מכרסם קטן | מכרסם קטן תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מכרסם קטן . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מכרסם קטן בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. לעתים יכולה להופיע הגדרה דומה כמו: "יונק מכרסם". 

מהם מכרסמים? הכירו את הסדרה הגדולה ביותר במחלקת היונקים

תשכחו לרגע מהאריה או מהפיל; אם הצלחה אבולוציונית נמדדת במספרים וביכולת הסתגלות, הרי שהאלופים הבלתי מעורערים של עולם היונקים הם דווקא הקטנים והצנועים. סדרת המכרסמים היא סיפור הצלחה פנומנלי, אימפריה ביולוגית המונה למעלה מ-2,200 מינים שכבשו כל פינה בכדור הארץ. מהו סוד הכוח שלהם? התשובה חבויה בפיהם. לכל מכרסם, מהקפיבארה הענקית ועד לירבוע הזעיר, יש "אולר שווייצרי" מובנה: ארבע שיניים חותכות – זוג למעלה וזוג למטה – שצומחות ללא הפסקה. השיניים האלו, המושחזות זו כנגד זו בכל פעולת כרסום, הן כלי רב-תכליתי מופלא. הן משמשות לחיתוך מזון, לחפירת מנהרות תת-קרקעיות, להגנה, ואפילו לפיצוח קונכיות קשיחות, כפי שעושה הקוצן הישראלי בתפריט החלזונות הייחודי שלו. סדרת המכרסמים היא תצוגת תכלית של גיוון: היא כוללת יצורים שגודלם נע בין זה של דוב קטן (כמו מינים פרהיסטוריים שנכחדו) לבין זה של חרק גדול, והיא מוכיחה שכדי לשלוט בעולם, לא תמיד צריך להיות הגדול ביותר, אלא המותאם ביותר.

עכבר הבית (Mus musculus): הצל של האנושות ומומחה ההישרדות האולטימטיבי

לכל מקום שאליו הגיעה האנושות, הוא הגיע איתה. לא כחיית מחמד, אלא כצל קטן וחמקמק, נוסע סמוי שהפך את ההיסטוריה האנושית לכרטיס הטיסה הפרטי שלו מסביב לעולם. עכבר הבית, שמקורו באסיה, הוא אמן ההישרדות האולטימטיבי. גופו הזעיר והגמיש, שמשקלו לא עולה על 30 גרם, הוא מכונה משומנת של הסתגלות, המסוגלת לחדור דרך הסדקים הקטנים ביותר ולהפוך כל מבנה אנושי לבית. הוא מנהל את חייו בחסות החשיכה, בטריטוריה מסומנת היטב, ובמבנה חברתי מורכב. התפריט שלו? כל מה שעולה על הדעת. אך סוד ההישרדות המרתק ביותר שלו מתרחש במערכת העיכול: העכבר ניזון לעתים מהצואה של עצמו, התנהגות המאפשרת לו למחזר ויטמינים וחומרי מזון חיוניים שהופקו עבורו על ידי חיידקים. אולם, נשק-העל האמיתי שלו הוא קצב הרבייה המסחרר. עם היריון של שלושה שבועות בלבד ויכולת להמליט עשרות גורים בשנה, זוג עכברים בודד יכול להפוך למושבה שלמה בתוך חודשים. זו לא רק רבייה, זוהי אסטרטגיה של כיבוש שקט.


משפחת הנברנים: מהנדסי המחילות שחיים מתחת לרדאר

בעוד העכבר התמחה בכיבוש בתינו, קרובי משפחתו, הנברנים, הפכו לאדריכלים של העולם שמתחת לרגלינו. גופם הוא יצירת מופת של הנדסה תת-קרקעית: שלדה קומפקטית וגלילית, רגליים קצרות וחזקות, ועיניים ואוזניים קטנות המותאמות לחיים במחשכים. הם מבלים את רוב חייהם ברשת מנהרות מורכבת, ועולים אל פני השטח רק כדי לאסוף מזון. בדומה לעכבר, גם הם מתרבים בקצב אדיר, ולעתים, כשהתנאים מבשילים, מתרחשת תופעה המכונה "שנת עכברים" – התפוצצות אוכלוסין אדירה שבה השדות מתכסים בנברנים, מה שמוביל לנזקים חקלאיים כבדים. אך סיפורם בישראל חושף גם צד שברירי. נברן המים, יונק חסון שחי פעם בביצות החולה, הפך ל"רוח רפאים" של הטבע הישראלי, ונעלם כנראה לעד עם ייבוש האגם. במקביל, על פסגות החרמום הקפואות, נאבק על קיומו נברן השלג, שריד נדיר מתקופת הקרח, שאוכלוסייתו הזעירה מאוימת מכל עבר ומזכירה לנו כמה מהר יכול הטבע לאבד את אוצרותיו.

