בטנונית | בטנונית תשבץ | בטנונית מילון

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה בטנונית . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה בטנונית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

בטנונית בעיר: הסיפור מאחורי הכלי שכבש את העולם

הצ'לו, או בשמו העברי בטנונית, לא תמיד נראה כך. הוא נולד בצפון איטליה במאה ה-17 כגלגול של "כינור הבס" הישן, שהיה גדול ומסורבל הרבה יותר. פריצת הדרך האמיתית קרתה בשנת 1660, כשהומצאו מיתרי הגיד המלופפים במתכת. החידוש הטכנולוגי הזה אפשר לבנות תיבת תהודה קטנה יותר מבלי לאבד את הצלילים הנמוכים והעמוקים. אנטוניו סטרדיווארי, השם המוכר ביותר בעולם בניית הכלים, היה זה שעיצב במחצית השנייה של המאה ה-17 את הפרופורציות המדויקות שאנו מכירים היום. במרוצת השנים, הצ'לו הפסיק להיות כלי שמחזיקים על הכתף או רק בין הברכיים, והתווספה לו הרגלית המפורסמת שמאפשרת לו להישען על הרצפה. השינוי הזה לא היה רק עניין של נוחות, אלא הוא זה שאפשר לנגנים לבצע יצירות מהירות ומסובכות הרבה יותר, והפך את הצ'לו לכלי סולו עוצמתי.


אם תציצו לתוך הצ'לו, תגלו מקל עץ קטן שקובע את גורל הצליל - וקוראים לו "נשמה"

הצ'לו הוא מכונה אקוסטית מורכבת שחייבת לעמוד בלחצים אדירים. גוף הכלי עשוי בדרך כלל משילוב של עץ אדר (מייפל) בדפנות ובעץ אשוח בחלק העליון. הגשר של הצ'לו, עליו מונחים המיתרים, אינו מודבק לגוף. הוא מוחזק במקומו רק בזכות לחץ המיתרים, שמגיע לכ-140 קילוגרם. מתחת לגשר, בתוך תיבת התהודה, נמצאת ה"נשמה" - מוט עץ קטן שתומך במבנה ומעביר את הרטט בין חלקי הכלי. כל תזוזה של מילימטר במיקום הנשמה משנה לחלוטין את אופי הצליל. החריצים בצורת האות f בצידי הכלי (הזרקות) הם אלו שמאפשרים לצליל לצאת החוצה, בעוד השקעים בצידי הגוף מאפשרים לקשת לנוע בחופשיות מבלי להתנגש בעץ. מדובר באיזון עדין שבין מתח פיזיקלי גבוה לבין רגישות אקוסטית מקסימלית.

לנגן על צ'לו זה קצת כמו לבצע אימון כושר אינטנסיבי לאצבעות, כולל "טריקים" שלא קיימים בכינור

טכניקת הנגינה בצ'לו דורשת כוח פיזי לצד עדינות. היד השמאלית לוחצת על המיתרים העבים (דו-סול-רה-לה), ובגלל המרחקים הגדולים על השחיף, הנגנים משתמשים ב"פוזיציית אגודל" - טכניקה שבה האגודל מונח על המיתרים כדי לאפשר ליד להגיע לצלילים הגבוהים ביותר. היד הימנית שולטת בקשת, העשויה מעץ גמיש ושערות זנב סוס. כדי ליצור חיכוך, הנגנים מורחים על השערות שרף דביק. הצליל משתנה לפי המרחק מהגשר: נגינה קרובה לגשר תפיק צליל חזק ומרוכז, בעוד נגינה רחוקה ממנו תפיק צליל רך וחרישי. בנוסף, הצ'לנים משתמשים בויברטו (הרעדת האצבע) כדי להעניק לצליל עומק, ובפיציקטו (פריטה באצבעות) לקבלת צליל קצבי וקצר, מה שהופך את המנעד של הכלי לאחד הרחבים והמרשימים בעולם המוזיקה.

