פיזיקאי גרמני | פיזיקאי גרמני בעבר תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה פיזיקאי גרמני. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "פיזיקאי גרמני" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס, מוסף 7 ימים ועוד... 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה פיזיקאי גרמני בעבר בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מברלין ועד קו האופק: עלייתם ונפילתם של אדריכלי המציאות המודרנית

בתחילת המאה ה-20, גרמניה לא הייתה רק מדינה אירופית חזקה, אלא המוקד הבלתי מעורער של האינטלקט העולמי. הקהילה המדעית בברלין, מינכן וגטינגן תפקדה כרשת צפופה של מוחות מבריקים, שם פרופסורים ותלמידים יצרו יחד שפה חדשה להבנת היקום. מדענים כמו הרמן פון הלמהולץ לא רק לימדו פיזיקה, אלא הכשירו את הדור הבא של החוקרים, ביניהם היינריך הרץ ומקס פלאנק, בגישה ששילבה קפדנות מתמטית עם סקרנות חסרת גבולות. זו הייתה תקופה שבה המסדרונות האקדמיים רחשו ויכוחים שהולידו תגליות, והמעבר בין המעבדה ללוח השרטוט היה מהיר ופורה. אולם, ההיסטוריה הוכיחה כי גם המבצר האינטלקטואלי החזק ביותר אינו חסין בפני תהפוכות פוליטיות, והקהילה המפוארת הזו עתידה הייתה להיקרע לגזרים עם עליית הנאציזם, כשהיא משאירה אחריה שובל של ידע ששינה את פני האנושות אך גבה מחיר אישי כבד מחבריה.


לראות את הבלתי נראה: התגליות שפרצו את גבולות החושים

בשלהי המאה ה-19, העיסוק בחשמל ובקרינה היה בחזית המחקר, ושני חוקרים גרמנים בלטו ביכולתם להפוך תאוריות למציאות נראית לעין. היינריך הרץ היה הראשון שהצליח ללכוד את "רוח הרפאים" התאורטית של מקסוול - הגלים האלקטרומגנטיים. במעבדתו בקארלסרוהה, הוא בנה מכשיר שהוכיח כי אנרגיה יכולה לנוע בחלל ללא כבלים, גילוי שסלל את הדרך לעידן התקשורת האלחוטית שאנו חיים בו כיום. הטרגדיה של הרץ הייתה מותו המוקדם בגיל 37, שמנע ממנו לראות כיצד מחקריו הופכים לטכנולוגיה משנת-עולם. במקביל אליו, וילהלם רנטגן הדגים כיצד סקרנות ותשומת לב לפרטים קטנים יכולות להוביל למהפכה. כאשר הבחין בנצנוץ מקרי על מסך בריום בזמן ניסוי בשפופרות ריק, הוא לא התעלם ממנו אלא הסתגר במעבדתו במשך שבועות. התוצאה הייתה חשיפת קרני ה-X, שאפשרו לראשונה להביט לתוך גוף האדם מבלי להזדקק לאזמל המנתחים, הישג שהעניק לו את פרס נובל הראשון בהיסטוריה לפיזיקה.

מקס פלאנק וההימור הנואש שהוליד את העידן הקוונטי

לעתים, המהפכות הגדולות ביותר נעשות על ידי האנשים השמרנים ביותר. מקס פלאנק, פרופסור מכובד מאוניברסיטת ברלין, מצא את עצמו בסוף המאה ה-19 מול מבוי סתום בניסיון להסביר את התנהגותה של קרינת גוף שחור - חידה פיזיקלית שעסקה ביחס שבין חום לאור. כל הניסיונות להשתמש בחוקי הפיזיקה הישנים נכשלו והובילו לתוצאות אבסורדיות. בצעד שנבע מתוך הכרח ולא מתוך מרדנות, הציע פלאנק בשנת 1900 רעיון שהיה נשמע אז מופרך: האנרגיה בטבע אינה זורמת ברצף אחיד, אלא מחולקת למנות זעירות ובדידות הנקראות "קוונטים". הנוסחה שפיתח, הכוללת את קבוע פלאנק, הצליחה לתאר את המציאות במדויק, אך פלאנק עצמו התקשה להאמין למשמעויות הפיזיקליות של תגליתו וראה בה כלי חישובי בלבד. הוא לא שיער שדווקא הניסיון שלו "לתקן" את הפיזיקה הקלאסית יהיה זה שימוטט אותה ויניח את היסודות למכניקת הקוונטים.


1905: השנה שבה פקיד אלמוני הגדיר מחדש את היקום

בזמן שהממסד האקדמי ניסה לעכל את רעיונותיו של פלאנק, אלברט איינשטיין, אז מומחה טכני במשרד הפטנטים בברן, פרסם סדרת מאמרים שהוכיחה כי המציאות מורכבת ושונה לחלוטין ממה שחשבנו. איינשטיין לא הסתפק בתיקונים קוסמטיים - הוא לקח את רעיון הקוונטים של פלאנק והחיל אותו על האור עצמו, בטענה שהאור מורכב מחלקיקים (פוטונים), הסבר שפתר את חידת האפקט הפוטואלקטרי. אך גאונותו באה לידי ביטוי רחב יותר באותה שנה, כאשר ניסח את תורת היחסות הפרטית. הוא ביטל את קיומו של "האתר" (Ether) המסתורי, וקבע כי הזמן והמרחב אינם במות קבועות שעליהן מתרחשים האירועים, אלא ממדים גמישים המשתנים בהתאם למהירות הצופה. התובנה שמסה היא פשוט צורה דחוסה של אנרגיה, כפי שמתבטא במשוואה המפורסמת E=mc², הייתה רק הדובדבן שבקצפת של שנה פלאית זו, שהפכה אותו מדמות אנונימית לגדול המדענים בדורו.