יערון: אמן הפארקור של החורש הים תיכוני

אם הנברן הוא הדחפור של עולם המכרסמים, היערון הוא אקרובט. כל כולו בנוי לתנועה מהירה וזריזה. צפו בו לרגע (אם תצליחו) ותראו פעלולן בפעולה: רגליו האחוריות הארוכות הן קפיצים רבי עוצמה המשגרים אותו בקלילות מעל מכשולים, וזנבו הארוך משמש כהגה מדויק לייצוב באוויר. אוזניו הגדולות קולטות כל רחש בחשכת הלילה, והוא נע כמו צללית חטופה בין סבכי החורש והיער. בישראל, הוא מספר שני סיפורים מקבילים. האחד הוא סיפורו של היערון הקטן, התושב הנפוץ והמצליח של חורשי הגליל והכרמל. הסיפור השני מסתורי ונדיר הרבה יותר: סיפורו של היערון החרמוני. מכרסם עדין זה, החי רק בפסגות הגבוהות של החרמון, היה בלתי מוכר למדע עד לשנת 1989. גילויו המאוחר הוא כמו למצוא סוד עתיק שהסתתר לנו מול העיניים, ותזכורת לכך שגם במדינה קטנה כמו שלנו, הטבע עדיין טומן בחובו הפתעות ותעלומות הממתינות להתגלות.

מסע הלמינגים הגדול: טרגדיה של הטבע או שקר קולנועי?

זהו אחד הסיפורים הדרמטיים, המוכרים והשקריים ביותר בעולם החי: למינגים, מכרסמים צמריריים מהטונדרה הצפונית, צועדים כאיש אחד אל עבר צוק גבוה וקופצים אל מותם במעשה של הקרבה המונית. זוהי תמונה חזקה, אך היא בדיה מוחלטת. האמת, כרגיל, מורכבת ומדהימה הרבה יותר. הלמינגים חווים מחזורי אוכלוסין קיצוניים. אחת לכמה שנים, אוכלוסייתם מתפוצצת, המזון אוזל, והצפיפות הופכת לבלתי נסבלת. מה עושים? יוצאים למסע. אינסטינקט עתיק דוחף אותם לנדידה המונית וכאוטית בחיפוש אחר מקום חדש. במהלך המסע הזה, שבו אלפים נעים יחד, מתרחשות טרגדיות. ראייתם החלשה אינה מאפשרת להם להבדיל בין נחל שאפשר לחצות לבין פיורד קפוא וקטלני. הם נופלים, מחליקים וטובעים – אך זו תאונה, לא התאבדות. אם כן, מאיפה הגיע המיתוס? באופן מדהים, הוא קודם והונצח על ידי סרט זוכה אוסקר של דיסני מ-1958, 'השממה הלבנה' (White Wilderness). כדי להשיג את הצילום הדרמטי, צוות הסרט אסף עשרות למינגים ופשוט דחף אותם אל מותם מצוק, ובכך יצר שקר קולנועי שהפך לאמת בעיני מיליונים.

מכרסמים והאדם: בין מלחמה להגנה במערכת יחסים מורכבת

חבר או אויב? מזיק או יצור שברירי הזקוק להגנה? כשמדובר במכרסמים קטנים, התשובה היא תמיד "גם וגם". מצד אחד, הם יריבים היסטוריים שלנו במאבק על מזון ועלולים להעביר מחלות. בתגובה, אנו מפעילים נגדם ארסנל שלם של מלכודות ורעלים. אך לשימוש ברעלים, במיוחד אלה שמונעים קרישת דם, יש מחיר כבד ובלתי נראה: "אפקט הדומינו" האקולוגי. תנשמת או שועל שאוכלים מכרסם מורעל, נידונים לא פעם לגורל דומה. הרעל ממשיך במעלה שרשרת המזון ופוגע בטורפים שאנו כלל לא התכוונו לפגוע בהם. מצד שני, במרחק לא רב מהשדה המרוסס, על פסגת הר מושלגת או בתוך חורש עתיק, חיים מכרסמים נדירים הנמצאים על סף הכחדה. הדיסוננס הזה הוא לב הסיפור: הוא מאתגר אותנו לחשוב בצורה מורכבת יותר על הדברה, על שימור, ועל מקומנו במארג החיים העדין. הוא מזכיר לנו שגם ליצורים הקטנים והנפוצים ביותר יש סיפור, ולעתים, הסיפור הזה הוא גם המראה שלנו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: שפן

פתרון 4 אותיות: נברן, עכבר, קביה 

פתרון 5 אותיות: יערון (מכרסם לילי קטן), למינג

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: יערון חרמוני, יערון קטן, נברן שלג, עכבר הבית

ביטויים דומים: שם של מכרסם קטן, מכרסם קטן מילון, מכרסם קטן פירוש,מכרסם קטן 4 אותיות, מכרסם קטן תשבץ

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!