מחזה מאת חנוך לוין | מחזה מאת חנוך לוין תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה מחזה מאת חנוך לוין. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מחזה מאת חנוך לוין" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מחזה מאת חנוך לוין בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.

חנוך לוין: האיש שכתב את האמת הכי לא נוחה שלנו

מה קורה כשאדם אחד מחליט להחזיק מראה מול פניה של אומה שלמה? הכירו את חנוך לוין. הרבה לפני שהפך לשם נרדף לתאטרון נוקב, הוא היה נער שגדל בבית מסורתי בדרום תל אביב, למד בבית ספר דתי, והתייתם מאביו בגיל צעיר. המסלול הזה, שהוסט מהצפוי, הוביל אותו לחשוף את עצמו לעולם התאטרון דרך אחיו, וללטש את כתיבתו הסאטירית החדה כסטודנט צעיר. שם, במדור קטן בעיתון סטודנטים, הוא החל לנסח את כתב האישום שלו נגד כל מה שנחשב "בסדר": הצביעות החברתית, היוהרה הלאומית והשאננות הממסדית. הוא לא ידע זאת אז, אבל הוא בנה את היסודות למפץ הגדול שעמד לחולל על הבמה הישראלית. המסע מהספסל האחורי של בית הכנסת אל קדמת הבמה היה הצעד הראשון במהפכה.

הפיצוץ: "מלכת אמבטיה" והקרב על חופש הביטוי

דמיינו את ישראל של 1970. המדינה עדיין חווה את אופוריית הניצחון של מלחמת ששת הימים, ובדיוק אז, על הבמה המכובדת של התאטרון הקאמרי, חנוך לוין מציב פצצה. "מלכת אמבטיה" לא הייתה מחזה – היא הייתה פיגוע תרבותי מתוכנן. לוין לקח את כל מה שהיה קדוש – סיפור העקידה, גאוות הניצחון, זכר הנופלים – וניפץ אותו לרסיסים באמצעות סאטירה אכזרית, בוטה ומבריקה. הוא הציג את הקרבת הבנים כמעשה אבסורדי ואת ההתפארות בכיבוש כלעג נרקיסיסטי. התוצאה? גל הלם ששטף את המדינה. צופים זועמים התפרעו, פוליטיקאים דרשו את ראשו, ופצצות סירחון הושלכו באולם. אחרי 19 הצגות בלבד, המסך ירד. אבל זה היה מאוחר מדי. לוין הוכיח שהתאטרון אינו רק בידור, אלא יכול להיות חדר ניתוח אכזרי שבו חברה נאלצת להתמודד עם הפצעים המודחקים ביותר שלה.


המפנה: כשחנוך לוין הפנה את הסכין אל הלב האנושי

אחרי שהרעיד את המדינה, לוין הפנה את המיקרוסקופ שלו מהחברה אל הפרט. הוא הבין שהדרמה הגדולה באמת אינה מתרחשת בשדה הקרב, אלא בסלון הביתי. ב"חפץ" (1972), הוא ביצע ניתוח חי בדינמיקה של אכזריות משפחתית. הוא הראה כיצד אדם, "חפץ", יכול להפוך לאובייקט חסר ערך בידי הקרובים לו ביותר, עד שהרצון שלו למות הופך לבדיחה האחרונה על חשבונו. באותה שנה ממש, הוא זיקק את הבדידות האנושית לקומדיה קאמרית מדויקת ב"יעקובי ולידנטל". כאן, המאבק הוא לא על טריטוריה, אלא על פיסת תשומת לב, על רגע של חום אנושי. זהו ריקוד פתטי ומצחיק עד כאב של שני גברים ואשה אחת, שבו כל דמות היא עולם שלם של כמיהה והחמצה. בשני המחזות האלה, לוין חשף את סודו הגדול: הגיבורים והנבלים האמיתיים נמצאים בתוכנו, והמלחמות הקשות ביותר מתנהלות על כבוד, אהבה, והכרה.

