פיזיקאי גרמני | פיזיקאי גרמני תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה פיזיקאי גרמני. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "פיזיקאי גרמני" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה פיזיקאי גרמני בעבר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

תור הזהב של המדע: הגאונים הגרמנים שכתבו מחדש את חוקי היקום

תשכחו לרגע מהדימוי של המדען הבודד במגדל השן. בגרמניה של המאה ה-19, המדע היה ספורט קבוצתי, והתוצאות היו היסטוריות. זו לא הייתה מקריות שכל כך הרבה פריצות דרך יצאו מאותו מקום באותו זמן, זה היה "אקו-סיסטם" של מצוינות. באוניברסיטאות של ברלין ומינכן נוצרה שרשרת של ידע שעברה מדור לדור. דמויות כמו הרמן פון הלמהולץ וגוסטב קירכהוף לא רק חקרו, הם גידלו את הדור הבא. הלמהולץ, למשל, היה המורה גם של היינריך הרץ וגם של מקס פלאנק. הקשרים האלה יצרו קרקע פורייה שבה תיאוריה פגשה ניסוי, ורעיון של אחד הפך לתגלית של אחר. הפיזיקה הגרמנית של אותה תקופה הייתה המנוע שהניע את העולם המודרני, הרבה לפני שהבנו לאן זה יוביל.

האיש שגילה את הבלתי נראה (והלך לעולמו מוקדם מדי)

היום אנחנו לוקחים את ה-WiFi והרדיו כמובנים מאליהם, אבל הכל התחיל אצל היינריך הרץ. הוא היה האיש שלקח את המשוואות המורכבות של ג'יימס קלרק מקסוול והוכיח שהן אמיתיות במעבדה. הרץ בנה מכשיר פשוט שהצליח לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים, ובכך הוכיח שחשמל יכול לנוע באוויר במהירות האור. האירוניה היא שהרץ לא חשב שיש לתגלית הזו שימוש מעשי. הוא גילה על הדרך גם את האפקט הפוטואלקטרי, תופעה שתשמש בסיס לעבודתו של איינשטיין שנים אחר כך. למרבה הצער, הקריירה המזהירה הזו נקטעה באיבה. הרץ נפטר בגיל 36 בלבד מהרעלת דם, והשאיר אחריו מורשת שתשנה את התקשורת העולמית לנצח, גם אם לא זכה לראות זאת.


תאונה במעבדה שהפכה למהפכה רפואית

לפעמים, ההיסטוריה נכתבת בחושך. וילהלם רנטגן לא חיפש דרך לראות דרך גוף האדם. ב-1895, הוא פשוט עבד במעבדה שלו בווירצבורג עם שפופרות חשמליות, כשהבחין במשהו מוזר: מסך שהיה מונח בקרבת מקום החל לזהור, למרות שהשפופרת הייתה מכוסה בקרטון שחור. הוא הבין שיש כאן קרניים חדשות, חודרות ובלתי מוכרות, וקרא להן "קרני X". כדי לבדוק את העניין, הוא ביצע את הניסוי המפורסם ביותר בתולדות הרפואה: הוא צילם את כף היד של אשתו, אנה ברטה. בתמונה, שזעזעה והדהימה את העולם, נראו עצמות כף היד והטבעת שלה בבירור. על התגלית הזו, ששינתה את הרפואה מקצה לקצה, הוא קיבל את פרס נובל הראשון בהיסטוריה לפיזיקה ב-1901.

הטריק המתמטי של פלאנק ששינה את המציאות

בסוף המאה ה-19, הפיזיקה נתקעה. המדענים לא הצליחו להסביר תופעה שנקראת "קרינת גוף שחור" בעזרת הכלים שהיו להם. מקס פלאנק, פיזיקאי שמרן ומסודר, החליט לנסות גישה נועזת בשנת 1900. הוא הניח שהאנרגיה לא זורמת כמו נהר רציף, אלא מגיעה ב"חבילות" קטנות ובדידות, להן קרא "קוונטים". מבחינת פלאנק, זה היה רק מהלך מתמטי שנועד לסדר את המשוואות, "הנחה פורמלית" כדבריו. הוא לא באמת האמין שהטבע עובד ככה. אבל הנוסחה שלו עבדה בדיוק מושלם. בלי להתכוון לכך, פלאנק הניח את אבן הפינה למכניקת הקוונטים, תורה שתהפוך את הבנתנו על העולם ותזכה אותו בפרס נובל ב-1918, למרות שניסה שנים רבות אחר כך לגשר בין התגלית שלו לפיזיקה הישנה.


