבת גבעתי. יצירתו הספרותית של קובנר משקפת את חוויותיו בשואה ובתקומת ישראל. שירתו מתאפיינת בעוצמה רגשית, בשימוש בדימויים מקראיים ובהתמודדות מתמדת עם שאלות של זיכרון, אחריות ותקווה. בנוסף לכתיבתו, קובנר היה ממקימי בית התפוצות ותרם רבות להנצחת השואה ולחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות. עדותו במשפט אייכמן היוותה רגע מכונן בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל.

יהודה לייב גורדון (יל"ג): מחלוץ תנועת ההשכלה למשורר לאומי

יהודה לייב גורדון (1830-1892), המוכר בכינויו יל"ג, היה מהדמויות המרכזיות בתנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה. נולד בווילנה למשפחה מסורתית, וקיבל חינוך תורני מעמיק לצד לימודי חול. יל"ג היה מחלוצי השירה העברית המודרנית, והשכיל לשלב בין לשון המקרא לבין ביטויים חדשניים. יצירתו מתאפיינת במגוון רחב של סוגות, כולל שירי עלילה היסטוריים ("קוצו של יוד", "בין שיני אריות"), משלים ("משלי יהודה"), ושירה לירית. גורדון היה מבקר חריף של הממסד הרבני השמרני וקרא לרפורמות בחיי היהודים. סיסמתו המפורסמת "היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך" ביטאה את שאיפתו לשילוב בין המסורת היהודית לבין ערכי ההשכלה האירופית. בשנותיו האחרונות, לאחר גל הפרעות ביהודי רוסיה ב-1881, עבר יל"ג משבר אידיאולוגי והחל לפקפק באפשרות השתלבותם של היהודים בחברה הכללית. תרומתו של גורדון להתפתחות השפה העברית המודרנית ולעיצוב התודעה הלאומית היהודית היא רבת-ערך, והשפעתו ניכרת על דורות של יוצרים עבריים שבאו אחריו.

אביגדור המאירי: קול ייחודי בספרות העברית המודרנית

אביגדור המאירי (1890-1970) היה דמות רב-גונית בנוף הספרות העברית של המאה ה-20. נולד בהונגריה, למד בישיבה ובבית המדרש לרבנים בבודפשט, ובמקביל נחשף להשכלה כללית. השתתף במלחמת העולם הראשונה כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי, נפל בשבי הרוסי, ולאחר שחרורו הצטרף לחוגי הסופרים העבריים באודסה. עלה לארץ ישראל ב-1921 והפך לדמות מרכזית בחיי התרבות של היישוב. יצירתו של המאירי מתאפיינת במגוון רחב של סוגות וסגנונות: שירה אקספרסיוניסטית, רומנים, סיפורים קצרים, מחזות, פובליציסטיקה וספרות ילדים. ספרו "השגעון הגדול" (1929) היה מהתיאורים הספרותיים העבריים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של חייל יהודי. המאירי היה ממייסדי התיאטרון הסאטירי העברי "הקומקום" וכתב פזמונים פופולריים רבים. סגנונו הייחודי, המשלב פאתוס והומור, ביקורת חברתית נוקבת וחיפוש אחר משמעות רוחנית, הפך אותו לקול בולט בספרות העברית. למרות עמדותיו הביקורתיות כלפי הממסד, זכה המאירי להכרה ולהוקרה, ובשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל לספרות.

חיים נחמן ביאליק: המשורר הלאומי

חיים נחמן ביאליק (1873-1934) נחשב ל"משורר הלאומי" של העם היהודי והספרות העברית המודרנית. נולד בכפר ראדי שבאוקראינה, קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת וולוז'ין, ובהמשך נחשף לרעיונות ההשכלה והציונות. יצירתו של ביאליק מקיפה מגוון רחב של סוגות: שירה לירית ואפית, סיפורת, מסות, תרגומים ועיבודים של ספרות יידיש ושל אגדות חז"ל. שיריו, כגון "בעיר ההרגה", "לבדי" ו"הכניסיני תחת כנפך", הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העברית. ביאליק שילב בשירתו את לשון המקורות עם חידושי לשון, והשפיע רבות על התפתחות העברית המודרנית. מעבר ליצירתו הספרותית, ביאליק היה דמות מרכזית בחיי התרבות העבריים: ייסד את הוצאת "מוריה", ערך אנתולוגיות חשובות של ספרות עברית, והיה ממייסדי אגודת הסופרים העברים. עלה לארץ ישראל ב-1924 והתיישב בתל אביב (עיר במרכז הארץ), שם המשיך בפעילותו הספרותית והציבורית. השפעתו של ביאליק על הספרות העברית והתרבות הישראלית ניכרת עד היום, והוא נחשב לדמות מופת המגשרת בין המסורת היהודית למודרניות.

