משרי המשפטים של ישראל | משרי המשפטים בעבר תשבץ

פתרון תשחצים. כל התשובות בחינם.  התשובות להגדרה "משרי המשפטים של ישראל" הן:

המנוע השקט שמאחורי החוקים של כולנו

תעצמו עיניים ונסו לדמיין מדינה שלמה שקמה בן לילה, ומפעילה את משרד המשפטים הראשון שלה עם שלושה עובדים בלבד. נשמע כמו פתיח למותחן היסטורי? זו הייתה בדיוק המציאות בשנת 1948, כשהמערכת המשפטית הישראלית רק החלה את דרכה. במאמר הקרוב אנחנו הולכים לצלול אל מאחורי הקלעים של הגוף שמנווט את החיים של כולנו, דרך העיניים של חמישה שרים מרכזיים שישבו על כיסא הקברניט. נכיר את האיש שבנה את בתי המשפט מאפס, את הפוליטיקאי שניווט משברים חוקתיים סוערים, את השר שהפך אותנו לשווים יותר, את המעשי שדאג לאזרח הקטן, ואת הפרופסור שהחליט לקרוא תיגר על המערכת כולה. כל אחד מהם לקח את המשרד למסלול שונה, והותיר חותם שמשפיע על היום-יום שלנו ממש עכשיו.


פנחס רוזן - האיש שבנה את המערכת מאפס

לחלק הוראות לשופטים שברחו או עזבו זה קל, אבל למצוא מי שישפוט במקומם ברגע שקמה מדינה - זה כבר אתגר מסוג אחר לגמרי. פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון, קיבל לידיו מערכת ריקה לאחר עזיבת הבריטים והערבים, והיה חייב לייצר רצף שלטוני מיידי. ההישג המשמעותי ביותר שלו לא היה רק איוש התקנים החסרים, אלא עיגון העצמאות של מערכת המשפט באמצעות חקיקת "חוק השופטים". החוק הזה קבע שמינוי שופטים לא ייעשה באופן בלעדי על ידי הדרג הפוליטי, אלא באמצעות ועדה מעורבת ומאוזנת המשלבת גורמי מקצוע ונבחרי ציבור. רוזן עבד ללא הפסקה כדי לנתק את התלות בדין המנדטורי והעות'מאני לטבת חקיקה ישראלית עצמאית, עשייה ענפה שהעניקה לו בשנת 1973 את פרס ישראל למדעי המשפט.

חיים יוסף צדוק - מנהל המשברים של שנות השבעים

אם נדמה לכם שפוליטיקה ומשפט לעולם לא מתערבבים, כנראה שטרם הכרתם את השר שניווט את הספינה בלב הסערות הגדולות ביותר של שנות ה-70. חיים יוסף צדוק כיהן בין השנים 1974 ל-1977, תקופה שבה המערכת הפוליטית ספגה טלטלות אדירות בעקבות חקירות ופרשיות ציבוריות של בכירים. צדוק נאלץ לספק ייעוץ משפטי קר רוח מול משברים דרמטיים, והוכיח שר המשפטים לעתים נדרש להיות גם אסטרטג. מבחינה חוקתית, הוא התנגד נחרצות לניסיון לכונן חוקה נוקשה וכוללת בפעימה אחת, מתוך הבנה מעשית שמהלך כזה יידון לכישלון ויקרע את החברה. במקום זאת, הוא תמך בגישה הדרגתית וזהירה, ושמר על יציבות המערכת גם כשהקרקע הפוליטית מסביב רעדה.


דן מרידור - המהפכה שהגנה על כבוד האדם

מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב מי עומד כחומה בצורה ושומר על הזכויות הבסיסיות שלכם מול הכוח העצום של מוסדות המדינה? בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, דן מרידור הוביל מהלך חקיקתי ששינה את פני החברה הישראלית לתמיד. הוא רקם הסכמות מורכבות עם גורמים שמרניים בכנסת, והצליח להעביר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק הזה קבע לראשונה באופן פורמלי שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, והעניק לזכויות הפרט מעמד עליון המוגן מפני חקיקה רגילה סותרת. מעבר לחקיקה האזרחית, מרידור פעל גם בזירה הביטחונית-משפטית, ודאג להתאים את הוראות הפתיחה באש של הצבא לכללי המשפט הבינלאומי, מתוך השקפת עולם ברורה של שמירה על טוהר הנשק וזכויות אדם בסיסיות.

