מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה ציפור שיר ססגונית. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "ציפור שיר ססגונית" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה ציפור שיר ססגונית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
הפעם קבלנו את ההגדרה ציפור שיר ססגונית. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "ציפור שיר ססגונית" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה ציפור שיר ססגונית בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
פלטת הצבעים של הטבע: סודות הציפורים הססגוניות בישראל
הצבעים שאנחנו רואים על גופן של הציפורים אינם תמיד "צבע" במובן הרגיל של המילה, אלא תוצאה של הנדסה פיזיקלית מתוחכמת המתרחשת ברמה המיקרוסקופית. בעוד שחלק מהגוונים, כמו הצהוב או החום, נוצרים בזכות פיגמנטים כימיים שנספגים מהמזון, הגוונים הכחולים והסגולים של הצופית או השלדג הם תוצר של "צבעוניות מבנית". במבנה הנוצה קיימות שכבות זעירות השוברות את קרני האור בדיוק כמו מנסרה, מה שגורם להן לנצנץ ולהשתנות בהתאם לזווית השמש. התופעה הזו, המכונה לעיתים "אפקט טינדל", היא הסיבה לכך שציפור יכולה להיראות כהה ופשוטה בצל, אך להפוך ליהלום מעופף ברגע שהיא נחשפת לאור ישיר. הבנת המנגנון הזה עוזרת לנו להבין מדוע הציפורים הללו זקוקות לבתי גידול שטופי שמש כדי להבליט את נוכחותן, בין אם לצורכי חיזור ובין אם להרתעת מתחרים, והיא הופכת כל תצפית בטבע לשיעור מרתק באופטיקה ובאבולוציה.
השרקרק המצוי: מנתח מיומן עם שורשים במסורת העברית
השרקרק המצוי מוכיח שיופי חיצוני יכול להסתיר אסטרטגיות ציד קשוחות ומדויקות להפליא, במיוחד כשמדובר בהתמודדות עם טרף עוקצני כמו דבורים וצרעות. הציפור הזו, ששמה המדעי Merops apiaster מעיד על חיבתה לדבורים, פיתחה טכניקה ייחודית: לאחר שהיא לוכדת חרק באוויר, היא חובטת בו על ענף כדי לרוקן את בלוטת הארס ולהסיר את העוקץ בטרם הבליעה. מעבר ליכולות הציד, השרקרק נושא עמו מטען תרבותי עמוק המוזכר כבר בתלמוד הבבלי, שם הוא מזוהה כציפור ה"רחם" שקריאותיה מבשרות על בוא הגשמים לעולם. למרות החשש של כוורנים, מחקרים מראים כי השרקרקים ניזונים רק מחלק זעיר מאוכלוסיית הדבורים הפועלות, והם מהווים רכיב מאזן במערכת האקולוגית. במהלך הקיץ, השרקרקים מקננים במושבות בתוך מחילות ארוכות שהם חוצבים בצלע ההר, שם הם מגדלים את הדור הבא על מצע של שאריות חרקים בלתי מעוכלות, בתהליך שדורש שיתוף פעולה מרשים בין בני הזוג.
הכחל המצוי: הטייס האקרובטי שקיבל את שמו מאברהם שלונסקי
יש ציפורים שפשוט אי אפשר לפספס כשהן בשמיים, והכחל המצוי הוא ללא ספק אחת הבולטות שבהן בזכות גווני הטורקיז והכחול העמוקים המעטרים את כנפיו. שמו העברי הוענק לו על ידי המשורר אברהם שלונסקי, שביקש לתאר את הגוון הכחול-כחל המיוחד שלו, בעוד שמו האנגלי, Roller, מתאר את מעופי החיזור עוצרי הנשימה שלו הכוללים גלגולים ספירליים וצלילות מהירות. הכחל הוא עוף טורף חסון הצופה על הסביבה מעמדות גבוהות כמו כבלי חשמל, וניזון ממגוון רחב של פרוקי-רגליים, לטאות ואף מכרסמים קטנים שאותם הוא מטיח בקרקע לפני האכילה. למרות נוכחותו המרשימה, הכחל נמצא כיום בנסיגה בישראל בשל אובדן אתרי קינון טבעיים והשימוש בחומרי הדברה המצמצמים את זמינות המזון שלו בשטחים הפתוחים. השמירה עליו היא משימה לאומית, שכן הוא משמש כסמל ליופי הפראי של נופי הבתה והגריגה המקומיים, והיעלמותו תהיה הפסד כבד למגוון הביולוגי של הארץ.
