קטר (בלעז) | קטר, בלעז תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה קטר (בלעז). בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "קטר, בלעז" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה קטר, בלעז בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

קטר: הלב הפועם של עולם המסילות

תחשבו על רכב עצום שאין בו מקום לאף נוסע ולאף גרם של מטען - ובכל זאת, בלעדיו שום דבר לא יזוז. הקטר הוא יחידת הכוח המרכזית של הרכבת, כלי מסילתי שכל תפקידו הוא לספק את האנרגיה הדרושה כדי למשוך או לדחוף משקל אדיר. השם הלועזי שלו, לוקומוטיב, מגיע מהביטוי הלטיני "Loco Motivus" שפירושו פשוט תנועה ממקום למקום. מעניין לדעת שהשם הזה כל כך השתרש, שמועדוני ספורט רבים בעולם נקראים "לוקומוטיב", פשוט כי הם הוקמו במקור על ידי עובדי רכבת, כשהראשון שבהם צמח במוסקבה. בעברית, מי שהעניק לנו את המילה "קטר" היה דוד ילין, שגזר אותה מהמילה קיטור. למרות שרוב הקטרים היום כבר לא עובדים על אדי מים, המילה הפכה לחלק בלתי נפרד מהשפה שלנו. חשוב להבין את ההבדל: בעוד שרכבות מודרניות רבות הן "קרונועים" (כלי רכב עם מנוע פנימי שגם נושא נוסעים), הקטר נשאר יחידה נפרדת, חזקה וממוקדת, המשמשת בעיקר לרכבות משא כבדות או למערכי נוסעים מיוחדים.

מהכישלון של טרווית'יק ועד המהפכה של סטיבנסון

הקטר המוצלח הראשון בעולם סיים את דרכו בכישלון צורם, פשוט כי הוא היה חזק מדי עבור הפסים של זמנו. בשנת 1804, הממציא ריצ'רד טרווית'יק בנה קטר קיטור שגרר 10 טונות של ברזל ו-70 נוסעים בווילס, אבל המכונה הייתה כל כך כבדה שהיא פשוט שברה את פסי הברזל היצוק. רק ב-1812 הגיע קטר ה"סלמנקה", שהוכיח כי אפשר להניע רכבות באופן מסחרי וכלכלי בעזרת שני צילינדרים. פריצת הדרך הגדולה באמת קרתה שנה לאחר מכן, כשג'ורג' סטיבנסון שכנע את מנהלי המכרה שלו לבנות מכונת קיטור עם המצאה גאונית: גלגל עם פס בולט (פלאנג'). הפיתוח הזה אפשר לקטר לנסוע על גבי המסילה ולא בתוך מסילות משוקעות, מה ששינה את פני ההיסטוריה ואפשר לבנות רשתות מסילות מורכבות בכל העולם. מאז, הטכנולוגיה לא הפסיקה לדהור קדימה, ובשנת 1879 כבר זכינו לראות את הנסיעה המוצלחת הראשונה של קטר חשמלי, שפתח דלת לעולם חדש של מהירות ויעילות.

עידן הקיטור: מפלצות הברזל ששינו את הכלכלה

במשך שנים, כל מה שהניע את הכלכלה העולמית היה בסך הכל דוד מים ענקי שפולט ענני עשן לבנים. קטר הקיטור היה המלך הבלתי מעורער של המסילות מהמאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. השיטה הייתה פשוטה אך עוצמתית: שורפים פחם, עץ או נפט כדי להרתיח מים, והקיטור שנוצר דוחף בוכנות שמסובבות את הגלגלים. הקטר המפורסם ביותר בעידן הזה היה ה"מאלרד" הבריטי, שבשנת 1938 הגיע למהירות דמיונית לאותה תקופה של 203 קמ"ש. למרות העוצמה, קטרי הקיטור היו זללני משאבים: תדלוק והפעלה שלהם עלו פי 2.5 מקטרי דיזל, והם דרשו תחזוקה אינסופית וצוותים גדולים. זו הסיבה שעד סוף שנות ה-70 רוב המדינות המערביות הוציאו אותם לגמלאות. היום תוכלו למצוא אותם בעיקר באטרקציות תיירותיות, חוץ מבמקומות כמו הודו, שם הם עדיין מטפסים על הרים גבוהים כי הם פחות רגישים לשינויי לחץ אוויר לעומת מנועי דיזל מודרניים.