דוד ליבאי - הסניגור הממוסד של האזרח הקטן

תארו לכם מצב שבו רק לאנשים בעלי אמצעים יש כסף לשלם לעורך דין, ואילו כל השאר נותרים חסרי הגנה מול התובעים בבית המשפט. המציאות הלא שוויונית הזו היא בדיוק מה שדוד ליבאי החליט לשנות מהיסוד כשנכנס לתפקידו באמצע שנות ה-90. בעזרת הרקע האקדמי העשיר שלו, ליבאי הוביל רפורמות מעשיות שהורגשו בשטח באופן מיידי. גולת הכותרת של עשייתו הייתה הקמת מוסד הסניגוריה הציבורית בשנת 1996, גוף שהבטיח ייצוג משפטי מקצועי לכל נאשם, ללא קשר למצבו הכלכלי. במקביל, הוא הגדיל משמעותית את תקציב המשרד, הנהיג משמרות שניות באולמות הדיונים כדי להפחית את העומס המשתק, והקים ועדות חקירה ממלכתיות לבחינת אירועי מפתח טראומטיים שעיצבו את הציבוריות הישראלית.


דניאל פרידמן - הפרופסור שקרא תיגר על המערכת

מה קורה כשפרופסור מוערך למשפטים, שבעבר נהג להגן על בית המשפט העליון, מחליט פתאום שהשופטים לקחו לעצמם הרבה יותר מדי כוח? כהונתו של דניאל פרידמן בין 2007 ל-2009 הייתה אחת הסוערות והמדוברות ביותר בתולדות המשרד. פרידמן טען ברורות כי האקטיביזם השיפוטי חצה גבולות, והחל לקדם יוזמות חקיקה חסרות תקדים שנועדו להגביל את סמכות בתי המשפט לפסול חוקים והחלטות ממשלה. הוא לא הסתפק בתיאוריה, אלא שבר מוסכמות עתיקות כשהביא לראשונה למינוי עורכי דין מהשוק הפרטי ישירות אל כס השיפוט בעליון. בנוסף, הוא קידם את הרעיון לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, מתוך שאיפה לייצר הפרדת רשויות ברורה וחדה יותר בתוך מנגנוני אכיפת החוק.

השורה התחתונה - המשפט שמפעיל את החיים של כולנו

בסופו של יום, חוקים עשויים להיראות כמו טקסט יבש ומסורבל על נייר, אבל הם למעשה קוד ההפעלה המדויק של החברה שבה אנו חיים. משרד המשפטים צמח מאותם שלושה פקידים בודדים למנגנון עצום המאגד עשרות יחידות מטה, רשויות אכיפה ומחלקות ייעוץ. סקירת פועלם של חמשת השרים הללו חושפת כיצד כל אחד מהם תרם נדבך שונה - החל מיציקת היסודות ובניית העצמאות, דרך ניווט משברים חוקתיים וביצור זכויות הפרט, ועד למאבקים נוקבים על הנגשת הצדק וגבולות הכוח של הרשות השופטת. הדיונים שניצתו בתקופותיהם ממשיכים לעצב את השיח הציבורי גם היום, ומוכיחים שמערכת המשפט היא אורגניזם חי ונושם שמתפתח ללא הרף. בהצלחה !

מודעות

תשובה 2 אותיות: 

תשובה 3 אותיות: גנץ, כהן, סער, שקד

תשובה 4 אותיות: בגין, לבני, לוין, מאיר, נאמן, נסים, צדוק, רוזן (שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל), רמון (משרי המשפטים של ישראל), שריר, תמיר

תשובה 5 אותיות: אוחנה, אמסלם, הנגבי, ליבאי, מודעי, שטרית, שפירא

תשובה 6 אותיות: ביילין, מרידור (משרי המשפטים בעבר), נתניהו, פרידמן

תשובה 7 אותיות: 
תשובה 8 אותיות: בן-גוריון, ניסנקורן
תשובה של שתי מילים ומעלה: אבי ניסנקורן, אברהם שריר, איילת שקד, אמיר אוחנה, בני גנץ, בנימין נתניהו, גדעון סער, גודלה מאיר, דב יוסף, דוד בן-גוריון, דודי אמסלם, דוד ליבאי, דניאל פרידמן, דן מרידור, חיים יוסף צדוק, חיים כהן, חיים רמון, יוסי ביילין, יוסף (טומי) לפיד, יעקב נאמן, יעקב שמשון שפירא, יצחק מודעי, יריב לוין, מאיר שטרית, מנחם בגין, משה ניסים, פנחס רוזן, צחי הנגבי, ציפי לבני, שמואל תמיר

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!