השלדג הגמדי: מהנדס הדיוק שרואה דרך המים
דמיינו שאתם צריכים לצלול לתוך המים במהירות גבוהה ולתפוס דג קטן, כשכל שבירת אור משבשת לכם את הראייה - זה בדיוק האתגר שהשלדג הגמדי פיצח בצורה מושלמת. השלדג, שגודלו אינו עולה בהרבה על זה של דרור, מצויד בעין בעלת שתי רשתיות ועדשה אובלית המאפשרת לו לראות בחדות גם באוויר וגם מתחת למים, תוך שהוא מפצה על עיוותי האור. בזמן הצלילה, עפעף שלישי שקוף מגן על עיניו, מה שמאפשר לו לפגוע במטרה בדיוק כירורגי בעומק של עד 25 סנטימטרים מתחת לפני השטח. השלדג נחשב לאינדיקטור רגיש במיוחד לאיכות הסביבה: הוא זקוק למים צלולים ונקיים כדי לצוד, ולכן נוכחותו מעידה על בריאותו של מקור המים ועל עושר הדגה בו. למרות שהוא בעיקר חורף בישראל ולא מקנן בה, הוא מהווה חלק בלתי נפרד מנופי הנחלים והבריכות שלנו, כשהוא ניצב על ענף בולט ומחכה לרגע הנכון לזינוק.
הצופית הבוהקת: מלך הפרחים שכבש את הגינה הפרטית
הצופית הבוהקת היא דוגמה מרתקת לאופן שבו ציפור קטנה יכולה לשנות את תחום התפוצה שלה ולהסתגל לסביבה אנושית בצורה יוצאת דופן. לעתים קרובות מתבלבלים בינה לבין יונק הדבש האמריקאי, אך למעשה מדובר במשפחות שונות שפיתחו מאפיינים דומים בשל תזונה מבוססת צוף - תופעה המכונה אבולוציה מתכנסת. הצופית, שבעבר חיה רק בנאות מדבר דרומיים, התפשטה לכל רחבי ישראל בזכות הגינון המודרני המספק לה פרחים עתירי צוף כמו טקומית הכף והיביסקוס לאורך כל השנה. היא פיתחה אסטרטגיה של "שדידת צוף", שבה היא מחוררת את בסיס הפרח כדי להגיע לנוזל המתוק מבלי לבצע האבקה, ובמקביל היא שומרת על קשר הדוק עם צמחים כמו הרנוג השיטים במדבר. זכר הצופית, המכונה בערבית "סולטאן א-זוהור", מתהדר בברק מתכתי שמשתנה מסגול לכחול, בעוד הנקבה שומרת על גווני הסוואה צנועים המגנים עליה בזמן שהיא בונה קן מורכב ותלוי על קצות ענפים.
אדריכלות תת-קרקעית: הבית המוגן של הציפורים הססגוניות
למרות הצבעים הבולטים שלהן, רוב הציפורים הנסקרות כאן בוחרות להקים את ביתן דווקא בתוך האדמה או במעבה המצוקים, בשיטת בנייה שדורשת מאמץ פיזי אדיר או התאמה חכמה לשטח. בעוד שהשרקרקים והשלדגים הם חופרים מצטיינים החוצבים במו מקורם מחילות עמוקות שיכולות להגיע לאורך של שני מטרים, הכחלים נוהגים להישען על פתרונות קיימים ומאכלסים נקרות, כוכים במצוקים או מחילות נטושות. עבור החופרים, מדובר בעבודה שנמשכת שבועות ארוכים ומתבצעת על ידי שני בני הזוג בעזרת המקור והרגליים. הבחירה בקינון בתוך מחילות מספקת הגנה מצוינת מפני טורפים ומפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, אך היא גם הופכת את הציפורים הללו לפגיעות במיוחד לפעילות אנושית כמו פיתוח תשתיות או הרס מצוקי כורכר. בעולם המודרני, שבו קירות עפר טבעיים הולכים ונעלמים, השמירה על אתרי הקינון הללו היא קריטית להמשך קיומם של המינים הצבעוניים הללו בנוף ארצנו. הכרת המורכבות של חיי הקינון שלהן מזכירה לנו שהטבע הוא לא רק הצגה יפה לעין, אלא מערכת שלמה של הישרדות הדורשת כבוד, מרחב והגנה אקטיבית מצדנו. בהצלחה !
