קרקע מסוג גרוע | קרקע מסוג גרוע תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה קרקע מסוג גרוע. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "קרקע מסוג גרוע" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים. 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה קרקע מסוג גרוע בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

כשלאדמה אין חשק לתת עבודה

אם הייתם צריכים לבחור בין יהלום גולמי לבין גוש אדמה, רובכם הייתם לוקחים את האבן הנוצצת בלי לחשוב פעמיים, אבל עבור מי שחי מהשדה - האדמה היא המטבע האמיתי, ולפעמים המטבע הזה מזויף. בעולם החקלאות והנדל"ן העתיק, המושג "זיבורית" הוא לא סתם מילה נרדפת לתוצרת ירודה, אלא הגדרה משפטית ופיזיקלית לקרקע שפשוט מסרבת לשתף פעולה. מדובר בסוג של "ג'אנק" טבעי, שטח שדורש מכם להזיע פי שלושה כדי לקבל פי עשרה פחות יבול. המושג הזה שואב את שמו מלשון חז"ל, שם הוא הוצב בתחתית סולם האיכות מול ה"עידית" המובחרת. הזיבורית היא האחות החורגת והעקשנית של האדמה הפורייה, וכדי להבין למה היא כל כך גרועה, צריך לצלול אל מתחת לפני השטח ולגלות שהבעיה היא לא רק "אופי" של אדמה, אלא מבנה כימי ופיזיקלי פגום שמתחיל עוד בשלב השורשים של השפה העברית.


הטרשים: כשסלעים מחליטים לחסום לכם את הדרך

דמיינו שאתם מנסים לנעוץ כף בתוך עוגה, ופתאום אתם מגלים שהיא עשויה מבטון - זה בדיוק הסיפור של אדמת טרשים. המילה "טרשים" מגיעה אלינו מהארמית, מהשורש ט.ר.ש שמשמעו להקשות או לסתום, וזה תיאור מדויק של המציאות בשטח. לא מדובר באדמה רגילה עם כמה אבנים קטנות, אלא בשטחים נרחבים המכוסים סלעים חשופים או שכבות סלע שטוחות וקשות שפשוט אינן ראויות לזריעה. מבחינה לשונית והיסטורית, חז"ל כבר זיהו את חברון כמקום המאופיין בטרשים יותר מכל אזור אחר בארץ ישראל. הטרשים הם המכשול הפיזי האולטימטיבי: הם מונעים מהמחרשה לעבור, הם לא מאפשרים לשורשים להעמיק, והם הופכים כל ניסיון לעיבוד חקלאי למשימה בלתי אפשרית ללא עבודות סיקול מסיביות ויקרות. כשאתם פוגשים אדמת טרשים, אתם לא פוגשים רק אדמה גרועה, אלא מחסום גאולוגי שלא מוכן לוותר על המרחב שלו לטובת האדם.

נוסחת הקסם שהשתבשה: למה הזיבורית היא כישלון מתמטי

אדמה טובה היא לא רק "לכלוך", היא למעשה מתכון מדויק מאוד של הטבע, ובקרקע גרועה - המתכון הזה פשוט נשרף. כדי שצמח יחייך, הוא צריך יחס אידיאלי של 50% חומר מוצק (מינרלים וחומר אורגני) ו-50% של חללים מלאים באוויר ומים, אבל בזיבורית האיזון הזה לא קיים. אם יש פחות מ-1% של חומר אורגני, הקרקע הופכת למצע "מת" שאין לו את ה"דבק" הביולוגי הדרוש ליצירת מבנה תקין. בלי ה"הומוס" - אותה רקבובית שנוצרת מפירוק איטי של צמחים ובעלי חיים - האדמה הופכת לדחוסה מדי או לאבקתית מדי. התוצאה היא קרקע שאין לה יכולת לאוורר את השורשים, והחיידקים הטובים שאמורים לעבוד עבורנו פשוט לא מוצאים שם בית. כשמרכיב אחד משתלט על כל היתר, כמו עודף של צורן דו-חמצני או חוסר בחמצן, הקרקע מפסיקה להיות מערכת תומכת חיים והופכת למעמסה פיזיקלית על כל מי שמנסה לגדל עליה משהו.


