שם של מכשיר מדידה | מן מכשיר מדידה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מן מכשיר מדידה . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה סוג של מכשיר מדידה בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

לראות את העולם במספרים: מסע אל תוך הכלים שמודדים את המציאות

אנחנו חיים בעולם של נתונים, אבל איך אנחנו באמת יודעים מה כבד, מה מהיר, או ממה עשוי הכוכב הכי רחוק בשמיים? הכלים שעושים את העבודה השחורה הזו הם הגיבורים השקטים של המדע והתעשייה. הנה הצצה אל מתחת למכסה המנוע של חמישה מכשירים שמשנים את הדרך שבה אנחנו מבינים את העולם, ועושים את זה בדיוק מעורר השתאות.


המאזניים: כשחשמל מחליף את המשקולת

תחשבו רגע על המשקל בחדר האמבטיה או על המאזניים בסופר. רובנו חושבים שהם מודדים מסה (קילוגרמים), אבל האמת הפיזיקלית היא שהם מודדים כוח (ניוטון). ההבדל הקטן הזה הוא קריטי: המכשיר מודד כמה כדור הארץ "מושך" את החפץ כלפי מטה. בעוד שבעבר השתמשו במאזני כפות שהשוו חפץ אחד מול משקולת ברזל, המאזניים המודרניים עשו קפיצת מדרגה טכנולוגית. הם נטשו את המכניקה לטובת האלקטרוניקה.

הסוד במאזניים הדיגיטליים הוא רכיב קטן וחכם שנקרא "תא עומס" (Load Cell). בלב הרכיב הזה נמצא חיישן זעיר (מד מעוות), שמשנה את ההתנגדות החשמלית שלו ברגע שמופעל עליו לחץ, אפילו הקטן ביותר. דמיינו קפיץ מיקרוסקופי שמתכווץ טיפה, והשינוי הזה במתח החשמלי מתורגם מיד למספרים שאתם רואים על הצג. זה מה שמאפשר למאזניים מודרניים להבחין בין גרם אחד למשנהו בדיוק מופתי.

מד רוח: איך תופסים משהו שלא רואים?

למדוד משהו מוחשי כמו תפוח זה קל, אבל איך מודדים את מהירותה של רוח בלתי נראית? האתגר הגדול במטאורולוגיה הוא לכמת תנועה של אוויר שקוף. הפתרון הקלאסי, שרבים מכירים, הוא שבשבת הכפות המסתובבת (אנמומטר כפות). הרעיון פשוט: הרוח דוחפת את הכפות, הציר מסתובב, ואנחנו סופרים סיבובים. אבל מה עושים כשרוצים דיוק גבוה יותר בלי חלקים נעים שנשחקים עם הזמן? כאן המדע נכנס לפעולה עם פתרונות יצירתיים.

אחת השיטות המרתקות נקראת "חוט להט". תחשבו על זה: כשאתם נושפים על כפית מרק חמה, היא מתקררת. המכשיר עובד בדיוק כך - הוא מחמם תיל מתכתי דק לטמפרטורה קבועה. כשיש רוח, התיל מתקרר. המחשב הפנימי של המכשיר בודק כמה חשמל הוא צריך להזרים כדי לחמם את התיל חזרה. ככל שנדרש יותר חשמל, סימן שהרוח חזקה יותר. זוהי דרך אלגנטית להפוך תרמודינמיקה לנתון מהירות מדויק.


הפיפטה: המהפכה השקטה של המעבדה

אם תשאלו מדען במעבדה מה הכלי הכי חשוב לו, סביר להניח שהוא יצביע על הפיפטה. תשכחו מטפטפות הזכוכית של פעם, הפיפטות המודרניות (מיקרו-פיפטות) הן מכונות מדויקות להפליא שנועדו להעביר נוזלים בכמויות בלתי נתפסות של מיקרו-ליטרים (מיליוניות הליטר). הדיוק הזה הוא מה שמאפשר לפתח תרופות, לבצע בדיקות גנטיות או לזהות וירוסים בבדיקות PCR.

