מסיבה חגיגית, משתה | מסיבה חגיגית, משתה תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה מסיבה חגיגית, משתה. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מסיבה חגיגית, משתה" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מסיבה חגיגית, משתה בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

מילים שנוסעות רחוק: בין שולי הכביש לשולחן המלכים

מילים מסוימות מנהלות חיים כפולים ומפתיעים, והמילה "בנקט" היא דוגמה מצוינת לכך. אם תשאלו מהנדס דרכים, הוא יסביר לכם שמדובר בשולי הכביש או במדרכה צרה המיועדת להצבת תותחים בצד הפנימי של גשר או חפיר. אבל אם תשאלו חובב היסטוריה, הוא יספר לכם על נשף מפואר הכולל סעודה רבת משתתפים. הקשר בין השניים נעוץ במילה הלטינית "בנק", שפירושה ספסל או דרגש. בעבר, הסעודות הללו לא היו רק עניין של אוכל, אלא אירוע חברתי מאורגן שדרש מקומות ישיבה מוגדרים. בעברית המקראית, המושג המקביל הוא "כֵּרָה", מילה שמתארת ארוחה עשירה וגדולה שהוזמנו אליה אורחים רבים. כך, מאחורי כל הזמנה לאירוע חגיגי מסתתרת היסטוריה שלמה של הנדסה, צבא ומבנה חברתי שהגדיר מי יושב איפה ומה המשמעות של הישיבה המשותפת הזו סביב השולחן.


מפגן כוח בצלחת: מה גילו הארכאולוגים בתל כברי?

דמיינו בעל חיים כל כך גדול, שרק עצם אחת שלו יכולה להאכיל 500 אנשים בבת אחת. זה בדיוק מה שמצאו חוקרים בארמון הכנעני בתל כברי, בשרידים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. שם, בתוך חדרים מפוארים שעוצבו בהשפעת התרבות המינואית מהים האגאי, נחשפו הוכחות למשתאות ראווה שלא היו מביישים אף שליט מודרני. הממצא המדהים ביותר היה עצם של שור הבר - חיה עצומה שנכחדה מהעולם. מכיוון שאוכלוסיית העיר כולה מנתה כמה אלפי תושבים בלבד, ברור שהגשת בשר בכמות כזו לא הייתה ארוחת ערב רגילה. המשתה היה מפגן כוח פוליטי מתוחכם. השליט השתמש באוכל, ביין ובכלים מעוצבים כדי להראות לאורחים שלו - וגם לאויבים שלו - כמה עוצמה ועושר יש לו בידיים. זה היה האירוע הדיפלומטי הכי חשוב בעיר, והוא נערך הרבה לפני שהמציאו את הודעות הדוברות.

סודות מהתנ"ך: איך המשתאות העתיקים שינו את השפה שלנו?

אתם משתמשים בביטויים שנולדו בתוך כוס יין עתיקה כמעט כל יום, בלי שבכלל תשימו לב לכך. השפה העברית עשירה בניבים וביטויים שמקורם במנהגי המשתאות המתוארים בתנ"ך ובתלמוד. כשאתם אומרים על מישהו שהוא "שוקט על שמריו", אתם בעצם משתמשים במושג מעולם ייצור היין, המתאר יין שנשאר במקומו ללא תזוזה. ביטויים כמו "כיד המלך" או "חומץ בן יין" נולדו בתוך ההקשר של תרבות השפע והאירוח המקראית. מהמשתה שערך אברהם ליצחק ועד למשתאות המפורסמים של מגילת אסתר, הסעודה החגיגית תמיד הייתה המקום שבו דברים חשובים קרו. אפילו במיתולוגיה הנורדית, המשתה הוא המרכז - כמו בהיכל וולהאלה של אודין, שם הלוחמים חוגגים כל לילה. המשתה הוא לא רק זמן לאכול, הוא המנוע שמניע את העלילה של ההיסטוריה האנושית, מהתנ"ך ועד היום.


