יחידת הארה | יחידת הארה תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה יחידת הארה. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "יחידת הארה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה יחידת הארה  בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

המופע של הפוטון: מה זה בכלל אור ואיך הוא מפעיל אותנו

הכל מתחיל בקרן קטנה של אנרגיה שנוסעת במהירות דמיונית של 300 אלף קילומטרים בשנייה, אבל בשבילנו היא כל עולמנו. מה שאנחנו קוראים לו "אור" הוא למעשה רק פרוסה דקיקה מתוך עוגה ענקית של קרינה אלקטרומגנטית, כזו שהעין האנושית פשוט למדה לזהות בין אורכי גל של 400 ל-750 ננומטר. האור הזה הוא שחקן עם פיצול אישיות מרתק: מצד אחד הוא מתנהג כמו גל שמתפשט במרחב, ומצד שני הוא מורכב מחלקיקים זעירים וחסרי מסה שנקראים פוטונים. כשהאור פוגש את העין שלנו, הוא עובר דרך האישון והעדשה ונוחת על הרשתית, שם הוא הופך לאותות חשמליים שהמוח מתרגם לתמונה צבעונית. המדע שחוקר את כל הקסם הזה נקרא אופטיקה, והוא הבסיס להכל - החל מהמשקפיים שעל האף שלנו ועד למחשבים קוונטיים והצפנה מתוחכמת. הבנת הפיזיקה של האור היא לא רק עניין למדענים במעבדות, אלא כלי שמאפשר לנו להבין איך השמש מניעה את החיים ואיך הטכנולוגיה המודרנית מצליחה לחקות אותה כדי להאיר לנו את הלילה.

מהשמש ועד לנורת הלד: המרוץ אחרי מקור האור המושלם

השמש היא הבוס הגדול של האור על כדור הארץ, והיא עושה את זה באמצעות חום בלתי נתפס של כ-5,500 מעלות צלזיוס שפולט קרינה רציפה ועוצמתית. דמיינו שכל מטר רבוע של אדמה מקבל ממנה עוצמה של 1,000 ואט - זה כוח עצום שמניע את הצמחים לייצר מזון בתהליך הפוטוסינתזה ומחמם לנו את הלב. אבל בני האדם לא הסתפקו בשמש וחיפשו דרכים לייצר אור בעצמם, מאש פשוטה ועד לנורות הלהט שפועלות על חום גבוה. הבעיה עם נורות הלהט הישנות היא שהן "בזבזניות" - הן עובדות בטמפרטורה של כ-2,600 מעלות ומפיצות המון חום שאנחנו בכלל לא רואים (קרינה תת-אדומה). המהפכה האמיתית הגיעה עם נורות הפריקה והלד, שלא מחממות חוט להט עד שהוא בוער, אלא גורמות לאלקטרונים "לקפוץ" בין רמות אנרגיה ולפלוט פוטונים בצורה מדויקת ויעילה. היום, אנחנו יודעים לייצר אור במעבדה שהוא כל כך מרוכז (לייזר) עד שהוא יכול לחתוך מתכת או לבצע ניתוחים רפואיים עדינים, הכל בזכות השליטה שלנו במקורות האנרגיה הללו.

קנדלה: היחידה שנולדה מתוך להבה של נר בודד

פעם, הכל נמדד לפי נרות, והאמת היא שגם היום הפיזיקה המודרנית לא ממש עזבה את השורשים האלה, היא פשוט הפכה אותם למדויקים להפליא. היחידה הבסיסית ביותר בעולם המדידה האופטית נקראת "קנדלה" (שזה פשוט "נר" בלטינית), והיא מודדת את עוצמת האור שיוצאת מהמקור בכיוון מסוים. אבל אל תטעו, ההגדרה המדעית של היום היא קשוחה בהרבה: היא מתייחסת למקור שפולט אור בצבע ירוק ספציפי (בתדר של 540 טרה הרץ), כי זה הגוון שהעין שלנו הכי רגישה אליו. הקנדלה עוזרת לנו להבין כמה "כוח" יש לקרן האור בנקודת המוצא שלה, עוד לפני שהיא התפזרה לכל עבר. זה נשמע אולי תאורטי, אבל בלי הקנדלה לא היינו יכולים לייצר פנסים למכוניות שמאירים בדיוק למרחק הנכון או מסכי טלפון שמתחרים באור השמש. היא אבן הפינה של המדידה, היחידה שקובעת את "יחידת הכוח" האופטית שממנה נגזרים כל שאר המושגים שאנחנו פוגשים בחנות התאורה או במפרט הטכני של הסמארטפון החדש.