תארו לעצמכם יצירה שכל צ'לן בעולם מכנה "התנ"ך", למרות שהיא נשכחה לחלוטין במשך כמעט 200 שנה

הרפרטואר של הצ'לו עשיר ומגוון, אך מעל כולם ניצבות שש הסוויטות לצ'לו סולו של יוהאן סבסטיאן באך. באך יצר בהן פלא מוזיקלי: כלי אחד שמנגן קו מלודי בודד, אך מצליח לרמוז על הרמוניה רב-קולית מורכבת. בתחום הקונצ'רטי, היצירה של אנטונין דבוז'אק נחשבת לפסגת הכתיבה לכלי, לצד יצירות של היידן, שומאן ואלגר. במאה ה-20 המשיכו מלחינים כמו שוסטקוביץ' ופרוקופייב לאתגר את גבולות הצ'לו עם יצירות דרמטיות ותובעניות. נקודה מעניינת בהיסטוריה היא הבחירה של באך: הוא כתב סונטות לויולה דה גמבה (הכלי הישן יותר) אך בחר דווקא בצ'לו ה"חדש" עבור הסוויטות שלו. המנעד של הצ'לו מאפשר לו להיות גם כלי ליווי עמוק וגם כלי סולו ששר כמו זמר אופרה, מה שמסביר מדוע כל כך הרבה מלחינים התאהבו בו.


עבור שניים מהצ'לנים הגדולים בהיסטוריה, הכלי היה הרבה יותר ממוזיקה - הוא היה כלי נשק במאבק לחירות

פבלו קזאלס ומסטיסלב רוסטרופוביץ' הם השמות שהגדירו את הצ'לו המודרני. קזאלס הקטלוני היה זה שגילה מחדש את הסוויטות של באך והפך אותן לנכס צאן ברזל. הוא היה ידוע בעקרונותיו החזקים, כשסירב להופיע במדינות דיקטטוריות ויצא לגלות מספרד תחת שלטון פרנקו. רוסטרופוביץ', הצ'לן והמנצח היהודי-רוסי, היה דמות וירטואוזית ששימשה השראה למלחינים הגדולים של זמנו. הוא נלחם למען חופש הביטוי בברית המועצות, תמך בדיסידנטים ובסופו של דבר נאלץ להגר לארצות הברית לאחר שאזרחותו נשללה. הרגע שבו ניגן בצ'לו למרגלות חומת ברלין בזמן נפילתה הפך לסמל עולמי לכך שמוזיקה יכולה לשבור חומות ולחבר בין עמים ברגעים היסטוריים גורליים.


בעוד אחד חוקר את "דרך המשי", השני הפך לאגדה בזכות דיוק של מנתח ומסירות של מורה לדורות

יו-יו מה ויאנוש סטארקר מייצגים שני קטבים מרתקים של עולם הצ'לו המודרני. יו-יו מה, ילד הפלא שהפך לאייקון גלובלי, ידוע בסקרנותו הבלתי נגמרת. הוא מנגן הכול - מבאך ועד מוזיקה ברזילאית, טנגו ופסקולים לסרטים, ומוביל פרויקטים תרבותיים שמחברים מוזיקאים מכל אסיה. לעומתו, יאנוש סטארקר היה סמל לדיוק טכני עילאי וצליל נקי וממוקד. סטארקר, ששרד את זוועות מלחמת העולם השנייה, הקדיש חלק ניכר מחייו להוראה באוניברסיטת אינדיאנה וחינך דורות של צ'לנים, כולל רבים מישראל. הוא הקליט את הסוויטות של באך חמש פעמים, בכל פעם בחיפוש אחר שלמות חדשה. המורשת של שניהם מראה שהצ'לו הוא כלי חי ונושם, שמצד אחד שומר על מסורת מחמירה ומצד שני פורץ גבולות לתוך ז'אנרים חדשים ומפתיעים. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: צ'לו (כלי קשת ומיתרים)
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: בטנונית 3 אותיות, מה זה בטנונית?, בטנונית מילה נרדפת, בטנונית תשבץ, בטנונית=

למציאת תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!