תחנת כוח על גלגלים: המעבר לדיזל וחשמל

קטר הדיזל המודרני הוא בעצם תחנת כוח ניידת שנושאת את עצמה על הגב לכל מקום. בניגוד לקיטור, הדיזל דורש הרבה פחות כוח אדם ותחזוקה, אבל הוא זקוק למערכת שתעביר את הכוח מהמנוע לגלגלים בלי להרוס אותו. השיטה הנפוצה ביותר היא הדיזל-חשמלי: מנוע הדיזל מפעיל גנרטור, והגנרטור מייצר חשמל שמניע מנועים חשמליים קטנים על הגלגלים. יש גם קטרים חשמליים טהורים שמקבלים כוח מכבלים עיליים או מפס שלישי, והם הבחירה המועדפת במנהרות או בערים בגלל השקט והיעדר פליטת העשן. פיתוח מרתק אחר הוא ה"אלקטרו-דיזל", שיודע לעבוד גם על חשמל חיצוני וגם על מנוע פנימי כשצריך. בעבר אפילו ניסו לבנות קטרים עם טורבינות גז, כמו ביוניון פסיפיק, שהיו חזקים בטירוף אבל רעשניים מאוד ויקרים להפעלה, ולכן הם כמעט נעלמו מהעולם אחרי משבר הנפט בשנות ה-70.

למה להפריד? ההיגיון שמאחורי הקטר הנפרד

לפעמים הדבר הכי חכם שאפשר לעשות זה לפרק את הרכבת לחלקים, במקום לבנות אותה כיחידה אחת סגורה. יש המון סיבות טובות למה אנחנו עדיין משתמשים בקטר נפרד במקום לשים מנוע בכל קרון. קודם כל, זה בטוח יותר - בקטרי הקיטור למשל, המרחק מהנוסעים היה קריטי במקרה של תקלה. שנית, זה מעניק גמישות אדירה: אם הקטר מתקלקל, פשוט מחליפים אותו באחר וממשיכים בנסיעה בלי לעכב את כל הרכבת. בנוסף, קל יותר לתחזק יחידת כוח אחת חזקה מאשר עשרות מנועים קטנים המפוזרים בין הקרונות. כדי לפתור את הבעיה של סיבוב הקטר בתחנת הקצה, המציאו את שיטת ה"מו-דו" (מושך-דוחף): הקטר יכול לדחוף את הרכבת מאחור כשהנהג יושב בקרון ניהוג בקצה השני. כך מקבלים את כל היתרונות של קטר בלי לבזבז זמן על תמרונים מסובכים בכל פעם שמגיעים לסוף הקו.

עתיד המסילה: ריחוף מגנטי וטיפוס על הרים

יש רכבות שמטפסות על הרים בזוויות בלתי אפשריות, ויש כאלו שבכלל לא נוגעות בקרקע בזמן הנסיעה. הטכנולוגיה המתקדמת ביותר היום היא ה"מגלב" (MagLev) - רכבות ריחוף מגנטי שאין להן גלגלים בכלל. הן מרחפות מעל המסילה בעזרת כוח מגנטי, מה שמבטל את החיכוך ומאפשר להן להגיע למהירות בלתי נתפסת של 581 קמ"ש. לצד זה, אנחנו רואים היום קטרים היברידיים שחוסכים דלק על ידי אגירת אנרגיה בזמן הבלימה, ממש כמו במכוניות היברידיות. יש אפילו פיתוחים ניסיוניים כמו ה-Parry PeopleMover שמשתמש בגלגל תנופה כדי לאגור כוח. ובקצה השני של הסקאלה, קיימים קטרים למשימות מיוחדות עם גלגלי שיניים שנועדו לטיפוס על צלעות הרים תלולות. בקטרי קיטור הרריים כאלו, הדוד בנוי בזווית מוטה כך שהוא נשאר ישר בזמן שהקטר מטפס למעלה. עולם הקטרים אולי התחיל לפני 200 שנה, אבל הוא ממשיך להמציא את עצמו מחדש בכל יום. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה: לוקומוטיב (קטר של רכבת / קטר, בלעז)
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: קטר (בלעז) תשבץ, קטר (בלעז) תשחץ, קטר (בלעז) פירוש, קטר (בלעז) מילון, קטר (בלעז) 9 אותיות, קטר (בלעז) מילה נרדפת

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!