צרה, אסון | צרה אסון תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה צרה אסון. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "צרה, אסון" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים. 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה צרה, אסון בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מנגנוני כשל ושרשרת טעויות: למה אסונות קורים ואיך הם משנים את העולם שלנו?

כשבטוחים מדי: הלקח של הטיטניק וצ'רנוביל

לפעמים האסון הכי גדול לא מתחיל בטעות אנוש, אלא במילה אחת: "בטוח". כשבנו את הטיטניק ב-1912, התחושה הייתה שהטכנולוגיה ניצחה את הטבע, מה שהוביל להחלטה להשאיר רק 20 סירות הצלה על הסיפון. הביטחון המופרז הזה פגש קרחון באוקיינוס האטלנטי ומסמרות ברזל שהיו פריכות מדי בגלל עודף סיגי זכוכית. עשרות שנים מאוחר יותר, ב-1986, הביטחון הזה חזר על עצמו בכור מספר 4 בצ'רנוביל. במהלך ניסוי בטיחות שהשתבש, המפעילים נטרלו מערכות הגנה אוטומטיות, ודווקא כשלחצו על לחצן החירום AZ-5, קצוות הגרפיט של מוטות הבקרה גרמו לעלייה פתאומית בהספק שהובילה לפיצוץ. בשני המקרים, האמונה שהמכונה חסינה מכל טעות היא זו שפתחה את הדלת לאסון.

הרצפה שרעדה לפני שקרסה: שיעור מהנדסים מאולם ורסאי

באולם ורסאי בירושלים בשנת 2001, הסדקים כבר היו שם שבועות לפני שהמוזיקה הפסיקה. הרצפה נבנתה בשיטת ה"פל-קל", טכנולוגיה שהתגלתה כלא תקנית ולא עמדה במאמצי גזירה בנקודות החיבור לעמודים. כשבעלי האולם ראו שהרצפה שוקעת, הם לא קראו למהנדס, אלא הוסיפו שכבות של חול וריצוף כדי ליישר אותה - מה שרק הוסיף משקל אדיר על מבנה רעוע. בליל החתונה, כשהרוקדים יצרו עומס דינמי על המרכז, שטח הרחבה פשוט נתלש מהדפנות. האסון הזה, שבו נהרגו 23 בני אדם, הוכיח שקיצורי דרך בבנייה והתעלמות מנורות אזהרה הנדסיות הם שילוב קטלני שאי אפשר להסתיר תחת שכבה של ריצוף חדש.

שתי נקודות על המכ"ם: הלילה ששינה את פני חיל האוויר

ב-4 בפברואר 1997, שתי דקות אחרי ההמראה, שמי הגליל הפכו לזירת האסון הצבאי הגדול ביותר בתולדות ישראל. שני מסוקי "יסעור" שהובילו 73 לוחמים למוצבי דלעת ובופור בלבנון התנגשו מעל מושב שאר ישוב. ועדת החקירה מצאה כי למרות הניסיון של הטייסים, אובדן קשר העין בשניות הקריטיות היה הגורם המרכזי. הטייסים השתמשו באמצעי ראיית לילה מסוג "ז'ורנל", שמעניק תמונה ברורה אך מצמצם מאוד את שדה הראייה, ובשילוב עם מבנה תא הטייס שיוצר "נקודות מתות", נוצר מצב שבו המסוקים פשוט לא ראו זה את זה עד רגע הפגיעה. האסון הזה לא רק הוביל להקמת להק המסוקים כדי להגדיר נהלי בטיחות חדשים, אלא גם הניע את התהליך הציבורי שהוביל בסופו של דבר ליציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000.

