סופרת ישראלית | סופרת ישראלית בעבר תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה סופרת ישראלית בעבר . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה סופרת ישראלית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

הפסקול של הנפש הישראלית: ארבע הסופרות שעיצבו לנו את הילדות – ואת המדינה

חשבתם פעם מה משותף לדירה להשכיר, למנהרת הזמן, לשרה גיבורת ניל"י ולילדה אחת עם שמלה מסתובבת? על פניו, מדובר באוסף אקראי של ספרים שגדלנו עליהם, אבל אם מגרדים קצת את הכריכה, מגלים סיפור מרתק הרבה יותר. הסקירה הזו היא לא עוד שיעור ספרות, אלא מסע אל מאחורי הקלעים של ארבע הנשים שבמו ידיהן (ובעיקר במו עטן) בנו את הדמיון הישראלי. מהאמא של איה פלוטו שמעולם לא היו לה ילדים משלה, ועד לנערה שהפכה את הדיכאון לאמנות הכי גבוהה שיש. בואו נכיר את הגיבורות האמיתיות שהפכו את הכאב הפרטי שלהן לקלאסיקה שכולנו מדקלמים בעל פה, ונגלה איך דווקא מתוך היתמות והבדידות צמחו הסיפורים הכי יפים של חיינו.

לאה גולדברג: האישה שלימדת אותנו על "דירה להשכיר" בזמן שחיה בתוך ענן עשן ובדידות

קל מאוד לזכור את לאה גולדברג כדודה החביבה שכתבה לילדים על "איה פלוטו" ועל החיפושים אחר דירה נאה בעמק יפה, אבל האמת היא שגולדברג הייתה הרבה יותר מזה - היא הייתה אינטלקטואלית אירופאית מבריקה ומיוסרת שנחתה בלב הלבנט המיוזע. תחשבו על הדיסוננס: אישה עם דוקטורט מאוניברסיטת בון בגרמניה, שחיה עם אמה כל חייה ולא נישאה מעולם, הופכת דווקא היא לאם הרוחנית של כל ילדי ישראל. גולדברג לא סתם חרזה חרוזים, היא לקחה את הטראומה האישית שלה - הנטישה הכפויה של אביה שלקה בנפשו, סיפור קורע לב שחשפה בספרה "והוא האור" - והפכה אותו לאמנות מזוקקת. היא הייתה חלק מחבורת "יחדיו" הנוצצת עם אלתרמן ושלונסקי, אבל תמיד נשארה קצת בצד, משקיפה מהחלון עם סיגריה נצחית, מנתחת את המציאות באזמל חד של פרופסורית לספרות באוניברסיטה העברית. הגדולה שלה הייתה ביכולת לכתוב על כאב תהומי בשפה צלולה ובהירה, בלי להסתתר מאחורי מילים מפוצצות, מה שהפך אותה ואת יצירתה לנצחיות וזיכה אותה בפרס ישראל בדיוק בשנה שבה נפרדה מהעולם.

דליה רביקוביץ: הילדה הנצחית שנתנה לדיכאון ולשבריריות קול צלול וחזק

אם דור הפלמ"ח לימד אותנו להיות "צברים" קוצניים וקשוחים שלא בוכים, באה דליה רביקוביץ וניפצה את המיתוס הזה לרסיסים יפהפיים של שירה. רביקוביץ לא ניסתה להיות גיבורה, להפך, היא הפכה את השבריריות ואת הנפש החשופה לנשק הכי חזק שלה. דמיינו ילדה בת שש שאביה נהרג בתאונת דרכים, ומאותו רגע העולם שלה מתערער, עוברת כילדת חוץ בקיבוץ גבע ומרגישה כמו עוף מוזר ודחוי. במקום להצמיח עור של פיל, היא הצמיחה שירים. היא לקחה את הדיכאון הקליני, את היתמות ואת האהבות הנכזבות, וארזה אותם בעברית וירטואוזית שמתכתבת עם המקרא, כזו שגרמה אפילו למבקרים קשוחים כמו ברוך קורצווייל להשתחוות בפניה כבר בספרה הראשון. היא הוכיחה שיש כוח עצום בלהודות "אני עצובה", והפכה לאייקון תרבותי שזכה בפרס ישראל לא בגלל שהיא שרה את שירי המולדת, אלא בגלל ששרה את שירי הנפש המדממת של היחיד.


