רשמו את ההגדרה, וגלו את התשובה!
מי שאוהב את הפתרונות שלנו, יאהב גם את העמוד שלנו! :-)
עזרנו לכם למצוא את הפתרון החסר? פרגנו לנו בלייק! כי אם אתם חובבי תשבצים ואוהבים לאתגר את עצמכם – זה המקום בשבילכם.
אתר מורדו מכיל מאגר גדול של הגדרות תשבצים ותשחצים המתעדכנים באופן שוטף. לנוחיותכם, לכל הגדרה קיים מגוון רחב של פתרונות לפי סדר האלף בית ומספר המילים.
אז לחצו לייק ולחיצה שנייה לאישור >>

מודעות


ישוב במרכז, נקרא גם עקרון | יישוב במרכז נקרא גם עקרון תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה יישוב במרכז, נקרא גם עקרון . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה ישוב במרכז נקרא גם עקרון בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

חזון והקמה – מזרעי רעיון למושבה ראשונה

בשלהי שנת 1883, על אדמת ארץ ישראל, החל להתממש חזון ציוני-דתי ייחודי עם ייסודה של המושבה "עקרון", לימים מזכרת בתיה. היוזמה קרמה עור וגידים הודות לפועלו הנמרץ של הרב שמואל מוהליבר, ממנהיגי "חובבי ציון", אשר רתם את הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לתמוך כלכלית במפעל. העיתונאי יחיאל ברי"ל סייע באיתור המתיישבים – איכרים "עובדי אדמה מנעוריהם" מהכפר היהודי נובופבלובקה שברוסיה הלבנה, שנבחרו בקפידה בסיוע הרב מרדכי גימפל יפה. עמם נחתם הסכם שהבטיח, בין היתר, בסעיף י"א, אוטונומיה בענייני דת ומסורת, עקרון יסוד שעתיד היה לעמוד למבחנים רבים. השם "עקרון" נבחר בשל הסמיכות לכפר הערבי עקיר, מתוך אמונה כי הוא משמר את שם העיר הפלשתית המקראית, אך באפריל 1887, לבקשת הברון, הוסב השם ל"מזכרת בתיה", לזכר אמו, בטי סלומון דה רוטשילד.


ראשית ההתיישבות – מאיתור קרקע ועד לבניית ה"קזרמות"

לאחר תקופת הכשרה במקווה ישראל, יצאו שלושה מחלוצי המייסדים – חיים משה פרס, משה ליב ברנשטיין ויעקב ארקין – בליווי אברהם מויאל ויחיאל ברי"ל, למסע איתור קרקעות. הם בחנו אדמות באזור ראשון לציון ופסלו אותן, עד שמצאו אדמה שחורה המתאימה לגידול חיטין בסביבת הכפר הערבי עאקיר. באמצעות הלוואה מהברון רוטשילד נרכשו אלפיים וחמש מאות דונמים, וב-ז' בחשוון תרמ"ד, 7 בנובמבר 1883, החלו המתיישבים לחרוש אותה, אירוע הנחשב לייסוד המושבה. אחד עשר ראשי משפחות המייסדים, בהם משפחות ארקין, ברנשטיין, גלמן, לוין, לסקובסקי, מלר, פרס, רודבסקי, רובינשטיין ושקולניק, החלו את דרכם. בהמשך, בשל איסורי הבנייה העות'מאניים, הוקמו ארבעה בתים דו-קומתיים שכונו "קזרמות"; קומת הקרקע שימשה כרפת, והקומה העליונה חולקה ליחידות מגורים צפופות, עד שהוסבו למגורים מלאים עם העברת הרפתות.

