פילוסוף אנגלי | פילוסוף אנגלי תשבץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה פילוסוף אנגלי, פילוסוף בריטי תשחץ הן: 

פילוסופים אנגליים פורצי דרך: מבט על הגותם של ג'ון לוק, תומאס הובס וג'ון סטיוארט מיל

הפילוסופיה האנגלית הולידה לאורך ההיסטוריה שורה של הוגים מכוננים, אשר רעיונותיהם השפיעו עמוקות על התפתבות המחשבה המערבית בתחומי הפילוסופיה המדינית, תורת ההכרה ומדעי החברה. בין ענקי רוח אלו בולטים במיוחד ג'ון לוק, תומאס הובס וג'ון סטיוארט מיל. כל אחד מהם, בדרכו הייחודית ועל רקע תקופתו, ניסה להבין את טבע האדם, את מהות השלטון ואת המערכת הראויה של יחסי גומלין בין הפרט לחברה. בחינה מעמיקה של הגותם חושפת לא רק את נקודות הממשק והשוני ביניהם, אלא גם את האופן שבו תרמו לכינון תאוריות פוליטיות ואפיסטמולוגיות שהמשיכו להתפתח ולעורר דיון במשך מאות שנים, והניחו את היסודות לזרמים אינטלקטואליים שונים שעיצבו את המודרנה.

ג'ון לוק: אמפיריציזם וזכויות טבעיות כבסיס לליברליזם

ג'ון לוק (1632-1704) נחשב לאחד מאבות הליברליזם הקלאסי ולאחת הדמויות המרכזיות באמפיריציזם הבריטי. תורת ההכרה שלו, כפי שהוצגה ב"מסה על שכל האדם" (1689), דחתה בתוקף את רעיון האידיאות המולדות. לוק טען ששכל האדם בלידתו הוא כ"טאבולה ראסה" – לוח חלק – הניצב ללא כל ידע מוקדם או מושגים פנימיים. כלל הידע האנושי, על פי תפיסתו, נרכש באופן בלעדי באמצעות שני מקורות עיקריים: הניסיון החושי (sensation), המזין את השכל בנתונים מהעולם החיצוני, והעיון הפנימי (reflection), המתבונן בפעולות השכל עצמו. מתוך אלו נבנות אידיאות פשוטות, אשר משמשות אבני בניין לאידיאות מורכבות יותר. לוק הקדיש חלק נרחב מספר זה לדיון על הפילוסופיה של השפה, וקבע שמילים הן סימנים שרירותיים המשמשים לייצוג אידיאות שבשכל. הוא הדגיש את מגבלות הידע האנושי, המתווך תמיד דרך האידיאות, ואת חשיבותו של כוח השיפוט בהבחנה בין ידע, אמונה ודעה, תוך עמדה של צניעות פילוסופית נוכח חוסר היכולת להגיע לידע ודאי בכל תחום.

לוק והמחשבה המדינית: מהסכמה למרד מוצדק

במישור המדיני, כתביו המרכזיים של לוק, "שתי מסכתות על ממשל מדיני" (1689) ו"איגרות על הסובלנות" (1689–1692), הותירו חותם עמוק על התפתחות המחשבה הפוליטית המודרנית. בניגוד לעמדות שמרניות יותר שהביע בחיבוריו המוקדמים, לוק הציג תיאוריה מדינית המדגישה את מרכזיותן של זכויות טבעיות – חיים, חירות וקניין – הזכויות המוקנות לאדם מעצם קיומו, שאינן ניתנות לשלילה על ידי שום ממשל. הוא תיאר את מצב הטבע כ"מצב של חירות מושלמת", אך הכיר בכך שחוסר מנגנון אכיפה יעיל עלול להוביל לאי-סדר. מכאן נגזר הצורך בכינון אמנה חברתית, שבה בני האדם מסכימים לוותר על חלק מכוחם הטבעי למען הקמת ממשל, שתפקידו העיקרי הוא להגן על זכויותיהם הטבעיות ועל קניינם. לוק האמין כי לגיטימיות השלטון נובעת מהסכמת הנשלטים, וכי אם השלטון מפר את האמון שהופקד בו ומפיר את זכויות האזרחים, העם רשאי ואף מחויב לנקוט במרד לשינוי הממשל. בנוסף, לוק היה חלוץ בתמיכתו בסובלנות דתית ובהפרדה בין סמכויות הכנסייה למדינה, כפי שבא לידי ביטוי באיגרותיו, שם טען כי המדינה אינה צריכה לאכוף אמונות דתיות, אלא רק לשמור על הסדר הציבורי.

