שיר של עלי מוהר | משירי עלי מוהר תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה משירי עלי מוהר. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "שיר של עלי מוהר" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה שיר של עלי מוהר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הקוד הסודי בשיריו של עלי מוהר: לפענח את הפסקול של חיינו

היה איש אחד בתל אביב שהחזיק בסוד. הוא ידע איך להקשיב לדופק של הרחוב, ללכוד שיחות חולין, לזקק געגועים ולהפוך את כל אלה לשירים שמרגישים כמו זיכרון אישי שלנו. לאיש הזה קראו עלי מוהר. הוא לא היה רק פזמונאי; הוא היה מתעד רגיש של ההוויה הישראלית. בטוריו בעיתון הוא כתב על כספומטים ועל קבוצת הכדורגל שלו באותה תשוקה שבה כתב בשיריו על אהבה וילדות. הוא הבין שהחיים האמיתיים נמצאים בפרטים הקטנים, במה שהוא כינה "העצב המתוק" – אותו שילוב מדויק של חיוך ודמעה. כדי להבין באמת את הקסם שלו, צריך לצלול אל מאחורי הקלעים של כמה מיצירותיו הגדולות ביותר, ולגלות איך הוא הפך לחן פולני נוגה, חלום מטריד או מתנה אישית לבת – לנכסי צאן ברזל של כולנו.

"שיעור מולדת": האם זה שיר אהבה לעבר או קריצה אירונית?

מה אם היינו אומרים לכם שהלחן הארצישראלי כל כך של "שיעור מולדת" נולד בכלל בכנסייה בפולין? זהו סיפורו של שיר עם זהות כפולה. אפרים שמיר הביא עמו מנגינה מלאת כמיהה לארץ רחוקה. עלי מוהר לקח את הלחן הזה וביצע בו מהלך מבריק: הוא הלביש עליו את זיכרונותיו מבית הספר בתל אביב, בהשראת תמונה תמימה של איכר שראה בחדר האוכל. התוצאה היא שיר שהוא מכונת זמן. מצד אחד, הוא לוקח אותנו יד ביד אל תוך הפנטזיה של ארץ ישראל הישנה, עם "פטישים שניגנו" ו"מחרשות רנות", ומצייר תמונה נוסטלגית חמה. אך כאן בדיוק מסתתר הגאון של מוהר. בשורה אחת קטנה, "בדמיוננו התרבו פלאות", הוא שותל ספק קטן, קריצה מפוכחת שרומזת לפער בין המיתוס המלמד ובין המציאות. השיר אינו רק געגוע; הוא שאלה פתוחה על הזיכרון שלנו.

"שיר נבואי קוסמי עליז": המדריך למשתמש הפואטי של החיים

יש שירים שהם פשוט יפים, ויש שירים שהם כלי עבודה. "שיר נבואי קוסמי עליז" הוא מהסוג השני. הכותרת שלו אינה מקרית; היא קוד הפעלה. כל מילה היא מפתח לבית אחר, וביחד הם יוצרים מדריך להתמודדות, לצמיחה ולמנהיגות שקטה. הבית ה"נבואי" שואב השראה ממקורות עתיקים ומלמד אותנו ללכת בראש "כמו עמוד ענן", עם ביטחון פנימי שאינו זקוק להכרזות. הבית ה"קוסמי" מרחיב את המבט אל היקום ומראה לנו איך שביל החלב ואווזי הבר פשוט ממשיכים בדרכם, דבקים במטרתם ללא היסוס, כדוגמה לכוחה של נחישות טבעית. ולבסוף, הבית ה"עליז", עם האזכור המשועשע של בריז'יט בארדו, מזכיר לנו לא לקחת את המסע ברצינות תהומית מדי. המסר שמוהר ורכטר טוו כאן הוא על-זמני: העולם מלא ברעשים ובהסחות דעת, אבל התשובות החשובות ביותר נמצאות כבר בתוכנו. רק צריך להקשיב.

"כל עוד": איך הופכים חלום מטריד לשיר על אהבה נצחית?

