חסר אונים | חסר אונים תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה חסר אונים. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "חסר אונים" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה חסר אונים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

חוסר אונים: המנגנון המנטלי שגורם לנו להרים ידיים (ואיך להחזיר את השליטה)

דמיינו שאתם תקועים בפקק תנועה אינסופי בצהרי היום, כשמכל עבר מקיפות אתכם מכוניות ואין לכם שום אפשרות לפנות ימינה או שמאלה. זהו הדימוי המדויק ביותר לחוויה של חוסר אונים: המצב שבו הצורך שלכם להגיע ליעד או לפתור בעיה פוגש חומה של חוסר יכולת ממשית. בניגוד למה שרבים חושבים, חוסר אונים הוא לא תמיד מציאות אובייקטיבית של חולשה, אלא רגש שנולד מתוך התפיסה האישית שלנו את המצב. מספיק שנפרש סיטואציה מסוימת ככישלון אישי כדי שהמוח שלנו יתחיל לשדר אותות של "אין טעם לנסות". כשהתחושה הזו גוברת, האדם עלול להגיב בשתי דרכים קיצוניות: או התכנסות וקיפאון מוחלט, או דווקא עצבנות ואי-שקט שנובעים מהתסכול. המצב הזה הופך למסוכן כשהוא נמשך לאורך זמן, שכן הוא מוביל לשחיקה נפשית עמוקה המקשה על תפקוד תקין בבית, בעבודה ובמערכות יחסים, והופך את המציאות היומיומית למאבק מתיש מול תחושת ריקנות ואדישות.

הלקח מהכלוב: איך המוח שלנו לומד לוותר גם כשהדלת פתוחה?

לפעמים הדרך לפתרון נמצאת ממש מול העיניים שלנו, אבל אנחנו פשוט לא מסוגלים לראות אותה כי "למדנו" שאין לנו סיכוי. בשנת 1967, הפסיכולוג מרטין סליגמן ערך מחקר באוניברסיטת פנסילבניה ששינה את פני הפסיכולוגיה המודרנית כשהציג את המונח "חוסר אונים נרכש". בניסוי המפורסם שלו, הוא חילק כלבים לשלוש קבוצות: קבוצה אחת לא חוותה שום גירוי שלילי; הקבוצה השנייה חוותה זעזוע חשמלי אך יכלה להפסיק אותו בלחיצת כפתור. והקבוצה השלישית חוותה את אותו זעזוע בדיוק, אך ללא שום יכולת להשפיע על הפסקתו. הממצא המדהים הגיע בחלק השני של הניסוי, כשכל הכלבים הוכנסו לכלוב שבו היו יכולים להימנע מהזרם בקפיצה קלה מעל מחיצה נמוכה. בעוד ששתי הקבוצות הראשונות למדו מיד איך להינצל, הכלבים מהקבוצה השלישית פשוט נשכבו על הרצפה והשלימו עם גורלם, למרות שהיציאה הייתה פתוחה. הם הפנימו שאין קשר בין המעשים שלהם לבין התוצאה, והלמידה המוקדמת הזו שיתקה את היכולת שלהם לפעול בעתיד, מצב שמתקיים באופן דומה מאוד גם אצל בני אדם.

לברוח או להישאר: ההבדל המהותי שבין אסטרטגיה לבין ויתור

יש הבדל עצום בין אדם שבורח מחדר בוער לבין אדם שפשוט מתיישב על הרצפה ומחכה לנס, ובפסיכולוגיה ההבדל הזה הוא המפתח להבנת חוסר האונים. קיימים שני דפוסי התנהגות אקטיביים שנקראים "למידת בריחה" ו"למידת הימנעות", שבהם האדם עדיין מאמין שיש לו השפעה על הסביבה שלו. במצבים אלו, האדם לומד איך לגרום להפסקת גירוי לא נעים או איך למנוע אותו מראש, מה שמעיד על תפיסה של שליטה וביטחון עצמי. לעומת זאת, חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיבי לחלוטין. במקרה הזה, הפרט מקבל את המצב הלא נעים כעובדה מוגמרת מבלי לנסות להוביל לשינוי כלשהו, אפילו כשהזדמנויות לשינוי מופיעות מולו. הפסיביות הזו היא לא "עצלנות", אלא אובדן עמוק של האמונה בקשר שבין מאמץ לבין הצלחה. בעוד שבבריחה אנחנו משתמשים בכוח שלנו כדי לשנות את המציאות, בחוסר אונים אנחנו פשוט מאבדים את המנוע הפנימי שמניע אותנו לפעול.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו: למה הפרשנות חשובה יותר מהמציאות?