תומאס הובס: הלווייתן והצורך בריבון יחיד

תומאס הובס (1588-1679), אחד ההוגים הפוליטיים הבולטים של המאה ה-17, התפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן". הובס הציג תיאוריה שונה בתכלית מזו של לוק לגבי מצב הטבע והצורך בשלטון. לדידו, במצב הטבעי, ללא סמכות שלטונית מרכזית, בני האדם שרויים ב"מלחמת הכל בכל" (bellum omnium contra omnes), שבה "החיים הם בודדים, עלובים, מגעילים, בהמיים וקצרים". הנחת היסוד של הובס הייתה מטריאליסטית, לפיה האדם הוא ישות פיזית המונעת על ידי דחפים, תשוקות ואינטרסים אישיים, ובראש ובראשונה שאיפה לשימור עצמי. מתוך הבנה זו של הטבע האנושי, הגיע הובס למסקנה כי בני האדם חייבים לוותר על זכויותיהם הטבעיות באופן מוחלט לטובת ריבון חזק ובלתי ניתן לערעור – ה"לווייתן" – אשר תפקידו העיקרי הוא להבטיח סדר וביטחון, גם במחיר של שלילת חירויות רבות. הובס דגל בשלטון ריבוני אבסולוטי, תוך התנגדות להפרדת רשויות או למגבלות על כוחו של הריבון. גישתו המכניסטית השפיעה גם על תפיסתו את הפסיכולוגיה האנושית, כשראה רגשות ומחשבות כתנועות פיזיות, ועל תפקידה של השפה ביצירת הסכמות ובניית חברה.

ג'ון סטיוארט מיל: חירות הפרט, תועלתנות וקדמה חברתית

ג'ון סטיוארט מיל (1806-1873) נחשב לאחד ההוגים הליברליים המשפיעים ביותר במאה ה-19, והיה דמות מפתח בזרם התועלתנות, שאותו פיתח בהשראת מורו ג'רמי בנת'ם. בספרו "על החירות" (On Liberty), מיל מתווה את עקרון הנזק, המהווה אבן יסוד בחשיבה הליברלית: הכוח הלגיטימי היחיד שבו רשאית החברה או המדינה להשתמש כדי להגביל את חירותו של הפרט, הוא למנוע ממנו לגרום נזק לאחרים. תפיסה זו מדגישה את חירותו השלילית של הפרט – חופש מהתערבות כפויה, ואת חשיבות האוטונומיה והאינדיבידואליות כבסיס להתפתחות חברתית ומוסרית. מיל דגל בגישה תועלתנית, הקובעת כי המעשים הנכונים מבחינה מוסרית הם אלה המביאים ל"אושר מרבי למספר רב ביותר" של אנשים, אך הדגיש את חשיבותן של הנאות "גבוהות" (רוחניות ואינטלקטואליות) על פני הנאות "נמוכות" (גופניות). תרומתו המכוננת של מיל לפמיניזם ניכרת בספרו "שעבוד האישה" (The Subjection of Women), בו תקף בחריפות את אי-השוויון המגדרי וקרא לזכות בחירה לנשים – דרישה מהפכנית לתקופתו, שלמענה אף פעל באופן אקטיבי בפרלמנט הבריטי. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: 

פתרון 3 אותיות: לוק, מור, מיל, ריד

פתרון 4 אותיות: הובס, ווטס, מאשם, ראסל, רמזי
פתרון 5 אותיות: קלארק 

פתרון 6 אותיות: בייקון, וייטהד, מידג'לי 

פתרון 7 אותיות: הובהאוס, ויליאמס, קאודוול  
פתרון 8 אותיות ומעלה: קולינגווד
פתרון שתי מילים ומעלה: אלאן ווטס, אלפרד נורת' וייטהד, ברטראנד ראסל, ברנארד ויליאמס, ג. א. מור, ג'ון לוק, ג'ון סטיוארט מיל (ג'ון מיל), דמאריס מאשם, כריסטופר קאודוול, לאונרד הובהאוס, מרי מידג'לי, סמואל קלארק, פרנסיס בייקון, פרנק רמזי, ר"ג קולינגווד, תומאס ריד, תומס הובס (פילוסוף אנגלי, מחבר "לויתן")

ביטויים דומים: פילוסוף אנגלי מילון, שם של פילוסוף אנגלי, פילוסוף אנגלי 6 אותיות, פילוסוף בריטי תשבץ
מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!