לומן: כשרוצים למדוד כמה אור באמת יוצא מהקופסה

תשכחו מכל מה שידעתם על וואטים, כי כשמדברים על אור - הלומן הוא המלך האמיתי של המדידה. אם הקנדלה מודדת כיוון אחד, הלומן מודד את סך כל האור שנפלט מהנורה לכל הכיוונים, מה שנקרא בשפה המקצועית "שטף אורי". דמיינו שאתם ממלאים דלי במים. הלומן הוא כמות המים הכוללת שיצאה מהברז, בלי קשר לאן הם נשפכו. באופן מדעי, אם מקור אור מפיץ עוצמה של קנדלה אחת לתוך זווית מרחבית מסוימת (סטרדיאן), קיבלתם לומן אחד. נר רגיל, למשל, מפיץ סך הכל כ-12.57 לומנים לכל עבר. למה זה כל כך חשוב לנו היום? כי בעידן הלד, הוואטים מראים רק כמה חשמל הנורה צורכת, אבל הלומנים מראים כמה אור אתם מקבלים בתמורה לכסף שלכם. זה המדד האמיתי ליעילות: נורה טובה היא כזו שמפיקה מקסימום לומנים במינימום חשמל, מה שמאפשר לנו להאיר מטבח שלם או רחוב חשוך בצורה חכמה, חסכונית ומדויקת להפליא.

לוקס: המבחן האמיתי של האור על שולחן העבודה שלכם

תנסו להאיר עם פנס קטן בתוך קופסת נעליים ואז בתוך אצטדיון כדורגל - כמות האור שיוצאת מהפנס (לומן) היא אותה כמות, אבל התוצאה על הרצפה תהיה שונה לגמרי, ופה נכנס הלוקס לתמונה. לוקס הוא היחידה שמודדת כמה "צפוף" האור כשהוא פוגש משטח, או במילים פשוטות: כמה אור יש על כל מטר רבוע. זה המדד הכי פרקטי שיש, כי הוא קובע אם נוכל לקרוא ספר בלי לאמץ את העיניים או אם המצלמה באצטדיון תצליח לקלוט את השחקן רץ. המספרים כאן פשוט מרתקים: בעוד שאור ירח מלא נותן לנו בקושי לוקס אחד, השמש בשיא הצהריים יכולה להגיע ל-100,000 לוקס. באולפני טלוויזיה מכוונים בדרך כלל ל-1,000 לוקס, עוצמה שגורמת לאישון שלנו להתכווץ משמעותית כדי לשמור על ראייה תקינה. הלוקס הוא המדד שמעניין את האדריכלים ואת מעצבי הפנים, כי הוא מבטיח שהאור שקנינו בחנות (בלומנים) אכן יגיע ליעד שלו ויעניק לנו את חוויית הראייה המושלמת בבית או במשרד.

אופטיקה מודרנית: לא רק לראות, אלא להבין את העתיד

אור הוא לא רק כלי שמאפשר לנו לא להיתקע ברהיטים בחושך, הוא השפה שבה היקום מדבר איתנו והבסיס לטכנולוגיות שפעם נחשבו למדע בדיוני. בזכות הבנת הדואליות של האור כגל וחלקיק, הצלחנו לפתח גלאים דיגיטליים שמתעדים כל פוטון ויוצרים תמונות מרהיבות מהחלל העמוק, או סיבים אופטיים שמעבירים את האינטרנט במהירות האור מקצה אחד של העולם לשני. המדידה המדויקת של קנדלה, לומן ולוקס מאפשרת לנו היום לתכנן סביבות עבודה בריאות יותר שמונעות עייפות, וליצור פתרונות תאורה זרחניים שמאירים שעות ארוכות ללא צורך בסוללות, כמו מחוגי שעון שמנצלים מעברי אנרגיה מושהים. ככל שאנחנו מעמיקים בחקר האור, אנחנו מגלים שהוא המפתח לפתרון בעיות בתעשייה, ברפואה ובתקשורת. אז בפעם הבאה שאתם מדליקים את האור בחדר, זכרו שאתם לא רק לוחצים על מתג - אתם מפעילים מערכת פיזיקלית מופלאה של חלקיקי אנרגיה שחושפת בפניכם את העולם בדיוק של מיליארדיות השנייה. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: לומן, לוקס 
פתרון 5 אותיות: קנדלה
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: יחידת הארה מילון, יחידת הארה פירוש, יחידת הארה תשחץ, יחידת הארה תשבץ, יחידת הארה 4 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!