מרקם של צרות: המלחמה שבין החול לחרסית

תחשבו על המרקם של האדמה כמו על הבד של הבגדים שלכם: יש בדים נושמים ויש כאלו שחונקים אתכם, ובקרקע - המרקם קובע הכל. הקרקע מורכבת משלושה גדלים של חלקיקים: חול (הגדול), טין (הבינוני) וחרסית (הקטנה ביותר), והיחס ביניהם הוא זה שקובע אם האדמה תהיה זיבורית או עידית. קרקע נחותה סובלת לעתים קרובות ממרקם קיצוני: אם יש בה יותר מדי חול, המים פשוט בורחים למטה בכוח הכובד והצמחים נשארים צמאים. אם יש בה יותר מדי חרסית, המים נצמדים לחלקיקים הזעירים בכוח כל כך חזק - מה שנקרא "אדהזיה" - עד שהצמח לא מצליח לינוק אותם. זהו מצב מתסכל שנקרא "נקודת הכמישה": יש מים באדמה, אבל הם לא זמינים לשורשים, והצמח נובל בתוך רטיבות שאי אפשר להשתמש בה. קרקע גרועה היא קרקע שלא יודעת לשחרר את המשאבים שלה בזמן הנכון, ובכך היא גוזרת גזר דין מוות על הגידולים שעליה.

מעבדה כימית עוינת: כשמליחות וחומציות נפגשות

לפעמים האדמה נראית בסדר גמור מבחוץ, אבל מבפנים היא מנהלת מלחמה כימית נגד כל מה שמנסה לצמוח בה. קרקע מסוג גרוע מתאפיינת לעתים קרובות ברמת חומציות (pH) קיצונית: אם היא חומצית מדי, היא משחררת חומרים רעילים כמו אלומיניום שפשוט שורפים את השורשים מבפנים. באזורים יבשים יותר, הבעיה היא המליחות - הצטברות של יוני נתרן, כלוריד וגופרית בשכבות העליונות של הקרקע. המלחים האלו יוצרים לחץ הפוך שמונע מהצמח לקלוט מים, גם אם תשקו אותו כל היום. מדובר בבעיה שכיחה באזורים עם מעט גשמים שלא שוטפים את המלח לעומק, או כתוצאה מהשקיה לא נכונה במים מלוחים. הזיבורית הכימית הזו היא מלכודת שקופה: היא נראית כמו אדמה רגילה, אבל המינרלים שלה - כמו הזרחן, הסידן והמגנזיום - נמצאים במאזן כל כך גרוע שהם פשוט לא מאפשרים לכלורופיל להתפתח בצמחים, והשטח נשאר עירום.


הסיפור הישראלי: מחולות נודדים ועד למדבר הסרירים

הנוף הישראלי הוא דוגמה חיה לאיך תהליכים גאולוגיים הופכים שטח ל"סוג גרוע", והכל מתחיל בכלל במצרים. חול הים שלנו הוא ייבוא מצרי מהנילוס, המורכב מגרגירי קוורץ ושלדי בעלי חיים, אבל כשעוברים לצפון מפרץ חיפה, החול משתנה ל"זיפזיף" המבוסס על סלעי כורכר מקומיים. במדבר אנחנו פוגשים את תצורת ה"סרירים" - משטחים של חלוקי סלע צור שמכסים את האדמה ומונעים כל פעילות חקלאית. אפילו ה"חמרה" האדומה והמפורסמת שלנו יכולה להפוך לזיבורית אם היא נאטמת ולא מאפשרת חלחול. מעבר לטבע, גם האדם משפיע: הקמת סכר אסואן קטעה את אספקת החול הטבעי מהנילוס, מה שגורם להצטמקות הדלתא ולשינוי איטי אך עקבי בהרכב החופים שלנו. בין אם זה ה"רג" המדברי או הטרשים של הרי ירושלים, האדמה הגרועה היא חלק בלתי נפרד מהפסיפס של ארץ ישראל, והיא מזכירה לנו שכל דונם של אדמה פורייה הוא נס קטן שצריך לשמור עליו. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: טרשים (אדמת אבנים)
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: זיבורית 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: קרקע מסוג גרוע מילון, קרקע מסוג גרוע פירוש, קרקע מסוג גרוע מילה נרדפת, קרקע מסוג גרוע תשחץ, קרקע מסוג גרוע 7 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!