פקיד הפטנטים שטרף את הקלפים

ואז הגיע איינשטיין. בשנת 1905, "שנת הפלאות", הוא עבד במשרד הפטנטים בברן ופרסם ארבעה מאמרים שכל אחד מהם היה רעידת אדמה. הוא לקח את "הטריק" של פלאנק והוכיח שהאור עצמו עשוי מחלקיקים (פוטונים) - הסבר לאפקט הפוטואלקטרי שזיכה אותו בנובל. אבל הוא לא עצר שם. באותה שנה הוא הציג את תורת היחסות הפרטית וקבע שהזמן והמרחב אינם מוחלטים, אלא תלויים במהירות הצופה. הנוסחה E=mc² חיברה לראשונה בין מסה לאנרגיה. השיא הגיע ב-1915 עם תורת היחסות הכללית, שהסבירה את הכבידה כעיקום של המרחב. כשניבוי זה אושש בליקוי החמה של 1919, איינשטיין הפך בין לילה למדען המפורסם בעולם.


הייזנברג והעולם שאי אפשר למדוד

הדור הבא של הפיזיקאים הגרמנים כבר לא פחד לשבור את הכלים. ורנר הייזנברג, תלמיד צעיר ומבריק, הציג ב-1927 את "עקרון האי-ודאות". הרעיון היה מטלטל: יש גבול למה שאפשר לדעת. אי אפשר למדוד בדיוק מושלם גם איפה חלקיק נמצא וגם לאן הוא זז (התנע שלו). הייזנברג טען שזו לא בעיה של מכשירי מדידה, אלא שככה הטבע בנוי - מטושטש ולא ודאי. התפיסה הזו הולידה ויכוחים סוערים. איינשטיין סירב לקבל אותה וטען ש"ה' לא משחק בקוביות", אבל הייזנברג והפיזיקה החדשה ניצחו. ב-1932, העבודה הזו זיכתה אותו בפרס נובל והפכה אותו לאחד האבות של מכניקת הקוונטים המודרנית.

הסוף העצוב: כשפוליטיקה הורסת מדע

בשנת 1933, עם עליית הנאצים, תור הזהב התנפץ. הגורלות של המדענים התפצלו בטרגדיה היסטורית. איינשטיין נאלץ לברוח לארה"ב ולוותר על אזרחותו הגרמנית. שמו של היינריך הרץ נמחק מספרי הלימוד בגלל מוצאו היהודי. מקס פלאנק, שנשאר בגרמניה מתוך נאמנות למולדת, שילם מחיר מחריד: הוא לא הצליח להגן על עמיתיו היהודים, ביתו הופצץ, ובנו הוצא להורג על ידי הנאצים. ורנר הייזנברג נשאר והוביל את פרויקט הגרעין של היטלר, צעד שעורר מחלוקת עזה שנמשכת עד היום - האם נכשל טכנית בבניית הפצצה, או חיבל בה בכוונה? כך או כך, האימפריה המדעית המפוארת של גרמניה שקעה, והותירה אחריה רק את התגליות ששינו את העולם. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: בתה, הרץ, ובר, לנץ
פתרון 4 אותיות: אוהם, בורן, בותה, גאוס, טסלה, פלנק, פרנק, קורץ, קרמר

פתרון 5 אותיות: ביניג, ביפלד, בראון, גייגר, גנטנר,פלאנק, קונדט, קטרלה, רוסקה, רנטגן
פתרון 6 אותיות: בדנורץ, גייסלר, גראסמן (פיזיקאי גרמני בעבר)
פתרון 7 אותיות: גרינברג, פרנהייט, קווינקה, קירכהוף
פתרון 8 אותיות ומעלה: הייזנברג, פרידלנדר, קלאוזיוס
פתרון של שתי מילים ומעלה: אוגוסט קונדט, ארנסט רוסקה, בנדיקט פרידלנדר, גאורג סימון אוהם, גאורג קווינקה, גוסטב קירכהוף, ג'יימס פרנק, גרד ביניג, דניאל פרנהייט, היינריך גייסלר, היינריך לנץ (פיזיקאי רוסי ממוצא גרמני), היינריך רודולף הרץ, הנס בתה, הנס גייגר, הרברט קרמר, הרמן גראסמן, וולפגנג גנטנר, וולפגנג קטרלה, וילהלם אדוארד ובר, וילהלם רנטגן, ולתר בותה, ורנר הייזנברג, יוהנס גאורג בדנורץ, יורגן קורץ, מקס בורן, מקס פלאנק, ניקולה טסלה, פאול אלפרד ביפלד, פטר גרינברג, קרל פרדיננד בראון, קרל פרידריך גאוס, רודולף קלאוזיוס

ביטויים דומים: פיזיקאי גרמני שם משפחה, פיזיקאי גרמני תשחץ, פיזיקאי גרמני תשבץ, פיזיקאי גרמני 3 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!