אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת | אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

העיר ההלניסטית-רומית המרהיבה שמשקיפה על הכנרת

דמיינו עיר יוונית-רומית שוקקת חיים, הממוקמת על פסגת הר מבודד, משקיפה אל הכנרת ונראית כמו מצודה בלתי חדירה. סוסיתא, אתר ארכאולוגי מרשים במורדות רמת הגולן, שוכנת כ-2 קילומטרים מזרחית לחופי הכנרת. בעוד שפסגתה נמצאת בגובה של כ-144 מטרים מעל פני הים, הרי שביחס לכנרת (הנמצאת כ-210 מטרים מתחת לפני הים) היא מתנשאת לגובה דרמטי של כ-350 מטרים. מיקום אסטרטגי זה העניק לה שליטה ויזואלית מוחלטת והפך אותה לנקודת מפתח צבאית ומסחרית כאחד. העיר, שנוסדה במחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס על ידי הממלכה הסלאוקית, זכתה לשם היווני "היפוס" (Ἵππος), שמשמעותו סוס. השם תורגם לארמית כ"סוסיתא" ובערבית היא כונתה "קלעת אל-חצן" (מצודת הסוס). סוסיתא הייתה חברה גאה ב"דקאפוליס" - ברית של עשר ערים הלניסטיות-רומיות במזרח התיכון, ששמרו על זהות תרבותית ומדינית נפרדת מזו של המרחב השמי סביבן.


שורשים עתיקים: מעידן הכלקולית ועד לכיבוש החשמונאי

אמנם שרידים מעידים על נוכחות במקום כבר בתקופה הכלקוליתית, אך תור הזהב של סוסיתא נפתח עם הקמתה כעיר מדינה (פוליס) הלניסטית. הממלכה הסלאוקית הפכה אותה למרכז צבאי ומנהלי שנקרא בתחילה "אנטיוכיה של היפוס". כעיר פוליס, היא נהנתה מאוטונומיה משמעותית, שלטה על המרחב הכפרי שסביבה, והתגאתה במבני ציבור, שווקים ומערכות ראשוניות לאיסוף מי גשמים. התפנית ההיסטורית הגיעה במאה ה-1 לפנה"ס, כאשר המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר. ינאי החיל על סוסיתא שלטון יהודי שדחק את התרבות הפגאנית, מה שהוביל רבים מהתושבים הנוכרים, שסירבו לקבל על עצמם את חוקי הממלכה החשמונאית, לעזוב את העיר.

תחת שלטון רומי: מודל של שגשוג עירוני

בשנת 63 לפנה"ס, עם הגעתו של המצביא הרומי פומפיוס לאזור וכיבוש ארץ ישראל, נכנסה סוסיתא לעידן חדש של פריחה וצורפה רשמית לדקאפוליס. תחת השלטון הרומי נהנתה העיר מאוטונומיה שאפשרה לה אף לטבוע מטבעות משלה, שעליהם התנוסס סמל הסוס. סוסיתא תוכננה והתפתחה לפי המודל הקלאסי של עיר רומית: רחוב ראשי מרוצף (דקומנוס מקסימוס) שחצה אותה ממזרח למערב, פורום מרכזי רחב ידיים, מקדשים מפוארים, בתי מרחץ ואודאון (תיאטרון רומי קטן למופעי מוזיקה).. מערך המים שודרג משמעותית עם בניית אמות אבן שהובילו מים ממעיינות מרוחקים הישר אל מרכז העיר. בתקופה זו סוסיתא הייתה עיר קוסמופוליטית שוקקת שבה חיו יחד יוונים, רומאים וסוחרים שונים, תוך קיום יריבות תרבותית ופוליטית מול טבריה היהודית מעברה השני של הכנרת.

התקופה הביזנטית וסופה הטרגי של העיר

האימפריה הביזנטית הביאה עמה את התפשטות הנצרות, וסוסיתא הפכה לבישופות אזורית חשובה שבה נבנו מספר כנסיות מרהיבות. למרות הרס משמעותי שנגרם ברעידת האדמה של שנת 363 לספירה, העיר שוקמה וחזרה לשגשג, תוך שקיעה סופית של הפגאניות לטובת הדת הנוצרית. סוסיתא המשיכה להתקיים כיישוב גם לאחר הכיבוש הערבי-מוסלמי במאה ה-7. אולם, הקיץ הקץ על העיר באחת בשנת 749 לספירה. רעידת אדמה קטלנית במיוחד, המוכרת בהיסטוריה כ"רעש שביעית", החריבה את סוסיתא עד היסוד. עוצמת ההרס הייתה כה רבה עד שהתושבים שניצלו נטשו את ההריסות, והעיר מעולם לא יושבה מחדש.

סוסיתא במקורות היהודיים

לצד זהותה העוצמתית כעיר נוכרית, סוסיתא השאירה את חותמה גם בספרות חז"ל. אזכורים בתלמוד הירושלמי ובתוספתא מספקים הצצה מרתקת לחיי הקהילה היהודית באזור. המקורות דנים ב"עיירות האסורות" שבתחום סוסיתא - כפרים חקלאיים בעלי אוכלוסייה יהודית משמעותית שהיו כפופים אדמיניסטרטיבית לעיר הפוליס, אך חלו עליהם דיני תרומות ומעשרות ומצוות התלויות בארץ. טקסטים אלו מדגישים את המורכבות הכלכלית והחברתית של החיים המשותפים והמתוחים בין יהודים לנוכרים במרחב הסובב את הכנרת.


חלון פתוח לעבר: המחקר הארכאולוגי

מאז סוף המאה ה-19, וביתר שאת בחפירות מסודרות בעשורים האחרונים, סוסיתא עומדת במוקד מחקר ארכאולוגי שופע תגליות. החפירות ממשיכות לחשוף שרידים מרשימים, ביניהם הפורום המרכזי, שרידי המקדש לקיסר, הכנסיות הביזנטיות המפוארות ומערכת אמות המים המסועפת. גילויים אלו מציירים תמונה עובדתית, אמינה ומרתקת של חיי היומיום, האדריכלות וההיסטוריה של אחת הערים החשובות והמרתקות ביותר בצפון הארץ בעת העתיקה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות: סוסיתא
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת תשחץ, אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת מילון, אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת תשבץ, אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת 6 אותיות, אתר ארכיאולוגי באזור הכנרת =, אתר ארכיאולוגי ברמת הגולן

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!