שיר עברי ידוע | שיר עברי ידוע תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה שיר עברי ידוע . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.

ראשית, נסתכל על ההגדרה שיר עברי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. הגדרות באותו הקשר שלעתים יכולות להופיע : שיר משחק עברי או שיר עברי עממי. 

מעבר למילים: מה הופך את השירים האלה לפסקול של כולנו?

מה הופך שיר מסוים לפסקול של דור, ואילו אחר נשכח? התשובה, לפחות בתרבות העברית, היא רצף. השירה העברית היא מסע ארוך שמתחיל לפני אלפי שנים, וכל פזמון פופולרי היום נושא בתוכו, גם בלי לדעת, את אותה מורשת עתיקה. זה מתחיל כבר במקרא, שהעניק לנו את התבנית הבסיסית - לא חריזה, אלא "תקבולת", הרעיון של שתי צלעות המשלימות זו את זו. משם, היצירה העברית ספגה השפעות והתפתחה: הפיוט הארץ-ישראלי, למשל ביצירת אלעזר הקליר, החל ללטש את הצליל, והוסיף חריזה, מקצב ומשחקי לשון מורכבים. נקודת המפנה הבאה הגיעה בתור הזהב בספרד; בהשפעה ערבית, משוררים כשמואל הנגיד ויהודה הלוי אימצו משקל הברתי מדויק ופרצו את גבולות הקודש. הם החלו לכתוב "שירי חול" - על יין, אהבה, טבע וחוכמה. כל התחנות האלו יצרו "ארגז כלים" לשוני ותרבותי, אוצר של מבנים ונושאים, שכל פזמונאי עברי מודרני, בין אם במודע או שלא, יורש ומשתמש בו עד היום.

מהפכת היחיד: הרגע שבו השירה העברית החלה לדבר בגוף ראשון

במשך מאות שנים, השירה העברית עסקה בעיקר ב"אנחנו" - העם, הדת, הגורל המשותף. ואז, בתחילת המאה ה-20, הגיעה מהפכה. דמויות כמו חיים נחמן ביאליק החלו לשאול "מה איתי?". השיר "הכניסיני תחת כנפך" (1905) הוא אולי הביטוי המזוקק ביותר לשינוי הזה. זו אינה תפילה לאומית, אלא לחש אינטימי, בקשה אישית לחסות ("והיי לי אם ואחות") וווידוי כואב על אובדן אישי ("היכן נעוריי?"). ביאליק פתח דלת לעולם הפנימי, ומשוררת כמו רחל עברה דרכה במלוא העוצמה. "גן נעול" (1928), שנכתב על פי הפרשנות המקובלת לאהובה הנשוי זלמן שזר ("לזר"), הוא תצלום מדויק של פגיעות. זהו תיאור של רגע מביך וכואב של כישלון תקשורתי ("מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?"). כשהיא משתמשת בביטוי "גן נעול - אדם", היא לוקחת דימוי עתיק משיר השירים, אך מיישמת אותו לא על האומה, אלא על נפש האדם הבודד.


ירושלים של זהב: כשהמילים פגשו את ההיסטוריה בזמן אמת

לפעמים, שיר נולד בדיוק ברגע הנכון והופך מכרכרה לדלעת - או במקרה הזה, מקינה להמנון. "ירושלים של זהב", שהוזמן מנעמי שמר לפסטיבל הזמר תשכ"ז, נכתב שבועות ספורים לפני מלחמת ששת הימים. בגרסתו המקורית, זהו שיר געגוע עמוק, כמעט קינה. שמר השתמשה במכוון בביטויים ממגילת איכה ("איכה יבשו בורות המים") כדי לתאר עיר חצויה שאתריה הקדושים אינם נגישים. השיר שוחרר לאוויר, והמציאות התהפכה. תוך שלושה שבועות, מילות השיר הפכו מתיאור של געגוע לתיאור של מציאות שהשתנתה. שמר, בחושיה המחודדים, הוסיפה את הבית החדש והאופטימי ("חזרנו אל בורות המים"), שהפך את השיר מסמל של כמיהה לסמל של התגשמות. השיר הזה הוא מקרה נדיר שבו יצירת אמנות לא רק תיעדה את ההיסטוריה, אלא הפכה לחלק בלתי נפרד מהנרטיב שלה בזמן אמת.

