סוג של תרכובת כימית | סוג של תרכובת כימית מילון

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה סוג של תרכובת כימית תשחץ | סוג של תרכובת כימית תשבץ הן:

כימיה היא לא רק נוסחאות על לוח בכיתה, היא נמצאת בקפה של הבוקר, במשחת השיניים, באוויר שאנחנו נושמים ובמים שאנחנו שותים. הנה הצצה אל מאחורי הקלעים של חמישה חומרים שפוגשים אתכם ביומיום, והסיפור המרתק שמסתתר בתוך המבנה המולקולרי שלהם.


פלואוריד: המורד של הטבלה המחזורית

תשכחו ממה שידעתם על חוקים בכימיה, כי הפלואוריד כאן כדי לשבור אותם. מדובר ביון חד-אטומי (F-) של אטום הפלואור, ש"גנב" אלקטרון נוסף והפך לבעל מטען שלילי. מה שהופך אותו לכל כך מיוחד הוא ה"רעב" האלקטרוני שלו - יש לו את האלקטרושליליות הגבוהה ביותר בטבע. התכונה הזו הופכת אותו לייחודי בנוף ההלוגנים: בניגוד לחבריו לקבוצה, כאשר הוא פוגש מימן הוא יוצר דווקא חומצה חלשה (HF). אבל הקסם האמיתי קורה כשהוא מחליט להתרכב עם "האצולה" של הכימיה: גזים אצילים. בדרך כלל, גזים כמו קסנון, ארגון או קריפטון לא מתערבבים עם אף אחד, אבל הפלואור כל כך חזק שהוא מצליח ליצור איתם קשרים קוולנטיים. חלק מהתרכובות האלו, כמו קסנון דו-פלואורי, יוצרות ממש גבישים יציבים, בעוד אחרות משמשות בטכנולוגיות מתקדמות כמו לייזר אקסיימר. זהו סיפור על יסוד עקשן שמשנה את הכללים.

המסע הגאולוגי אל תוך השיניים שלכם

הפלואוריד לא נוצר במעבדה, הוא מתחיל את דרכו עמוק בבטן האדמה. הוא מרכיב טבעי בקרום כדור הארץ, המסתתר בתוך מינרלים וולקניים כמו פלואוריט וקריאוליט. כשהמים זורמים דרך סלעים געשיים - למשל לאורך הבקע הסורי-אפריקני או באזורים מסוימים בהודו - הם סופחים את הפלואוריד הזה. וזה בדיוק הרגע שבו הגאולוגיה פוגשת את הביולוגיה שלנו: כשפלואוריד מגיע לפה, הוא מבצע "שדרוג גרסה" לאמייל השן. הוא מחליף את המינרל המקורי (הידרוקסילאפטיט) בחומר עמיד יותר שנקרא פלואוראפטיט. החומר החדש הוא בסיס חלש יותר, ולכן חומצות של חיידקים מתקשות לפרק אותו. זו הסיבה שבגללה מוסיפים אותו (לרוב כתוצר לוואי של תעשיית הפוספטים) למי השתייה. אך כמו בכל דבר, המינון קובע: בעוד שכמות קטנה מגינה עלינו, ריכוזים גבוהים מדי במי התהום, כפי שקורה בקניה או בטנזניה, גורמים לפלואורוזיס - פגיעה במבנה השן והשלד.


אוזון: המגן שעלול להפוך לאויב

תחשבו על האוזון (O3) כעל דמות עם פיצול אישיות: הכל תלוי איפה פוגשים אותו. זוהי מולקולה לא יציבה, בעלת מבנה מכופף וצבע כחול עמוק כשהיא במצב נוזלי, המדיפה ריח חריף (שזוהה לראשונה ליד גנרטורים חשמליים במאה ה-18). ברום השמיים, בסטרטוספירה, האוזון הוא הגיבור שלנו. הוא נוצר במחזוריות אינסופית תחת קרינת השמש ובולע את קרני ה-UV המסוכנות, מה שמאפשר חיים על פני כדור הארץ. אבל כשהאוזון יורד למטה, לטרופוספירה (האוויר שאנחנו נושמים), הוא הופך לנבל. כאן למטה, הוא נוצר מתגובה כימית בין פיח מכוניות (תחמוצות חנקן) ושמש, והופך למרכיב מרכזי בערפיח. במצב הזה הוא מזהם רעיל שמגרה את הריאות, מקשה על הנשימה ומסכן חולי אסטמה. אותה מולקולה בדיוק - למעלה מגינה, למטה חונקת.