כשהים מחליט לסגת: הלקח של הצונאמי באוקיינוס ההודי

בבוקר של ה-26 בדצמבר 2004, אנשים על חופי תאילנד ואינדונזיה ראו משהו מוזר: הים פשוט התחיל להתרחק מהם במהירות. חשוב להבין שנסיגת הים אינה מתרחשת בכל חוף (הדבר תלוי באופן ישיר במבנה הטופוגרפי של הקרקעית), אך עבור אלו שנתקלים בה, מדובר בסימן האזהרה הטבעי והקריטי ביותר לפני הגעת הגל. התזוזה של הלוחות הטקטוניים שחררה אנרגיה שוות ערך ל-10,000 פצצות אטום, ויצרה גלי ענק שנעו במהירות של מטוס סילון. הבעיה המרכזית לא הייתה רק כוחו של הטבע, אלא היעדר מערכת התרעה אזורית; הלוויינים זיהו את התנועה, אך לא היה גוף רשמי שיזהיר את התושבים בזמן. ישראל שלחה למקום משלחות סיוע ומומחי זיהוי פלילי שפעלו בתנאים קשים כדי לסייע בזיהוי אלפי הקורבנות, באירוע שלימד את העולם שחייבים לשתף מידע בזמן אמת כדי להציל חיים.

האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה: הניצולים והמנטרלים

קל לדבר על מספרים והרוגים, אבל מאחורי כל אסון עומדים אנשים שלקחו איתם את הזיכרון הביתה. בטיטניק היו אלו היהודים שקיבלו אוכל כשר מהטבח צ'רלס קנל, ובצ'רנוביל היו אלו ה"ליקווידטורים" - המנטרלים שגויסו לכבות את השריפות ולכסות את הכור בבטון. רבים מהם עלו לישראל, וכ-1,400 מהם הוכרו בחוק מיוחד משנת 2001 שמסדיר את זכויותיהם. גם פרויקטים כמו "ילדי צ'רנוביל" של חב"ד, שהעלו אלפי ילדים לצורך טיפול רפואי בישראל, מראים שההתמודדות עם אסון לא נגמרת כשהאש כבית או כשהים נרגע, אלא נמשכת דורות קדימה דרך טיפול, שיקום וערבות הדדית.

מורשת של תיקון: איך הצלקות האלו מצילות חיים היום

תאונות אינן "קורות" - הן נגרמות, והפקת הלקחים מהן היא מה שמאפשר לנו לחיות בעולם בטוח יותר היום. בעקבות הטיטניק נולדה אמנת SOLAS שקבעה שחייבים סירות הצלה לכל נוסע; בעקבות ורסאי הוקמה ועדת זיילר ששינתה את כללי הפיקוח על הבנייה בישראל. ובעקבות אסון המסוקים השתנו נהלי הטיסה והכשרת הטייסים. אתרי ההנצחה, כמו האנדרטה ליד קיבוץ דפנה או גבעת תום ותומר, אינם רק מקומות של עצב, אלא עדות ליכולת שלנו ללמוד משגיאות העבר. המורשת של האסונות האלו היא האחריות ההנדסית והאנושית שמלווה אותנו בכל פעם שאנחנו עולים על מטוס, נכנסים לאולם אירועים או בונים כור חדש.

החדשות הטובות: למה העתיד נראה בטוח יותר?

החדשות הטובות הן שאנחנו לומדים מהר יותר מאי פעם, והיום הטכנולוגיה משמשת כבלם ולא רק כמנוע. מערכות התרעה לצונאמי פרוסות היום בכל האוקיינוסים, הפיקוח על חומרי בנייה הפך למחמיר במיוחד, ובינה מלאכותית מסייעת לטייסים לזהות סכנות עוד לפני שהעין האנושית מבחינה בהן. האופטימיות שלנו נובעת מהעובדה שכל כשל שנחקר לעומק הפך לשכבת הגנה נוספת. בזכות הזיכרון והפקת הלקחים מהאירועים הקשים האלו, אנחנו בונים היום עולם שבו הבטיחות אינה רק מילה, אלא תרבות שלמה של אחריות ששומרת עלינו בכל רגע ורגע. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: איד, פגע, פיד, שבר
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: צרה, אסון 3 אותיות, צרה, אסון תשבץ, צרה, אסון תשחץ, צרה, אסון מילון, צרה, אסון פירוש, מה זה צרה, אסון, שם של צרה, אסון,

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!