השוואה בין היוצרים: קווי דמיון והבדלים

בחינת יצירותיהם של אבא קובנר, יהודה לייב גורדון, אביגדור המאירי וחיים נחמן ביאליק מאפשרת לנו לעמוד על קווי דמיון והבדלים משמעותיים ביניהם. כל אחד מהם פעל בתקופה היסטורית שונה, שהשפיעה על תפיסת עולמו ועל יצירתו: גורדון היה מחלוצי תנועת ההשכלה במזרח אירופה; ביאליק פעל בתקופת התחייה הלאומית והציונות; המאירי חווה את מלחמת העולם הראשונה ואת ראשית ההתיישבות בארץ ישראל; וקובנר היה עד לשואה ולהקמת מדינת ישראל. למרות ההבדלים בין התקופות, כולם התמודדו עם שאלות של זהות יהודית, מסורת ומודרנה, ויחסי עם ישראל והתפוצות. מבחינה סגנונית, ניתן לראות התפתחות מהשירה המסורתית של גורדון, דרך החידושים הלשוניים של ביאליק, ועד לאקספרסיוניזם (סגנון באמנות) של המאירי והשירה הפוליטית של קובנר. כל אחד מהיוצרים תרם באופן ייחודי להתפתחות השפה העברית ולעיצוב התרבות הישראלית. מעניין לציין כי כולם, בדרכם שלהם, היו מעורבים בחיים הציבוריים והפוליטיים, מתוך תפיסה של אחריות חברתית ולאומית של הסופר העברי.

סיכום: חשיבותם של סופרים ומשוררים עבריים בעיצוב התרבות והזהות הישראלית

סופרים ומשוררים עבריים ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב התרבות והזהות הישראלית. הם משמשים כשומרי הזיכרון הקולקטיבי, מעצבי השפה, ומבקרים חברתיים. יצירותיהם של אבא קובנר, יהודה לייב גורדון, אביגדור המאירי וחיים נחמן ביאליק מדגימות כיצד הספרות העברית משקפת ומעצבת את ההיסטוריה, התרבות והערכים של החברה היהודית והישראלית. בעידן הגלובלי של ימינו, הספרות העברית ממשיכה למלא תפקיד חשוב בשימור הזהות הלאומית ובגישור בין מסורת למודרניות. היא מספקת פלטפורמה לדיון בסוגיות מורכבות של זהות, מוסר ופוליטיקה, ומאפשרת לקוראים להתחבר לשורשיהם התרבותיים תוך התמודדות עם אתגרי ההווה. ההכרה בחשיבותם של סופרים ומשוררים עבריים באה לידי ביטוי בהנצחת זכרם באמצעות פרסים ספרותיים, מוסדות תרבות ותכניות לימודים. אך מעבר לכך, השפעתם ניכרת בשפה המדוברת, בשיח הציבורי ובעיצוב התודעה הלאומית. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: פן 
פתרון 3 אותיות: ארד, ברש, הזז, טנא, שדה, שלו
פתרון 4 אותיות: אמיר, גרוס, טנאי, לוין, פגיס, פוגל, פורת, שביד, תלמי
פתרון 5 אותיות: בורלא, בן-ישי, יונתן, פיכמן (משורר עברי), קובנר (משורר וסופר עברי בעבר), קמזון
פתרון 6 אותיות: אלתרמן, ביאליק, גולדין, גרוסמן, המאירי, פרישמן, קיפניס, רגלסון
פתרון 7 אותיות: אבן-שושן, גוטלובר, ליב לוין, סילקינר, שיינפלד
פתרון 8 אותיות ומעלה: חוחלובקין
פתרון שתי מילים ומעלה: אבא קובנר (משורר וסופר עברי בעבר, ממקימי "בית התפוצות"), אביגדור המאירי (סופר ומשורר עברי), אברהם בר גוטלובר, אברהם רגלסון, אהרן אמיר, אהרן זאב, אהרן זאב בן ישי, אילן שיינפלד, אלישע פורת, אלכסנדר פן (משורר עברי בעבר), אפרים תלמי, אשר ברש (סופר עברי), בנימין טנא, בנימין נחום סילקינר, דויד גרוסמן, דוד פוגל, דוד פרישמן, דן פגיס (משורר ומתרגם עברי), חיים הזז, חיים נחמן ביאליק, חנוך לוין, יהודה ליב לוין, יעקב דוד קמזון, יעקב פיכמן, יצחק שלו, לוין קיפניס, נתן אלתרמן, נתן גרוס, נתן יונתן (משורר עברי), עודד בורלא, עזרא גולדין, פנחס שדה, צבי ארד, צבי ישראל שביד, שלמה אבן-שושן, שלמה חוחלובקין, שלמה טנאי

ביטויים דומים: משורר וסופר עברי שם משפחה, משורר וסופר עברי 8 אותיות, משורר וסופר עברי תשחץ, משורר וסופר עברי מילון, משורר וסופר עברי בעבר מילה נרדפת

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!