עטור מצחך: משולש הזהב של משורר, מלחין ומבצע

מה הופך יצירה לקלאסיקה? לפעמים, זהו מפגש פסגה נדיר של כישרונות. "עטור מצחך" הוא הדוגמה המושלמת. בבסיסו, זהו טקסט פואטי דחוס משנות ה-50 של אברהם חלפי - שיר על אהבה, אולי נסתרת או בלתי מושגת (רבים מייחסים את ההשראה לזהבה ברלינסקי, אף שחלפי עצמו מעולם לא אישר זאת). זהו טקסט מורכב, לא חומר לפזמון רגיל. השלב הבא היה הפענוח המוזיקלי: יוני רכטר, שהשקיע חודשים בעבודה עליו, נתקע בשורה "את אוהבת להיות עצובה ושותקת". מי שסיפק את הפתרון היה אריק איינשטיין, שהציע לפרק את המשפט תוך יצירת הפסקות קצובות בין המילים. לבסוף, נוסף המרכיב שהפך את השיר למושלם: העיבוד הקולי של יהודית רביץ וקורין אלאל, שיצרו קולות רקע שהם יצירת אמנות בפני עצמה. התוצאה היא לא רק שיר, אלא מבנה ארכיטקטוני שלם של מילים, לחן והגשה.


חמש שנים על מיכאל: סיפורו הבלשי של פזמון ילדים

לעולם אל תזלזלו בשיר ילדים; לפעמים הוא נושא סיפור מורכב יותר משנדמה. "חמש שנים על מיכאל" (במקור "הפרידה") מאת יצחק קצנלסון, מתאר רגע אוניברסלי של שבר ילדות: סוף עידן החופש ("בטל ישב מעבודה") והכניסה הכפויה לעולם המשמעת של בית הספר. אבל הסיפור המעניין באמת הוא של הלחן. מסתבר שהלחן המוכר לנו אינו היחיד - המלחין יואל אנגל כתב לחן אחר ב-1923, שלא שרד. הלחן שאנו מכירים הוא נוסע בזמן: יש עדויות שהוא התגלגל מלחן רוסי עממי (אולי של לרמונטוב), עבר דרך שיר ערש ביידיש ("וויגליד"), והותאם לכמה טקסטים עבריים עוד לפני שהתחבר למילים של קצנלסון. ואם זה לא מספיק, שימו לב לשינוי השם: "מיכאל" הוחלף בגרסאות רבות ל"דן" או "רן". הסיבות לשינוי זה אינן מתועדות באופן רשמי, אך חוקרי זמר עברי משערים כי הדבר נבע, מעבר לצורכי חריזה, גם מהרצון להתאים את השיר לקהל ה"צברי" החדש ולהרחיק אותו מהצליל היידישאי.

סוד הנצחיות: מדוע השירים האלה מסרבים להיעלם?

אם כן, מהו החוט המקשר בין הווידוי האישי של ביאליק, האכזבה האינטימית של רחל, ההמנון הלאומי של שמר, יצירת המופת האמנותית של חלפי ורכטר, ושיר הילדים המתגלגל של קצנלסכון? התשובה היא שהשירים האלה הם יותר מסתם מילים ומנגינה - הם הפכו לכלי קיבול. הם נושאים עבורנו רגשות וזיכרונות. כל אחד מהם הצליח לזקק רגע אנושי או היסטורי מדויק ולהפוך אותו לחוצה-זמן. בין אם זה כאב האובדן ("הכניסיני"), תחושת הניצחון ("ירושלים של זהב"), מורכבות האהבה ("עטור מצחך") או טראומת ההתבגרות ("חמש שנים"). הם מוכיחים שהמסורת העתיקה של השירה העברית לא נשארה במוזיאון, אלא פשוט מצאה דרכים חדשות, מרתקות ופופולריות להמשיך ולהיות הפסקול של חיינו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים: בואי לאילת, בית הערבה, בשביל אל הבריכות, גן נעול, דינה ברזילי, סימונה מדימונה, עטור מצחך, רוצי שמוליק, שיר היונה

פתרון של שלוש מילים ומעלה: אני זוכר אותך, היא יושבה לחלון, הכניסיני תחת כנפך, חמש שנים על מיכאל, ירושלים של זהב, יש לי גן, כמו צמח בר, קסם על ים כנרת, שיר אהבה בדואי (שיר עברי ידוע משנת 1978), שיר אהבה ישן, תנו לנו יד ונלך

ביטויים דומים: שיר עברי ידוע מילון, שיר עברי ידוע פירוש, שיר עברי ידוע מילה נרדפת, שיר עברי ידוע 13 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!