טורבן | טורבן מילון | טורבן תשחץ

מורדו פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה טורבן הן:

טורבן: יותר מבד כרוך, היסטוריה שלמה על הראש

זהו אחד מפריטי הלבוש הבודדים בעולם שמסוגל לספר סיפור שלם ללא מילה אחת. הטורבן, אותו אריג ארוך הנכרך סביב הראש, הוא הרבה יותר מכיסוי פונקציונלי; הוא הצהרת זהות, סמל מעמד, ביטוי לאמונה דתית ומסורת בת אלפי שנים. בעוד שרבים מזהים אותו אוטומטית עם תרבות אחת, האמת היא שהטורבן הוא תופעה גלובלית, שחצתה יבשות, אימפריות ודתות. המונח עצמו, שמקורו בפרסית (דולבנד), מתאר את פעולת הכריכה, אך הוא אינו מסגיר את העומק התרבותי האדיר שהוא נושא. עדויות לשימוש בכיסויי ראש דמויי-טורבן מגיעות עד למסופוטמיה של 2350 לפנה"ס. הוא נצפה בגרסאות קדומות בקרב הפרסים הקדומים, שימש כלבוש צבאי ואזרחי באימפריה הביזנטית (פאקאוליס), והגיע לשיא של פארה ויוקרה באימפריה העות'מאנית, שם ה"קאבוק" העצום של הסולטאן העיד על עוצמתו, עד שנעלם כמעט לחלוטין ברפורמות המודרניזציה של המאה ה-19.

הפאגרי ההודי: שפה של צבע, מעמד ואזור

בתת-היבשת ההודית, הטורבן (הידוע כ"פאגרי" או "סאפה") הוא שפה חיה. זהו פריט לבוש כה מושרש בתרבות, עד כי הענקת טורבן לאורח נחשבת לאות הכבוד וההערכה הגבוהים ביותר. המגוון העצום של הודו מתבטא בצורה מושלמת בטורבנים שלה: אין סגנון אחד, אלא אלפי סגנונות המשקפים אזור גאוגרפי, קהילה ואפילו אירוע. באופן היסטורי, הטורבן היה מפה חברתית מדויקת; בעוד האצולה (הרג'ות והסולטאנים) חבשה טורבנים מורכבים ממשי יוקרתי ואבני חן יקרות, פשוטי העם הסתפקו בבדי כותנה פשוטים יותר. גם כיום, ניתן לזהות את מוצאו של אדם על פי צורת הקשירה - מה"פאגרי" הססגוני והרחב של ראג'סטאן, דרך ה"מייסור פטה" המלכותי והמסודר, ועד ל"פונרי פאגדי" המזוהה עם מלומדים. גם לצבעים יש תפקיד מכריע: גווני זעפרן וכתום מסמלים אומץ והקרבה, לבן מסמל שלום או אבל, וגוונים עזים של ורוד שמורים באופן מסורתי לחגיגות נישואין ואירועים משמחים.


הדאסטאר הסיקי: כתר של שוויון ואמונה

עבור קהילת הסיקים ברחבי העולם, הטורבן, המכונה "דאסטאר", אינו בחירה אופנתית אלא ציווי דתי וחברתי עמוק. הוא המאפיין החיצוני המזוהה ביותר עם אמונתם, ותפקידו כפול: ראשית, הוא משמש ככיסוי מכובד והיגייני לשיער הארוך (ה"קש"), שאותו נאסר על הסיקים לגזור כביטוי לקבלת יצירתו של הבורא. שנית, וחשוב לא פחות, הוא נושא משמעות חברתית מהפכנית. במאה ה-17, הגורו העשירי, גורו גובינד סינג, ציווה על כל הסיקים לחבוש טורבן. בתקופה שבה הטורבן היה סמל סטטוס בלעדי לאצולה ולמעמדות הגבוהים, המהלך הזה היה אקט רדיקלי של שוויון. הגורו הכריז כי בעיניו, כל סיקי הוא ריבון, "סרדאר" (אציל), ובכך הפך את סמל הדיכוי המעמדי לכתר של כבוד וריבונות אישית עבור כולם, גברים ונשים כאחד. צבעי הדאסטאר גם הם בעלי משמעות - כחול רויאל מזוהה עם מסדר הלוחמים (ניהאנג), לבן עם טוהר ורוחניות, וכתום עם רוח מהפכנית והקרבה.

