שיח בר | שיח בר תשבץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה "שיח בר" הן:

לא סתם "קוצים": הסודות המפתיעים של שיחי הבר בישראל

אנחנו רגילים לטייל בטבע ולכנות כל מה שצומח שם ולא שתלנו בעצמנו בשם הכללי "פרחי בר". אבל האמת היא שהסיפור הרבה יותר מורכב, וכדאי שנתחיל לדבר במונחים המדויקים. יש הבדל עצום בין "מין מקומי" - צמח שהוא יליד הארץ, חלק מהפלורה הטבעית שהתפתחה כאן במשך אלפי שנים ללא התערבות אדם - לבין "מינים גרים" או "פולשים" שהגיעו מבחוץ ותופסים את מקומם של הוותיקים. בבריטניה, למשל, הבינו את זה כבר בתחילת שנות האלפיים, כשארגון "Plantlife International" יזם פרויקט מקסים שבו הציבור בחר "פרח מחוז" לכל אזור, רק כדי להעלות את המודעות לחשיבות השימור של המורשת הגנטית המקומית. בישראל, שיחי הבר הם לא רק תפאורה יפה. הם השורדים האמיתיים של האקלים שלנו, והם מספרים סיפור מרתק על הישרדות, היסטוריה ורפואה.


הלוטם: עוף החול של החורש הים-תיכוני

אם יצא לכם לטייל בחורש הים-תיכוני, בטח נתקלתם בשיחי הלוטם. אבל מה שאתם רואים מעל פני השטח הוא רק חלק מהקסם. הלוטם פיתח מנגנון הישרדות מדהים שקשור דווקא לאש. הזרעים שלו נשמרים בקרקע בתוך "בנק זרעים" במצב של תרדמת שיכולה להימשך עשרות שנים. ומה מעיר אותם? דווקא החום העז של שריפה. ברגע שהאש חולפת, מוסר העיכוב והזרעים נובטים בהמוניהם כדי לחדש את היער. בישראל תמצאו שני מינים עיקריים: הלוטם השעיר, עם הפרחים הורודים והמקומטים והפרי השעיר, והלוטם המרווני, שמציג פרחים לבנים וחלקים ועלים שמזכירים מרווה. הפרחים הללו נפתחים ונובלים באותו יום, אבל השיח מייצר כל כך הרבה מהם, שהפריחה נמשכת חודשים. אגב, כדי לשרוד, הלוטם חייב שותפים: הוא מקיים יחסי גומלין עם פטריות בקרקע (מיקוריזה) שעוזרות לו לקלוט זרחן.

ניחוחות מהעבר: הלוטם בספר בראשית ובתעשיית הבושם

הלוטם הוא לא רק צמח בוטני, הוא חתיכת היסטוריה. השם "לוטם", או בקיצור "לט", מופיע כבר בספר בראשית ברשימת הבשמים שנשאו שיירת הישמעאלים שקנתה את יוסף. החוקרים מצביעים על קשר הדוק בין השם המקראי לבין השרף הריחני שמופק מעלי הלוטם, המכונה "לאדאנום". השרף הזה היה מרכיב מבוקש בתעשיית הבשמים העתיקה, והדמיון הפונטי לשמות של השרף בשפות אחרות (כמו ביוונית) מחזק את ההשערה שמדובר במקור משותף קדום. אז בפעם הבאה שאתם רואים שיח לוטם בטיול, תדעו שאתם מסתכלים על צמח שהיה כאן ושימש למסחר עוד בימי האבות.


ינבוט השדה: העץ שמסתתר מתחת לאדמה

תכירו את אמן האשליות הכי גדול בטבע הישראלי. למראית עין, ינבוט השדה הוא שיח נמוך וקוצני, בגובה של כמה עשרות סנטימטרים, שנראה די תמים. אבל הבוטנאים מגדירים אותו כ"עץ תת-קרקעי". למה? כי מה שאתם רואים בחוץ זה רק קצה הקרחון. מתחת לאדמה, הינבוט מחזיק גזע ושורשים אדירים שמעמיקים עד 20 מטרים ויותר כדי להגיע למים. זו הסיבה שחקלאים רואים בו אויב מושבע: קשה מאוד להיפטר ממנו, ואם משאירים אפילו חתיכת שורש קטנה בעומק - הוא יצמח מחדש. חשוב לא לבלבל בינו לבין "ינבוט המסקיטו" (ששמו המדעי שונה ל-Neltuma), שהוא מין פולש מאמריקה. הינבוט המקומי שלנו הוא דווקא צמח דבש חשוב בקיץ, כשהכל יבש מסביב.