ורנר הייזנברג וקץ הוודאות המדעית

הדור הצעיר של הפיזיקאים הגרמנים, ובראשם ורנר הייזנברג, לא חשש לערער גם על הנחות היסוד של מוריו הגדולים. הייזנברג, שעבד בצמוד לנילס בוהר, הבין שמכניקת הקוונטים דורשת שפה חדשה לגמרי. בשנת 1927 הוא הציג לעולם את "עקרון האי-ודאות", תובנה שטלטלה את העולם הפילוסופי לא פחות מאשר את העולם המדעי. לפי עיקרון זה, הטבע מציב בפנינו מחסום בלתי עביר: ככל שננסה למדוד במדויק את מיקומו של חלקיק, כך נאבד מידע על מהירותו וכיוון תנועתו. המשמעות הייתה דרמטית - העולם ברמה האטומית אינו פועל כמו מנגנון שעון מדויק שניתן לחזות את עתידו, אלא כמערכת של הסתברויות ואפשרויות. תפיסה זו עמדה בניגוד מוחלט להשקפתו הדטרמיניסטית של איינשטיין, והובילה לוויכוחים אינטלקטואליים סוערים שהגדירו את הפיזיקה המודרנית.


החורבן המוסרי: מדענים בצל צלב הקרס

עליית הנאצים לשלטון ב-1933 לא רק שמה קץ לפריחה המדעית, אלא העמידה את המדענים בפני דילמות מוסריות וקיומיות בלתי אפשריות. עבור איינשטיין, הבחירה הייתה חדה וברורה: הוא עזב את גרמניה, ויתר על אזרחותו והפך לסמל של התנגדות למשטר, תוך שהוא מזהיר את העולם מפני הסכנה הגרמנית. לעומתו, מקס פלאנק, זקן השבט, בחר להישאר בניסיון תמים וכושל "להציל את מה שניתן", אך נאלץ לראות את מפעל חייו קורס, את עמיתיו היהודים מגורשים ואת בנו מוצא להורג על ידי הגסטפו. המקרה המורכב ביותר הוא של ורנר הייזנברג, למרות שתויג תחילה כ"יהודי לבן" בשל עיסוקו בפיזיקה תאורטית, הוא בחר להוביל את פרויקט הגרעין הנאצי. השיחות שהוקלטו לאחר המלחמה במתקן המעצר באנגליה חושפות תמונה מורכבת של אדם שהבין את הפוטנציאל ההרסני של האטום, אך פעל בתוך מערכת רצחנית, כשהשאלה האם חיבל בפרויקט בכוונה או פשוט נכשל מדעית נותרה פתוחה עד היום.

מורשת של אור וצל

במבט לאחור, הסיפור של חבורת המדענים הזו הוא עדות לכוחה העצום של הרוח האנושית, אך גם לשבריריותה. המורשת שהותירו אחריהם - מהרנטגן בבתי החולים, דרך טכנולוגיית ה-GPS המבוססת על יחסות, ועד לשבבי המחשב הפועלים על עקרונות קוונטיים - בנתה את התשתית של העולם המודרני. אותם אנשים, שחלקם היו חברים קרובים ושותפים לדרך, מצאו את עצמם משני עברי המתרס במלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. הפיזיקה הגרמנית של אותם ימים הוכיחה כי קידמה מדעית אינה ערובה לקידמה מוסרית, וכי גם המוחות המבריקים ביותר, המסוגלים לפצח את סודות האטום והגלקסיה, נותרים חסרי אונים מול כוחות ההרס של הפוליטיקה והשנאה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: הרץ, ובר (פיזיקאי גרמני), וין, לנץ
פתרון 4 אותיות: אוהם, בורן, טסלה, פאול, פלנק

פתרון 5 אותיות: גייגר, פלאנק, רנטגן
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: פרנהייט
פתרון 8 אותיות ומעלה: הייזנברג
פתרון של שתי מילים ומעלה: גאורג סימון אוהם, דניאל פרנהייט, היינריך לנץ (פיזיקאי רוסי ממוצא גרמני), היינריך רודולף הרץ, הנס גייגר, וולפגנג פאול, וילהלם אדוארד ובר, וילהלם וין, וילהלם רנטגן, ורנר הייזנברג, מקס בורן, מקס פלאנק, ניקולה טסלה

ביטויים דומים: פיזיקאי גרמני מילון, פיזיקאי גרמני פירוש, פיזיקאי גרמני בעבר 4 אותיות, פיזיקאי גרמני תשחץ

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!