הבעיה האמיתית היא לא הכישלון שחווינו, אלא הדרך שבה המוח שלנו מסביר לעצמו למה נכשלנו, מה שקובע אם נפתח חוסר אונים כרוני. המנגנון הקוגניטיבי הזה מורכב משלושה גורמים: אקראיות, מחשבה והתנהגות. חוסר אונים מתפתח כשאנחנו מאמצים "סגנון ייחוס" שגורם לנו להרגיש חסרי שליטה. למשל, אם אדם נכשל במשימה ואומר לעצמו שזה קרה בגלל סיבה פנימית וקבועה ("אני פשוט לא טוב בזה"), שהיא גלובלית ("אני נכשל בכל מה שאני עושה") ושהיא יציבה ("זה לעולם לא ישתנה"), הוא גוזר על עצמו חוסר אונים. במצב כזה, האדם מפסיק לייחס הצלחות ליכולות שלו ומייחס אותן רק למזל חיצוני, בעוד שכישלונות נתפסים כהוכחה חותכת לחוסר המסוגלות שלו. זהו מעגל קסמים קוגניטיבי שבו התפיסה שלנו מעצבת את המציאות, וגורמת לנו להרגיש שמוקד השליטה בחיים שלנו נמצא בכל מקום חוץ מאשר אצלנו.

מלכודת הציונים: כשילדים מפסיקים להאמין שהם מסוגלים ללמוד

מערכת החינוך היא אחד המקומות שבהם חוסר אונים נרכש מכה הכי חזק, במיוחד אצל ילדים שמתמודדים עם לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז. ילד כזה עשוי להשקיע מאמצים אדירים בלמידה ובכל זאת לחוות כישלון פעם אחר פעם, מה שמוביל אותו למסקנה הכואבת שאין קשר בין המאמץ שלו לבין הציון שהוא מקבל. התהליך הזה יוצר "נבואה המגשימה את עצמה": התלמיד מתחיל להטיל ספק ביכולות שלו, המוטיבציה שלו צונחת, הוא מוותר על השקעה במשימות לימודיות, והוויתור הזה מוביל בהכרח לכישלונות נוספים שרק מחזקים את האמונה השלילית שלו. במקרים רבים, גם אם הילד יצליח פתאום, הוא יסביר זאת כ"מזל" ולא ישנה את תפיסתו. המצב הזה מחמיר כשהילד מרגיש שאינו עומד בציפיות הוריו או כשהוא משווה את עצמו לחבריו לכיתה, מה שפוגע אנושות בדימוי העצמי שלו כבר מגיל צעיר מאוד.

הדרך החוצה: איך שוברים את הקיפאון ומחזירים את האמונה?

חוסר אונים הוא לא גזר דין קבוע, ואפילו המדע מוכיח שניתן "לבטל" את הלמידה הזו ולהחזיר את תחושת המסוגלות העצמית. במודל הפסיכולוגי של CBT, חוסר אונים נתפס כגורם מרכזי לדיכאון קליני, אך הדרך לשינוי עוברת דרך פעולה אקטיבית. בניסויים המקוריים של סליגמן, החוקרים גילו ששום איום או חיזוק חיובי לא עזרו לכלבים ה"חסרי אונים" - הפתרון היחיד היה להרים אותם פיזית ולהזיז להם את הרגליים שוב ושוב עד שהם הפנימו שהם יכולים לברוח בעצמם. בחיים האנושיים, זה אומר ליצור חוויות הצלחה קטנות, מוחשיות ומיידיות. שבירת הקיפאון מתחילה כשאנחנו מצליחים להוכיח לעצמנו, צעד אחרי צעד, שיש קשר בין הפעולה שלנו לתוצאה. ככל שאנחנו צוברים יותר רגעים של שליטה במצבים קטנים, המוח מתחיל להשתחרר מהתפיסה המוטעית של חוסר האונים ובונה מחדש את האמונה שביכולתנו לשנות את המצב הקיים ולהוביל לשינוי חיובי בחיינו. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: אזלת יד (חוסר אונים), אין באפשרותו (חסר אונים, לא יכול), חדל ישע, עלה נדף, קצר יד 

ביטויים דומים: חסר אונים 6 אותיות, חסר אונים פירוש, מה זה חסר אונים?, חסר אונים מילה נרדפת, חסר אונים תשחץ

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!