בית המרקחת של הטבע: סגולות המרפא של הינבוט

למרות שהוא נחשב למטרד בשדות, לינבוט השדה יש צד חיובי ומרתק ברפואה העממית. סקרים שבדקו את השימוש בצמחי מרפא בישראל גילו שלאורך השנים, הפירות הספוגיים של הינבוט שימשו למגוון טיפולים. ה"תרופות סבתא" הללו כללו שימוש בינבוט לעצירת שטפי דם, טיפול בטחורים, ואפילו הקלה על כאבי שיניים. ישנם דיווחים על שימוש בצמח גם לסיוע במקרים של אבנים בכליות וסוכרת. הפירות, שצבעם משתנה מוורוד לחום בהבשלה, מכילים רקמה ספוגית שהיוותה בסיס למרקחות השונות. אז לפני שדורכים עליו או מנסים לעקור אותו, שווה לזכור שיש לו גם "תיק רפואי" מרשים.


הימלוח: לשרוד איפה שאחרים מתייבשים

יש צמחים מפונקים, ויש את הימלוח. זהו שיח לוחם ("Nitraria") שיודע לחיות בתנאים הכי קשים שיש - אזורים צחיחים וקרקעות מלוחות שבהן רוב הצמחים היו מתים מייד. בארץ גדלים מינים כמו ימלוח פגום וימלוח תמים (ולא, זה לא הסוג "מלוח", למרות השם הדומה). אבל הסיפור של הימלוח חורג מהבוטניקה אל תוך התרבות והגיאוגרפיה. מכירים את העיר המצרית ע'רדקה? היא נקראת על שמו הערבי של השיח - "ע'רקד". יתרה מכך, הימלוח זכה לפרסום עולמי בזכות אזכורו במסורת המוסלמית (בחדית') כ"עץ היהודים", זה שעל פי האמונה יגן על המסתתרים מאחוריו באחרית הימים. שילוב נדיר של עמידות ביולוגית ומיתוסים תרבותיים.

יסמין הבר: החלום הצרפתי של הברון בבנימינה

כשאתם שומעים "יסמין", אתם בטח חושבים על השיח המטפס עם הריח המשכר בגינה, או על תה יסמין סיני. אבל בטבע הישראלי גדל רק מין אחד של יסמין בר - יסמין שיחני. הוא נדיר למדי, פורח בצהוב (ולא בלבן) ומתחבא בעיקר בגלבוע ובשומרון. אבל ליסמין יש עוד סיפור ארצישראלי מרתק: בשנת 1925, הברון רוטשילד החליט להפוך את בנימינה לבירת הבשמים. הוא הקים שם מפעל למיצוי יסמין (ממינים תרבותיים שניטעו במיוחד), מתוך חלום לייצא את התמצית היקרה לתעשיית העילית בצרפת. פועלים רבים, בהם עולים מגיאורגיה וילדים מקומיים, עבדו בקטיף הסיזיפי של הפרחים העדינים. החלום נמשך עד 1937, אז המפעל נסגר בגלל נפילת מחירים עולמית, אבל הריח של ההיסטוריה - ושל היסמין - נשאר באוויר של בנימינה עד היום. בהצלחה !

 

מודעות

תשובה 2 אותיות:

תשובה 3 אותיות:

תשובה 4 אותיות: לוטם (סוג של שיח בר נמוך)
תשובה 5 אותיות: ינבוט, ימלוח, יסמין

תשובה 6 אותיות: 
תשובה 7 אותיות:
תשובה (מיוחד מ-8 אותיות):
כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!