חופש על ספה: למה פעם היו אוכלים בשכיבה?

הישיבה המנומסת סביב השולחן שאנחנו מכירים היום היא המצאה מאוחרת יחסית, כי בעבר, הסטטוס הכי גבוה היה דווקא לאכול בשכיבה. בבתים העשירים של יוון ורומא היה חדר מיוחד שנקרא "טריקליניום", שפירושו המילולי הוא "שלוש ספות". החדר עוצב כך שלאורך שלושה קירות ניצבו ספות רחבות, ועליהן הסבו האורחים כשהם נשענים על צד שמאל. המנהג הזה חלחל גם לתרבות היהודית, וחז"ל אימצו את המילה "טרקלין" כדי לתאר חדר אירוח מפואר. ההסבה הזו הפכה לסמל המובהק של בני חורין - אנשים שיש להם את הזמן והפריבילגיה לא למהר לשום מקום. זו הסיבה שבליל הסדר אנחנו מצווים להסב. זו לא סתם ישיבה נוחה, אלא הצהרה פוליטית וחברתית שאומרת: אנחנו לא עבדים שאוכלים בעמידה או בחטף, אלא אנשים חופשיים שחוגגים סביב שולחן הטרקלין.

הכתרות וקיצוצים: כשהמשתה הופך למנה לאומית

לפעמים משתה יכול להיות כל כך יקר, עד שהמלך מחליט שעדיף לבטל אותו לגמרי. זה בדיוק מה שקרה בבריטניה במאה ה-19. במשך מאות שנים, כל הכתרה של מלך לוותה במשתה ענק ורב מנות שהיה אמור להפגין את עושר הממלכה. המשתה האחרון מסוג זה נערך בשנת 1821 עבור ג'ורג' הרביעי, אבל כשאחיו ויליאם הרביעי עלה לשלטון, הוא הבין שההוצאות פשוט גדולות מדי והחליט לבטל את המסורת הזו לנצח. במקום המשתאות הגרנדיוזיים, קיבלנו מנות סמליות שהפכו להיסטוריה בעצמן. המנה המפורסמת "קוריניישן צ'יקן" (תרנגולת ההכתרה), שהוגשה בארוחה הבלתי רשמית לכבוד אליזבת השנייה, הפכה למתכון פופולרי בכל העולם. כיום, השריד המרכזי למשתאות המלכותיים האלה הוא משתה פרס נובל, שבו עדיין שומרים על כללי הטקס הקפדניים ועל רמת הגשה שמזכירה את ימי הרנסאנס המפוארים.


השולחן כראי: מה המשתה מספר לנו על החברה?

אם תרצו לדעת מה באמת חושבת חברה מסוימת על המעמדות שלה או על נשים, פשוט תסתכלו על ציורי המשתאות שלה. באמנות האטרוסקית העתיקה, למשל, אנחנו רואים נשים יושבות ומסבות לצד הגברים במשתאות - דבר שהיה נחשב לשערורייתי ביוון העתיקה של אותה תקופה. המשתה הוא המקום שבו הכללים נחשפים. הסופר הרומי פטרוניוס כתב בספרו "סטיריקון" על משתה מוגזם ומגוחך של עבד משוחרר שרק רצה להראות שיש לו כסף, ובכך הוא לעג לכל התרבות הראוותנית של זמנו. גם בימי הביניים, שירת היין של יהדות ספרד השתמשה בתיאורי המשתאות כדי לדבר על תשוקה, חוכמה וחברות. מאולם המשתאות הענק של המלך באפוס "ביאוולף" ועד לשירי החול בספרד, המשתה הוא הזירה שבה האנושות מנהלת את השיחות הכי עמוקות שלה, תוך כדי שהיא חולקת לחם ויין. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: כרה (סעודה חגיגית), נשף

פתרון 4 אותיות: בנקט
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מסיבה חגיגית, משתה מילון, מסיבה חגיגית משתה פירוש, מסיבה חגיגית, משתה תשחץ, מה זה מסיבה חגיגית, משתה?

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!