מחזאי ישראלי | מחזאי ישראלי בעבר תשבץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה "מחזאי ישראלי בעבר" הן:
מידע קצר על הביטוי "מחזאי ישראלי". מחזאי הוא  אדם שכותב דרמה, לרוב יצירותיו מועלות כהצגה לעיני קהל. בעבר מחזאים היו נחשבים, וזכו לתהילה רבה, אך כיום המצב שונה, המחזאים המודרניים של ימינו. נאלצים להתחרות באופציות שונות (מלבד התאטרון) שמושכות את הקהל כמו טלוויזיה, וקולנוע. בישראל יש כמה מחזאים בולטים כמו חנוך לוין, ענת גוב ועוד...
כדי למצוא את התשובה הנכונה בדקו אם מדובר בשמו המלא של המחזאי או שם משפחתו בלבד. לעתים יכולה להופיע הגדרה דומה כמו: מחזאי ישראלי בעבר. הגדרה זו יכולה להופיע גם בלשון נקבה כדוגמת: מחזאית ישראלית בעבר או מחזאי ובמאי ישראלי.

המחזאי - הקול שמאחורי הווילון

אדם הכותב יצירה דרמטית המיועדת בדרך כלל להצגה בפני קהל נקרא מחזאי (playwright). בעוד שהמונח "דרמטורג" משמש לעיתים כמילה נרדפת, בעיקר בגרמנית, יש הבדל מהותי בין השניים. המחזאי הוא יוצר הטקסט המקורי, הוא הכוח המניע שמאחורי העלילה, הדמויות והדיאלוג. הדרמטורג, לעומת זאת, הוא יועץ אמנותי שמעורב בתהליך ההפקה, אחראי על עיבוד, תרגום ועריכת הטקסטים הקיימים, ומלווה את הבמאי והלהקה מבחינה דרמטית וספרותית. תפקידו הוא להעשיר את ההצגה על ידי הבנת ההקשרים העמוקים של היצירה, ולכן הוא משתלב ישירות בעבודת התאטרון. כבר ביוון העתיקה, עם מחזאים כמו אייסכילוס, סופוקלס, ואריסטופנס, הונחו היסודות לדרמה המערבית, ותבניותיהם הדרמטיות משמשות עד היום. בעולם המודרני, עם עליית הקולנוע והטלוויזיה, המחזאי נאבק על מקומו ועל תהילתו, אך עדיין נותר קול מהותי בתרבות האנושית.


חנוך לוין: הסאטירה הנוקבת וכאב הקיום

חנוך לוין (1943-1999) היה מחזאי, במאי, וסופר, שהטביע את חותמו על התיאטרון הישראלי עם סגנון כתיבה שלא השאיר אף צופה אדיש. החל מדרכו בקברטים סאטיריים כמו "את ואני והמלחמה הבאה" ו"מלכת אמבטיה", הוא לא היסס למתוח ביקורת חריפה על המיליטריזם הישראלי, על יצר הניצחון ועל הזחיחות הלאומית, מה שעורר סערות ציבוריות אדירות והוביל להורדת חלק מהצגותיו מהבמה. אולם, לצד הסאטירה הפוליטית, לוין הרבה לעסוק בנושאים אוניברסליים כמו בדידות, עלבון וכאב אנושי. מחזות כמו "הילד חולם" ו"יסורי איוב" חקרו את מצבו של האדם הקטן והחסר אונים מול עולם אכזרי, תוך שימוש בשפה פיוטית ודימויים חזקים. למרות שהיה במאי של רבים ממחזותיו וכתב גם פרוזה ושירה, לוין נמנע כמעט לחלוטין מלהתראיין, ובכך בנה סביבו הילה של מסתורין שהתאימה היטב לאמנותו.

הלל מיטלפונקט: היסטוריה על הבמה

הלל מיטלפונקט הוא יוצר תאטרון בולט, אשר יצירתו מתמקדת בבחינה מעמיקה של החברה הישראלית על צמתיה השונים. הוא מתאר את העבר וההווה, תוך שילוב בין חוויות אישיות לבין אירועים היסטוריים משמעותיים. מחזותיו מתאפיינים בעיסוק בנושאים חברתיים-פוליטיים, כמו השפעת השואה, המיליטריזם והפערים החברתיים. כך, במחזה "מדריך למטייל בוורשה", הוא מנתח את השפעת השואה על הדור השני, ואילו במחזה "מכולת" הוא עוסק בקשיי ההסתגלות של משפחה ניצולת שואה במדינת ישראל הצעירה. בולטת גם הטרילוגיה העוסקת בשבר הלאומי של מלחמת יום הכיפורים ("גורודיש", "עיר הנפט" ו"איסמעיליה"), שמתארת את התנפצות החלומות ההרואיים שהגיעו בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. מיטלפונקט הוא גם במאי ומתרגם, ולמשך תקופה כיהן כמחזאי הבית של תאטרון בית ליסין, מה שמצביע על מעורבותו העמוקה בכל שלבי היצירה התאטרונית.