הצבעים שאנחנו רואים על גופן של הציפורים אינם תמיד "צבע" במובן הרגיל של המילה, אלא תוצאה של הנדסה פיזיקלית מתוחכמת המתרחשת ברמה המיקרוסקופית. בעוד שחלק מהגוונים, כמו הצהוב או החום, נוצרים בזכות פיגמנטים כימיים שנספגים מהמזון, הגוונים הכחולים והסגולים של הצופית או השלדג הם תוצר של "צבעוניות מבנית". במבנה הנוצה קיימות שכבות זעירות השוברות את קרני האור בדיוק כמו מנסרה, מה שגורם להן לנצנץ ולהשתנות בהתאם לזווית השמש. התופעה הזו, המכונה לעיתים "אפקט טינדל", היא הסיבה לכך שציפור יכולה להיראות כהה ופשוטה בצל, אך להפוך ליהלום מעופף ברגע שהיא נחשפת לאור ישיר. הבנת המנגנון הזה עוזרת לנו להבין מדוע הציפורים הללו זקוקות לבתי גידול שטופי שמש כדי להבליט את נוכחותן, בין אם לצורכי חיזור ובין אם להרתעת מתחרים, והיא הופכת כל תצפית בטבע לשיעור מרתק באופטיקה ובאבולוציה.
השרקרק המצוי: מנתח מיומן עם שורשים במסורת העברית
השרקרק המצוי מוכיח שיופי חיצוני יכול להסתיר אסטרטגיות ציד קשוחות ומדויקות להפליא, במיוחד כשמדובר בהתמודדות עם טרף עוקצני כמו דבורים וצרעות. הציפור הזו, ששמה המדעי Merops apiaster מעיד על חיבתה לדבורים, פיתחה טכניקה ייחודית: לאחר שהיא לוכדת חרק באוויר, היא חובטת בו על ענף כדי לרוקן את בלוטת הארס ולהסיר את העוקץ בטרם הבליעה. מעבר ליכולות הציד, השרקרק נושא עמו מטען תרבותי עמוק המוזכר כבר בתלמוד הבבלי, שם הוא מזוהה כציפור ה"רחם" שקריאותיה מבשרות על בוא הגשמים לעולם. למרות החשש של כוורנים, מחקרים מראים כי השרקרקים ניזונים רק מחלק זעיר מאוכלוסיית הדבורים הפועלות, והם מהווים רכיב מאזן במערכת האקולוגית. במהלך הקיץ, השרקרקים מקננים במושבות בתוך מחילות ארוכות שהם חוצבים בצלע ההר, שם הם מגדלים את הדור הבא על מצע של שאריות חרקים בלתי מעוכלות, בתהליך שדורש שיתוף פעולה מרשים בין בני הזוג.
הכחל המצוי: הטייס האקרובטי שקיבל את שמו מאברהם שלונסקי
יש ציפורים שפשוט אי אפשר לפספס כשהן בשמיים, והכחל המצוי הוא ללא ספק אחת הבולטות שבהן בזכות גווני הטורקיז והכחול העמוקים המעטרים את כנפיו. שמו העברי הוענק לו על ידי המשורר אברהם שלונסקי, שביקש לתאר את הגוון הכחול-כחל המיוחד שלו, בעוד שמו האנגלי, Roller, מתאר את מעופי החיזור עוצרי הנשימה שלו הכוללים גלגולים ספירליים וצלילות מהירות. הכחל הוא עוף טורף חסון הצופה על הסביבה מעמדות גבוהות כמו כבלי חשמל, וניזון ממגוון רחב של פרוקי-רגליים, לטאות ואף מכרסמים קטנים שאותם הוא מטיח בקרקע לפני האכילה. למרות נוכחותו המרשימה, הכחל נמצא כיום בנסיגה בישראל בשל אובדן אתרי קינון טבעיים והשימוש בחומרי הדברה המצמצמים את זמינות המזון שלו בשטחים הפתוחים. השמירה עליו היא משימה לאומית, שכן הוא משמש כסמל ליופי הפראי של נופי הבתה והגריגה המקומיים, והיעלמותו תהיה הפסד כבד למגוון הביולוגי של הארץ.