העמאמה האסלאמית: בין מסורת נבואית לסמן מעמדי

בעולם האסלאמי, הטורבן, המכונה "עמאמה", נושא מטען דתי והיסטורי כבד. חבישתו נתפסת בקרב זרמים רבים כ"סונה" - חיקוי מבורך של אורחות חייו של הנביא מוחמד, אשר על פי המסורות חבש עמאמה לבנה או שחורה. מעבר לכך, הטורבן משמש כסמן ויזואלי ברור להשכלה ולמעמד דתי. ההבחנה הבולטת ביותר קיימת באסלאם השיעי: אנשי דת שהם "סייד", כלומר ייחוסם מגיע ישירות לנביא מוחמד, חובשים טורבן שחור. לעומתם, אנשי דת ומלומדים שאינם "סייד" חובשים טורבן לבן. הבחנה זו מספקת מפתח מיידי להבנת ההיררכיה הדתית באיראן ובלבנון. במקביל, לטורבן היה תפקיד מעשי מכריע בהיסטוריה של העולם הערבי, כשהוא מגן על תושבי המדבר מפני שמש קופחת, חול ואבק. אף שבמדינות המפרץ הוא הוחלף ברובו בכאפייה המודרנית, הוא נותר לבוש רשמי ומסורתי במקומות כמו סולטנות עומאן, וכן סמל בולט למנהיגות דתית שיעית.


שורשים נסתרים: הטורבן במסורות היהדות והנצרות

באופן מפתיע אולי, לכיסויי ראש דמויי-טורבן יש היסטוריה ארוכה גם במסורות יהודיות ונוצריות. במקורות היהודיים, בגדי הכהן הגדול בבית המקדש כללו את ה"מצנפת" - כיסוי ראש מפואר ששמו נגזר מהשורש 'לצנוף', שמשמעותו לכרוך או לעטוף. במקביל, הכהנים הרגילים חבשו "מגבעת" חרוטית. חז"ל אף ייחסו למצנפת תפקיד רוחני, וקבעו כי היא מכפרת על חטא הגאווה. בימי הביניים, היה זה לבוש נפוץ ("סודרא") בקרב קהילות יהודיות שחיו בארצות האסלאם. כיום, מסורת זו מקבלת ביטוי מודרני בלבושו הרשמי של הרב הראשי הספרדי לישראל, "הראשון לציון", המעוטר בטורבן ייחודי. גם בנצרות קיימות קהילות הנוהגות לחבוש טורבן; הדוגמה הבולטת ביותר היא קהילת ה"אקורינו" בקניה, זרם נוצרי מקומי שבו כל חברי הקהילה - גברים, נשים וילדים - חובשים טורבנים לבנים כחלק בלתי נפרד מאמונתם ופולחנם.

הטורבן הגלובלי: מהרי אפגניסטן ועד הצהרה אופנתית

יכולת ההסתגלות של הטורבן היא שהבטיחה את הישרדותו לאורך אלפי שנים. באפגניסטן, ה"לונגי" הוא חלק מהלבוש הלאומי, וסגנון קשירתו הרפוי משתנה בין קבוצות אתניות, ולעיתים קרו"ב מלווה בבד נוסף ("פאטו") המשמש לכל צורך, מצעיף ועד שטיח ישיבה. בלב הסהרה, בני הטוארג הברברים חובשים את ה"טאגלמוסט" הכחול-אינדיגו האייקוני, המשמש בו-זמנית ככיסוי ראש וכצעיף פנים להגנה מפני סופות חול. שרידים למסורות אלו קיימים אפילו באירופה: ה"שאל" הלבן והארוך באזורים ההרריים של אלבניה, וה"סאריקי" הסרוג המהווה חלק מלבוש הפולקלור באי כרתים. כיום, הטורבן חווה גלגול מחודש במערב. הוא הפך לאביזר אופנה נועז, להצהרה של אינדיבידואליות, וחשוב מכל - לסמל של עוצמה וכבוד עבור נשים רבות המתמודדות עם נשירת שיער בעקבות טיפולים רפואיים. כך, הבד העתיק הזה ממשיך להיכרך סביב סיפורים אנושיים, מוכיח שהוא רלוונטי היום כפי שהיה לפני ארבעת אלפים שנה. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: 

פתרון 4 אותיות: צניף 
פתרון 5 אותיות:

פתרון 6 אותיות:  
פתרון 7 אותיות:  
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מה זה טורבן, טורבן תשחץ, טורבן תשבץ
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!