מים, אדמה ועבודה – אתגרי הקיום החקלאי

מקור המים הראשון של המושבה, החל משנת 1883, הייתה "באר האנטיליה", שמימיה הועלו באמצעות מערכת גלגלי שיניים וכלי קיבול שהופעלו בכוח סיבוב בהמה. המים הועלו אל גג מבנה וממנו הוזרמו בתעלה לבריכה ולבתים. החל מ-1912, שופרה אספקת המים עם חפירת באר שנייה, ממנה נשאבו המים בכוח מנוע דיזל אל מגדל מים, ומשם זרמו בצנרת אל הבתים. הענף החקלאי העיקרי בראשית הדרך היה חיטה וגידולי שדה אחרים, כאשר השור שימש כוח העבודה המרכזי. עם השנים, ולאור העובדה שאדמות המושבה לא הספיקו לקיום סביר, נוסו ענפים מכניסים יותר, בהם גידול ירקות ומשק החלב בשנות ה-20, הדרים החל משנות ה-30 (למרות מיעוט יחסי במים), ובסוף שנות ה-50 החלו לנטוע כרמים.


בין נאמנות למסורת למרות הפקידות – פרשת השמיטה וסכסוך הנטיעות

היחסים עם פקידות הברון, שתחילה התאפיינו בכבוד הדדי, ידעו משברים עמוקים. המשבר המשמעותי הראשון פרץ סביב שמיטת תרמ"ט (1888-1889). בניגוד למושבות אחרות שסמכו על "היתר המכירה" שקידם גם הרב מוהליבר, החליטו מייסדי מזכרת בתיה, לאחר לבטים, לנהוג כפסק רבני ירושלים ולשמוט כליל. החלטה זו הכעיסה את פקידי הברון, שהטילו סנקציות קשות: סגירת באר המים, סילוק המורים והרופא, והפסקת התמיכה. למרות זאת, עמדו המתיישבים בדעתם. סכסוך נוסף, "סכסוך הנטיעות" (1890-1893), נסוב סביב דרישת הפקידות לנטיעה מרוכזת של כל אדמות המושבה תחת פיקוחה, תוך ביטול הבעלות הפרטית. מחאת המתיישבים והנטיעה העצמאית הובילו לתביעה משפטית ולבסוף לכניעה ואף לגירוש משפחות. שלטון הפקידות התמתן רק בשנת 1900 עם העברת ניהול התמיכה ליק"א.

קהילה מתגבשת – שירותים פנימיים, יחסי חוץ וצמיחה דמוגרפית

לצד האתגרים החקלאיים והמנהליים, התפתחו במושבה חיים קהילתיים. בהיעדר רופא קבוע, הקימו נשות המושבה, בהנהגת חיה-רוחלה פרס, את חברת "לינת צדק", שסיפקה טיפול רפואי ראשוני באמצעים שעמדו לרשותן. היחסים עם הכפר הערבי הסמוך, עאקיר, היו לרוב תקינים ורבים מבני הכפר עבדו במושבה, אך המקום סבל גם מגנבות חקלאיות. במלחמת העצמאות, לאחר חסימת דרכים ישירות יותר לירושלים, הפכה מזכרת בתיה לנקודת מעבר חיונית לשיירות, עד לכיבוש עאקיר. המושבה, שנותרה קטנה במשך עשורים (כ-500 תושבים ב-1940), החלה לגדול משמעותית בשנות ה-70 עם בניית שיכונים וקליטת עולים, בעיקר מצפון אפריקה, תהליך שהמשיך עם הפיכת קרקע חקלאית למגרשי בנייה והפיכתה ליישוב גדול ומבוסס. בהצלחה !



מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה: מזכרת בתיה
ביטויים דומים: ישוב במרכז, נקרא גם עקרון מילון, ישוב במרכז, נקרא גם עקרון תשבץ, שם של ישוב במרכז, נקרא גם עקרון, יישוב במרכז, נקרא גם עקרון 9 אותיות, מושב במרכז הארץ, ישוב במרכז, הוא עקרון
מחפשים תשובות נוספות השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!

מורדו סודוקו להדפסה. בשלוש רמות: קל, בינוני וקשה. לחצו על הבאנר למעבר לסודוקו