השלדג הגמדי: מהנדס הדיוק שרואה דרך המים
דמיינו שאתם צריכים לצלול לתוך המים במהירות גבוהה ולתפוס דג קטן, כשכל שבירת אור משבשת לכם את הראייה - זה בדיוק האתגר שהשלדג הגמדי פיצח בצורה מושלמת. השלדג, שגודלו אינו עולה בהרבה על זה של דרור, מצויד בעין בעלת שתי רשתיות ועדשה אובלית המאפשרת לו לראות בחדות גם באוויר וגם מתחת למים, תוך שהוא מפצה על עיוותי האור. בזמן הצלילה, עפעף שלישי שקוף מגן על עיניו, מה שמאפשר לו לפגוע במטרה בדיוק כירורגי בעומק של עד 25 סנטימטרים מתחת לפני השטח. השלדג נחשב לאינדיקטור רגיש במיוחד לאיכות הסביבה: הוא זקוק למים צלולים ונקיים כדי לצוד, ולכן נוכחותו מעידה על בריאותו של מקור המים ועל עושר הדגה בו. למרות שהוא בעיקר חורף בישראל ולא מקנן בה, הוא מהווה חלק בלתי נפרד מנופי הנחלים והבריכות שלנו, כשהוא ניצב על ענף בולט ומחכה לרגע הנכון לזינוק.
הצופית הבוהקת: מלך הפרחים שכבש את הגינה הפרטית
הצופית הבוהקת היא דוגמה מרתקת לאופן שבו ציפור קטנה יכולה לשנות את תחום התפוצה שלה ולהסתגל לסביבה אנושית בצורה יוצאת דופן. לעתים קרובות מתבלבלים בינה לבין יונק הדבש האמריקאי, אך למעשה מדובר במשפחות שונות שפיתחו מאפיינים דומים בשל תזונה מבוססת צוף - תופעה המכונה אבולוציה מתכנסת. הצופית, שבעבר חיה רק בנאות מדבר דרומיים, התפשטה לכל רחבי ישראל בזכות הגינון המודרני המספק לה פרחים עתירי צוף כמו טקומית הכף והיביסקוס לאורך כל השנה. היא פיתחה אסטרטגיה של "שדידת צוף", שבה היא מחוררת את בסיס הפרח כדי להגיע לנוזל המתוק מבלי לבצע האבקה, ובמקביל היא שומרת על קשר הדוק עם צמחים כמו הרנוג השיטים במדבר. זכר הצופית, המכונה בערבית "סולטאן א-זוהור", מתהדר בברק מתכתי שמשתנה מסגול לכחול, בעוד הנקבה שומרת על גווני הסוואה צנועים המגנים עליה בזמן שהיא בונה קן מורכב ותלוי על קצות ענפים.
אדריכלות תת-קרקעית: הבית המוגן של הציפורים הססגוניות
למרות הצבעים הבולטים שלהן, רוב הציפורים הנסקרות כאן בוחרות להקים את ביתן דווקא בתוך האדמה או במעבה המצוקים, בשיטת בנייה שדורשת מאמץ פיזי אדיר או התאמה חכמה לשטח. בעוד שהשרקרקים והשלדגים הם חופרים מצטיינים החוצבים במו מקורם מחילות עמוקות שיכולות להגיע לאורך של שני מטרים, הכחלים נוהגים להישען על פתרונות קיימים ומאכלסים נקרות, כוכים במצוקים או מחילות נטושות. עבור החופרים, מדובר בעבודה שנמשכת שבועות ארוכים ומתבצעת על ידי שני בני הזוג בעזרת המקור והרגליים. הבחירה בקינון בתוך מחילות מספקת הגנה מצוינת מפני טורפים ומפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, אך היא גם הופכת את הציפורים הללו לפגיעות במיוחד לפעילות אנושית כמו פיתוח תשתיות או הרס מצוקי כורכר. בעולם המודרני, שבו קירות עפר טבעיים הולכים ונעלמים, השמירה על אתרי הקינון הללו היא קריטית להמשך קיומם של המינים הצבעוניים הללו בנוף ארצנו. הכרת המורכבות של חיי הקינון שלהן מזכירה לנו שהטבע הוא לא רק הצגה יפה לעין, אלא מערכת שלמה של הישרדות הדורשת כבוד, מרחב והגנה אקטיבית מצדנו. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: ורדית, חוחית, חורפי, שרקרק
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: כחל מצוי, צופית בוהקת, שלדג גמדי
ביטויים דומים: ציפור שיר ססגונית מילון, ציפור שיר ססגונית תשחץ, ציפור שיר ססגונית פירוש, ציפור שיר ססגונית תשבץ
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!