דבורה עומר: הקוסמת שלקחה את ספרי ההיסטוריה המשעממים והפכה אותם למותחנים עוצרי נשימה

בואו נודה על האמת, לפני דבורה עומר, ההיסטוריה הציונית הייתה עסק די יבש ששמור לספרי לימוד משמימים, אבל אז היא הגיעה והחליטה לנער את האבק מעל המיתוסים. עומר הבינה שכדי לגרום לבני נוער להתחבר לשרה אהרנסון או לאיתמר בן אב"י, היא צריכה להפוך אותם מדמויות קרטון לאנשים בשר ודם שמתאהבים, מפחדים וכועסים. המוטיבציה שלה לגעת בפצעים הלאומיים לא הגיעה משום מקום. היא עצמה חיה בצל סוד מייסר - כשאמה נהרגה בתאונת אימונים בהגנה, סיפרו לה שהתאבדה, ורק בבגרותה גילתה את האמת. הטראומה הזו הפכה למנוע טורבו של כתיבה: מסדרת "דפי תמר" שהמציאה את ז'אנר היומנים האישיים, ועד לביוגרפיות עוצרות נשימה כמו "שרה גיבורת ניל"י" ו"צוללים קדימה". היא לא רק סיפרה את ההיסטוריה, היא עיצבה את הזיכרון הקולקטיבי של דורות שלמים וגרמה לנו להרגיש חלק ממשהו גדול, הישג שזיכה אותה בצדק בפרס ישראל.

גלילה רון-פדר-עמית: האישה שהעזה להסתכל ל"ישראל השנייה" בלבן של העיניים ולכתוב על זה

בזמן שסופרים אחרים התפייטו על אידיאלים נשגבים, גלילה רון-פדר-עמית ירדה לשטח, לרחובות (עיר בארץ), למקומות שמהם העדיפו להתעלם. היא הביאה לספרות הנוער את המהפכה החברתית הכי משמעותית שהייתה פה: הגיבור שלה לא היה הקיבוצניק היפה עם הבלורית, אלא ציון כהן, הילד הדחוי מבית שאן שנזרק למשפחה אומנת בחיפה האליטיסטית. גלילה לא הייתה צריכה לדמיין איך מרגיש ילד עזוב - היא עצמה שימשה אם אומנת לעשרה ילדים וראתה מקרוב את הצלקות, את הכאב ואת הסמים (שעליהם כתבה באומץ בספר "מסטול"). עם הספק בלתי נתפס של כארבע-מאות ספרים, כולל סדרות קאלט כמו "ג'ינג'י" ו"מנהרת הזמן", ועם קשר אישי מפתיע למנחם בגין עליו כתבה ביוגרפיה, היא הפכה לקול של אלו שעד אז היו שקופים. היא לימדה אותנו שגם לילד מהפריפריה מגיע להיות גיבור ספרותי, ושגם הסיפור שלו שווה רבי-מכר היסטריים.

מועדון הלבבות השבורים: למה היתמות וההורה הנעדר הם הדלק הסודי של הספרות הישראלית?