הכל התחיל מחלום. יוני רכטר חלם על ילד שהולך לבדו, ודמות מסתורית עוקבת אחריו. תמונה שיש בה משהו מאיים. בידיים אחרות, זה יכול היה להפוך לשיר מתח. אבל בידיו של עלי מוהר, הגרעין האפל הזה עבר אלכימיה רגשית והפך לאחד משירי האהבה וההמשכיות המרגשים ביותר שנכתבו כאן. מוהר לקח את רעיון המעקב והפך אותו להשגחה אוהבת של אב על בנו בדרכו לבית הספר. אבל הוא לא עצר שם. הוא הפך את הרגע הזה לפורטל בזמן. האב הצופה בבנו נזכר מיד ברגע שבו אביו שלו צעד אחריו בדיוק באותו האופן. פתאום, שלוש דורות מתקיימים באותו רגע, באותו רחוב. השיר הזה הוא הוכחה לכך שזיכרון אינו רק משהו שקרה בעבר; הוא כוח חי שפועל בתוכנו, מחבר אותנו לשורשים שלנו ולילדים שיבואו אחרינו.


הלחן שחי חיים כפולים: "יש אי שם" מול "תן לי יד"

דמיינו מנגינה אחת, יפהפייה ומלאת אפשרויות, שמגיעה לצומת דרכים. בצומת הזה, היא מתפצלת ויוצאת לשני מסעות שונים לחלוטין. זהו סיפורו המופלא של לחן אחד של יוני רכטר. נתיב אחד הוביל אותו אל גידי וענת גוב, שהעניקו לו את המילים של "יש אי שם" – שיר רחב יריעה, מלא תקווה וחיפוש אחר מקום טוב יותר. הוא הפך להמנון שרבים מזדהים איתו. אך במקביל, אותו לחן בדיוק נמסר לעלי מוהר. מוהר לא ניסה להמשיך את מה שהתחיל רכטר. הוא יצק לתוך המנגינה סיפור אישי ואינטימי עד כאב: דואט אהבה שכתב כמתנה לבתו שרון, בהשראת פרנק סינטרה ובתו. כך נולד "תן לי יד", שיר שהוא שיחה פרטית שהפכה לנחלת הכלל. הסיפור הזה הוא תמצית הגדולה של מוהר: היכולת לקחת כלי אוניברסלי כמו מנגינה, ולמלא אותו בסיפור כל כך אישי, עד שהוא הופך להיות הסיפור של כולנו.

הסוד נחשף: הגדולה שבשוטטות היומיומית

אז מה היה הסוד של עלי מוהר? אולי הוא טמון בכך שהוא מעולם לא ניסה לכתוב "שירים גדולים". הוא פשוט התהלך בעולם בעיניים פקוחות ובלב פתוח. הוא הבין שהסיפורים המעניינים באמת לא מתרחשים באירועים היסטוריים, אלא בהליכה בוקר אחד עם הבן לבית הספר, במבט על תמונה ישנה, או במנגינה שמתחילה להתנגן בראש. הוא היה אמן של זוטות, כרוניקן של היומיום, והוא לימד אותנו שהשירים החשובים ביותר הם אלה שמצליחים לתת מילים מדויקות לתחושות הבטן הכי עמוקות שלנו. מורשתו היא לא רק אוסף של שירים יפים, אלא הזמנה פתוחה: להאט, להתבונן סביב, ולמצוא את השירה שמסתתרת ברגעים הקטנים של החיים. בהצלחה !

מודעות



פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: עדן, ראה
פתרון 4 אותיות: דואט, העיר, יורם, לבנה
פתרון 5 אותיות: הייתי
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: אבן מן הלב, אהובתי היחידה, אמרו לו, העיקר זה הרומנטיקה, ואלה שמות, יום יפה, לילה טוב, מה תנגנו, נגיעה אחת רכה, רוקד לקול הבנות, שטח ההפקר, רוקד לקול הבנות, שוב ושוב, שיעור מולדת, שיר השיירה, שש עשרה מלאו לנער, תן לי יד
ביטויים דומים: שיר של עלי מוהר מילון, שיר של עלי מוהר פירוש, שיר של עלי מוהר 4 אותיות, אחד משירי עלי מוהר תשבץ, משירי עלי מוהר מילה נרדפת

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!