מנגנון הפעולה הנפוץ ביותר נקרא "דחיקת אוויר". בוכנה פנימית יוצרת ואקום מדוד ששואב את הנוזל לתוך קצה פלסטיק חד-פעמי. השימוש בטיפים מתחלפים הוא לא סתם לנוחות, אלא הכרח מדעי כדי למנוע "זיהום צולב" - המצב שבו דגימה אחת מלכלכת את השנייה והורסת ניסוי שלם. בנוזלים צמיגיים יותר, כמו דבש או דם, משתמשים בשיטה אחרת של דחיקה ישירה, שמבטיחה שאף טיפה לא תלך לאיבוד בדרך.

מד זווית (גוניומטר): הרבה מעבר לשיעור הנדסה

עבור רוב האנשים, מד זווית הוא סרגל פלסטיק חצי-עגול מבית הספר. אבל בעולם המקצועי, המכשיר הזה נקרא "גוניומטר", והוא משמש למטרות רציניות הרבה יותר מאשר ציור משולשים. בעולם הרפואה והפיזיותרפיה, הגוניומטר הוא כלי אבחון קריטי. הוא מאפשר למטפלים למדוד במדויק את טווח התנועה של המפרקים בגוף - כמה הברך יכולה להתכופף או כמה הכתף יכולה לזוז - ולפי זה לקבוע את קצב ההחלמה מפציעה.

אבל הגוניומטר לא עוצר בגוף האדם. גרסאות אופטיות מתוחכמות שלו משמשות מדענים כדי לחקור גבישים ומינרלים. על ידי הקרנת אור על גביש ומדידת הזווית המדויקת שבה האור חוזר ממנו, חוקרים יכולים לפענח את המבנה הפנימי של החומר ברמה האטומית. זוהי דוגמה מצוינת איך עקרון פשוט של מדידת זווית הופך לכלי שמגלה את צפונות החומר.


ספקטרוסקופ: לקרוא את טביעת האצבע של האור

איך אסטרונומים יודעים שיש ברזל בשמש או חמצן בכוכב לכת רחוק, בלי לקחת משם דגימה? התשובה היא הספקטרוסקופ. המכשיר הזה מתבסס על עובדה מדעית מדהימה: לכל יסוד בטבע יש "חתימה" ייחודית של צבעים שהוא פולט או בולע. הספקטרוסקופ לוקח את האור הלבן ומפרק אותו למרכיביו, כמו מנסרה שיוצרת קשת בענן, אבל ברזולוציה גבוהה הרבה יותר.

כשאנחנו מסתכלים דרך המכשיר, אנחנו לא רואים סתם צבעים, אלא קווים ספציפיים מאוד ("קווי פליטה" או "קווי בליעה"). הקווים האלה מספרים לנו אילו אטומים נמצאים בחומר, כי כל אטום בולע ופולט אנרגיה באורכי גל שייחודיים רק לו. זהו למעשה "ברקוד" אופטי שמאפשר לזהות חומרים במעבדה לזיהוי פלילי, בתעשיית המזון, וכאמור - גם בחלל העמוק.

הדבק שמחזיק את הכל: כיול ותקינה

יש מכנה משותף אחד לכל המכשירים שסקרנו כאן: בלי תחזוקה נכונה, הם חסרי תועלת. העולם המדעי והמסחרי נשען על מונח שנקרא "כיול" (Calibration). חיישנים נוטים לזייף עם הזמן בגלל שינויי טמפרטורה, מכות קטנות או סתם בלאי טבעי. אפילו כוח המשיכה משתנה מעט בין מקומות שונים בעולם ומשפיע על מאזניים רגישים.

לכן, קיימת מערכת עולמית של תקנים (כמו ISO) וגופים בינלאומיים שתפקידם להחזיק את "מידות הייחוס" המדויקות ביותר. המעבדות חייבות להשוות את הציוד שלהן מול הסטנדרטים האלה באופן קבוע. רק כך אפשר להבטיח שהקילוגרם שנשקל בישראל הוא אותו קילוגרם בארצות הברית, ושבדיקת הדם שנעשתה בבוקר תיתן תוצאה אמינה ונכונה. כי בסופו של דבר, מדידה היא שפה, וכיול הוא הדרך לוודא שכולנו מדברים באותה שפה בדיוק. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות:

פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: מדחום
פתרון 6 אותיות: טכומטר, פיפטה
פתרון 7 אותיות: מאזניים
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: מד זווית, מד רוח, מטה יעקב

ביטויים דומים: שם של מכשיר מדידה, סוג של מכשיר מדידה 7 אותיות, מן מכשיר מדידה תשבץ
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!