התחנה הסופית: "אורזי מזוודות" והבחירה בין מוות לעזיבה

האם אי פעם עצרתם לחשוב על החיים כתחנת רכבת ענקית? במחזה "אורזי מזוודות" (1983), לוין עושה בדיוק את זה. הוא פורש יריעה רחבה של שכונה שלמה, קהילה של אנשים שחיים יחד אבל מתים לבד. כל דמות במחזה ניצבת בפני בחירה אחת פשוטה אך בלתי נמנעת: האם לארוז מזוודה ולעזוב למקום אחר, או להישאר ולהמתין להלוויה הבאה? המחזה, שזכה לכינוי "קומדיה עם שמונה הלוויות", הוא יצירה אפית על ארעיות. הוא מראה כיצד כולנו, בעצם, "אורזי מזוודות". בין אם אנחנו אורזים לקראת טיסה ללונדון הנכספת, או לקראת המסע האחרון שממנו אין חזרה, החיים הם תנועה מתמדת של פרידה. לוין לוכד את הרגע הזה, שבין התקווה לברוח לבין ההשלמה עם הסוף, והופך אותו לקומדיה שחורה ונוגעת ללב על המצב האנושי.


הפרידה: "אשכבה", כשיוצר כותב את סופו שלו

מה כותב אמן כשהוא יודע שהזמן אוזל? "אשכבה" (1999) היא התשובה המצמררת של חנוך לוין. את המחזה האחרון הזה הוא ביים בעצמו, ממיטת חוליו, כשהוא מנהל מאבק אישי בסרטן. זו אינה הצגה על מוות, אלא שירה על משמעות החיים ברגע שלפני הכיליון. בהשראת סיפורי צ'כוב, לוין שוזר יחד שלושה סיפורים על חרטה, על אבל ועל חיפוש נואש אחר נחמה: נגר ארונות קבורה המגלה שבזבז את חייו, עגלון שלא מוצא איש שיחלוק עמו את צערו, ואם צעירה הנלחמת על חיי תינוקה. הבמה המינימליסטית, שבה שחקנים מגלמים חפצים ועצים, מדגישה את הבדידות והחשופות של הדמויות. "אשכבה" היא יצירה על חמלה במקום שבו נדמה שאין תקווה, והיא מהדהדת כמכתב הפרידה של לוין מהעולם – צוואה אמנותית נוגעת ללב, הלוחשת לנו שההכרה בסבלו של האחר היא אולי הדבר היחיד שמעניק לחיינו תכלית.

המראה: המורשת של חנוך לוין והאמת שאנחנו לא רוצים לראות

אז מי היה חנוך לוין? הוא היה הקול שסירבנו להקשיב לו, והמראה שלא העזנו להביט בה. המורשת שלו אינה מסתכמת ברשימת מחזות, אלא בשינוי התודעתי שחולל. הוא לימד אותנו שהתאטרון אינו מקום לברוח אליו, אלא מקום להתעמת בו עם האמת, מכוערת ככל שתהיה. הוא השתמש בשפה שהיא תערובת ייחודית של פיוט וגסות כדי לדבר על הנושאים שכולנו חושבים עליהם בסתר: השפלה, תשוקה, פחד מהמוות, והרעב הבלתי נגמר לחום אנושי. הדמויות שלו, עלובות ומצחיקות, אכזריות ונואשות, הן אנחנו ברגעים הכי פחות מחמיאים שלנו. לכן מחזותיו עדיין רלוונטיים, בארץ ובעולם. באופן אירוני, היוצר שפרץ לתודעה כפרובוקטור ושבר מוסכמות, הפך עם השנים לקונצנזוס תרבותי – הקול המזוהה ביותר עם התאטרון הישראלי. הם מזכירים לנו שבתוך כל הכיעור והאבסורד, מסתתרת כמיהה אנושית אוניברסלית לקשר, והצחוק המר שהוא מעורר בנו הוא צחוק של הכרה. צחוק על עצמנו. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: חפץ, רצח

פתרון 4 אותיות: קרום
פתרון 5 אותיות: אשכבה, חיותה, קטשופ

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: הפטריוט
פתרון 8 אותיות ומעלה: הבכיינים, רומנטיקאים
פתרון של שתי מילים: אורזי מזוודות, ההולכים בחושך, הזונה מאוהיו, הילד חולם, יאקיש ופופצ'ה, יסורי איוב, יעקובי ולידנטל, כריתת ראש, מוריס שימל, מלאכת החיים, מלכת אמבטיה, סוחרי גומי, סולומון גריפ, שוזס ובז'ז'ינה
פתרון של שלוש מילים ומעלה: את ואני והמלחמה הבאה, האשה המופלאה שבתוכנו, הרטיטי את לבי, כולם רוצים לחיות

ביטויים דומים: מחזה מאת חנוך לוין פירוש, מה זה מחזה מאת חנוך לוין?, מחזה של חנוך לוין תשבץ, מחזה מאת חנוך לוין תשחץ, מחזה מאת חנוך לוין מילון

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!