יהושע סובול: מחזאי עם מצפן חברתי

יהושע סובול (יליד 1939) הוא מחזאי, במאי, סופר ופזמונאי, אשר ידוע ביצירותיו שמעורבות פוליטית וחברתית. כתיבתו נעה בין שלושה נושאים מרכזיים: ביקורת חברתית, אירועים היסטוריים ואקטואליה. כבר בראשית דרכו, במחזה "קריזה", הוא עסק בקיפוח העדתי ובמצוקותיה של ישראל השנייה, תוך הסתמכות על כתבות עיתונאיות שכתב בעצמו. מאוחר יותר, במחזה "סינדרום ירושלים", הוא בחר לבקר את הפונדמנטליזם (תנועה דתית שמרנית) הדתי דרך אנלוגיה היסטורית לתקופת בית שני. סובול זכה להכרה בינלאומית בזכות "טרילוגיית השואה", ובמיוחד מחזהו "גטו", שהתבסס על קבוצת תאטרון שפעלה בגטו וילנה והוצג בהצלחה במדינות רבות. הוא מעולם לא נרתע מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת, כמו סרבנות ("עד ראייה") ופקודות בלתי חוקיות בעליל ("זמן אמת"), ועד היום, הוא ממשיך ליצור ולכתוב מחזות שמתייחסים לאירועים העכשוויים ביותר, כפי שמעידה יצירתו האחרונה על מלחמת חרבות ברזל.


נסים אלוני: המשורר האגדי של התיאטרון

נסים אלוני (1926-1998), חתן פרס ישראל, נחשב לאחד מחשובי המחזאים של התרבות העברית. כתיבתו התיאטרונית התאפיינה בשפה פיוטית, עשירה ומורכבת, שהייתה ייחודית בנוף הדרמה הישראלית. מחזותיו עסקו פעמים רבות בדמויות מלוכה, נסיכים וגיבורים טרגיים, וחקרו נושאים של כוח, אהבה, בדידות והמקום של האדם בעולם. יצירות כמו "בגדי המלך", "אכזר מכל המלך" ו"הנסיכה האמריקאית" הפכו לחלק בלתי נפרד מהקאנון התאטרוני הישראלי. אלוני לא היה רק מחזאי; הוא היה גם במאי של יצירותיו, הקים את "תיאטרון העונות" עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, וכתב מערכונים ופזמונים שהפכו לאבני יסוד בהומור הישראלי, בעיקר עבור שלישיית הגשש החיוור. הוא השפיע עמוקות על התפתחות השפה התאטרונית בישראל, והותיר אחריו מורשת של יצירה אמנותית שאינה נתונה למגבלות הזמן.

מורשת המחזאות הישראלית: השתקפות של חברה

המחזאים הישראלים חנוך לוין, הלל מיטלפונקט, יהושע סובול ונסים אלוני, אף שפעלו בסגנונות שונים, חולקים מכנה משותף: יכולתם לשמש מראה לחברה הישראלית. לוין שיקף את כאב הקיום ואת הסאטירה על המוסכמות החברתיות, מיטלפונקט תיאר את התפרקות החלומות הלאומיים דרך נקודת מבט היסטורית, סובול נתן קול למודרים והתריס כנגד עוולות חברתיות, ואלוני יצר עולם פיוטי שחקר את המיתוסים והאישיות הדרמטית של החברה. כל אחד מהם בנה יצירה עשירה ומורכבת שעיצבה את התרבות המקומית, יצרה דיאלוג חברתי, והטילה ספק במציאות. מחזותיהם ממשיכים להיות רלוונטיים ומועלים על במות התאטרון גם שנים לאחר יצירתם, מה שמעיד על עוצמתם ועל החשיבות המתמשכת שלהם בהבנת החברה הישראלית. הם הניחו את היסודות לדרמה המקומית, והשאירו אחריהם מורשת עשירה שממשיכה לעורר השראה ולעורר מחשבה. בהצלחה !

מודעות

תשובה 2 אותיות: דן
תשובה 3 אותיות: גוב, גפן, דגן, קרת

תשובה 4 אותיות: דביר, חצור, לוין (היה מחזאי ישראלי / מחזאי ישראלי בעבר), לפין, לרנר, ענבר, פסטר, קולת

תשובה 5 אותיות: אלוני, אנסקי, בר-יוסף, הספרי, טהרלב, מטמור, מלכין, סובול (מחזאי ישראלי), סידון, קישון, שבתאי

תשובה 6 אותיות: אלמגור, גורביץ', גרונמן
תשובה 7 אותיות: יזרעאלי
תשובה (מיוחד מ-8 אותיות): מושקוביץ, מיטלפונקט (מחזאי ובמאי תיאטרון ישראלי)
תשובה של שתי מילים ומעלה: אבנר דן, אורי פסטר, אילן חצור, אליעזר אנסקי, אפרים סידון, אפרים קישון, אתגר קרת, גבריאל דגן, גדי ענבר, גורן אגמון (מחזאית ובמאית ישראלית), דן אלמגור, דניאל לפין, הלל מיטלפונקט (מחזאי ובמאי תיאטרון ישראלי, כתב בין השאר את "אנדה" ו"גורודיש"), חיים טהרלב, חנוך לוין, יהושע סובול, יהנותן גפן, יוסי יזרעאלי (מחזאי ובמאי ישראלי), יוסף בר יוסף, יורם מטמור, יעקב מלכין, יעקב שבתאי, מוטי לרנר (מחזאי ותסריטאי ישראלי), מיכאל גורביץ' (מחזאי ובמאי ישראלי), נסים אלוני (מחזאי ישראלי), סמי גרונמן, עירא דביר, ענת גוב (מחזאית ישראלית בעבר), צפריר קולת, שלמה מושקוביץ, שמואל הספרי (מחזאי ובמאי ישראלי)

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!