כשמחברים את הנקודות בין ארבעת הענקיות האלו, מתקבלת תמונה מרתקת ומכאיבה: נראה שכדי להפוך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, היית צריכה להתחיל עם חור ענק בלב בצורת הורה. זה לא מקרי שכולן יצרו מתוך ה"אין" המשפחתי. לאה גולדברג חיה בצל אב נעדר-נוכח שלקה בנפש. דליה רביקוביץ איבדה את אביה ונותרה עם יתמות שהפכה לצל קבוע. דבורה עומר גדלה יתומה מאם בצל סוד משפחתי מעיק, וגלילה רון-פדר-עמית אימצה את היתמות החברתית אל חיקה דרך הילדים שטיפחה. התובנה המדהימה היא שהחסך הזה הוא בדיוק מה שדחף אותן למלא את הדפים. הן לא כתבו כדי להעביר את הזמן, אלא כדי לברוא לעצמן ולקוראים משפחה אלטרנטיבית, לתקן את המציאות השבורה ולהעניק מילים במקום שבו החיים נתנו רק שתיקה וכאב. הספרות שלהן היא למעשה ניסיון מתמשך ומפואר למצוא בית.

מבחן התוצאה: איך ארבע נשים הצליחו לעצב את הפסקול והתודעה של מדינה שלמה?

אז למה אנחנו עדיין מדברים עליהן היום, בעידן הטיקטוק והמסכים? כי אי אפשר באמת להבין את הישראליות בלי ארבע הנשים האלו. הן נמצאות בכל מקום: כשילד שר בגן את "פזמון ליקינטון" של גולדברג, כשנערה מתבגרת מוצאת נחמה בשירים של רביקוביץ, כשהסרט "בחינת בגרות" (המבוסס על ספרה של רון-פדר) משודר שוב ביום העצמאות, או כשכולנו דומעים בטקסים עם הטקסטים של דבורה עומר. הן הצליחו לעשות את הבלתי יאומן - לחצות את קווי הזמן והטכנולוגיה ולהישאר רלוונטיות. היצירה שלהן היא לא מוצג מוזיאוני אלא אורגניזם חי ובועט; הן יצרו שפה משותפת שמחברת בין סבתות לנכדים, בין מרכז לפריפריה, ובין האישי ללאומי. בסופו של דבר, ארבעתן יחד מרכיבות את הפאזל השלם של הנפש הישראלית - על הגבורה, הכאב, הבדידות והתקווה שבה. בהצלחה! 

מודעות

פתרון 2 אותיות: שז (סופרת ומשוררת ישראלית)

פתרון 3 אותיות: גור, טפר, להב, ערד, רגן, רות, שיר, שלו

פתרון 4 אותיות: איתן, בלאו, בלום, דיין, הדיה, הורן, הנדל, הראל, זרחי, לפיד, סמיט, עומר, עמית, קמחי, קציר, שנהב

פתרון 5 אותיות: בארון, דורון, הראבן, ידלין, לינור, רוטנר

פתרון 6 אותיות: ישי לוי, ליבליך, רון-פדר

פתרון 7 אותיות: גולדברג, רביניאן
פתרון 8 אותיות ומעלה: קסטל בלום
פתרון של שתי מילים ומעלה: אורלי קסטל בלום, אלונה קמחי (סופרת ושחקנית ישראלית), בתיה גור (סופרת ישראלית בעבר), גיל הראבן, גלילה רון פדר עמית, דבורה בארון (סופרת עבריה), דבורה עומר (סופרת ישראלית בעבר), דורית רביניאן, חיה שנהב, חנה גולדברג, יהודית הנדל, יהודית קציר, יונה טפר (סופרת ישראלית), יעל הדיה, לאה גולדברג (משוררת וסופרת ישראלית), ליאת רוטנר, ליהיא לפיד, ליזה דורון, מאיה ערד, מיה טבת דיין, מיכל שלו, מרים רות, נורית זרחי, נירה הראל, נעה ידלין, נעמי רגן, סמדר שיר (סופרת ועיתונאית ישראלית), עירית לינור, עמיה ליבליך, צרויה שלו, רחל איתן (סופרת ומתרגמת ישראלית), שהם סמיט, שהרה בלאו, שפרה הורן, שרית ישי לוי (סופרת ועיתונאית ישראלית)

ביטויים דומים: שם של סופרת ישראלית, סופרת ישראלית מילון, סופרת ישראלית 3 אותיות, סופרת ישראלית פירוש, סופרת ישראלית תשבץ

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!