כלור: נשק כימי שמציל חיים

הסיפור של הכלור הוא סיפור על עוצמה ועל הקו הדק שבין תועלת לסכנה. זהו גז צהוב-ירקרק (Cl2), המופק בתהליך תעשייתי של אלקטרוליזת מי מלח. הכלור הוא "סוס עבודה" תעשייתי: הוא מלבין את הנייר שאתם כותבים עליו, הוא חלק מתהליך הייצור של פלסטיק, והוא הסיבה שאתם יכולים לשחות בבריכה או לשתות מים מהברז בלי לחשוש מחיידקים. גם הגוף שלכם לא יכול בלעדיו - יוני הכלוריד חיוניים לנוזלי הגוף ומרכיבים את החומצה בקיבה שמעכלת את הסטייק שאכלתם. אבל לכל הטוב הזה יש צד אפל. הכלור הוא גז רעיל מאוד, כבד מהאוויר, שגורם לכוויות ולבצקת ריאות. הרעילות הזו נוצלה לרעה בהיסטוריה, כשהוא הפך לנשק הכימי הראשון במלחמת העולם הראשונה. זהו חומר שחייבים לנהוג בו בכבוד: הוא מציל חיים בחיטוי המים, אך מסוכן מאוד במגע ישיר.


קפאין: המתחזה המולקולרי המושלם

חשבתם שהקפה "נותן לכם אנרגיה"? תחשבו שוב. הקפאין לא נותן אנרגיה, הוא פשוט מונע מכם להרגיש עייפים באמצעות תרגיל הונאה מבריק. במוח שלנו מצטברת מולקולה שנקראת אדנוזין, שכשהיא נקשרת לקולטנים שלה, היא מאותתת לגוף: "אתה עייף, לך לישון". הקפאין נראה כמעט זהה לאדנוזין מבחינה כימית. הוא נכנס למוח, מתיישב על הקולטנים וחוסם אותם, אבל לא מפעיל את אות העייפות. המוח, שמרגיש פתאום "ערני", מגביר את קצב הירי של הנוירונים, משחרר אדרנלין (שמכווץ כלי דם ומעלה דופק) ומציף אתכם בדופמין. בטבע, אגב, הצמחים משתמשים בו כקוטל חרקים טבעי כדי לשתק מזיקים. אצלנו הוא מתפרק בכבד, אך צריכה מוגזמת שלו עלולה להוביל לרעילות, לרעד ולחרדה, ואפילו להפריע לספיגת ברזל בגוף.

אספרטם: הנדסה מתוקה אך שברירית

אספרטם הוא הדוגמה הקלאסית לניצחון הכימיה המודרנית, ולמגבלות שלה. זהו ממתיק מלאכותי הבנוי משתי חומצות אמינו (אספרטית ופנילאלנין) המחוברות יחד במבנה מדויק להפליא. הדיוק כאן קריטי: המולקולה היא כיראלית, כלומר יש לה "תמונת מראה". צד אחד מתוק פי 180 מסוכר, והצד השני (תמונת המראה) הוא בכלל מר. האספרטם הוא פתרון נהדר למשקאות קלים. מבחינה בריאותית, הוא בטוח לרוב האוכלוסייה (במינונים המקובלים), למעט קבוצה אחת: חולי פנילקטונוריה, שגופם לא יודע לפרק את אחד ממרכיביו. לאחרונה ארגון הבריאות העולמי סיווג אותו בקבוצה 2B ("עלול להיות מסרטן"), הגדרה שבעיקר מזכירה לנו שתמיד צריך להמשיך ולחקור את מה שנכנס לנו לצלחת. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: כלור, קפאין

פתרון 5 אותיות: אוזון, אתנול

פתרון 6 אותיות: אספרטם

פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה: פלואוריד
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: סוג של תרכובת כימית מילון, סוג של תרכובת כימית פירוש, סוג של תרכובת כימית מילה נרדפת, סוג של תרכובת כימית
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!