מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה אלטרואיסט. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "אלטרואיסט" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה אלטרואיסט בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
הפעם קבלנו את ההגדרה אלטרואיסט. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "אלטרואיסט" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה אלטרואיסט בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
מהו אלטרואיזם: האם זו כוונה טובה או חשבון קר?
אלטרואיזם. המילה עצמה מעלה תחושה של חום אנושי, של פעולות נעלות וחסרות אנוכיות. ברמה הפסיכולופית והפילוסופית, כך בדיוק הגדיר אותה הסוציולוג אוגוסט קונט-כנטייה מודעת להיטיב עם הזולת, גם ללא ציפייה לתמורה. זוהי התמונה המוכרת לנו. אך כאן בדיוק מתחילה החקירה האמיתית, מכיוון שכאשר הביולוגיה נכנסת לחדר, היא מציעה הגדרה שונה לחלוטין, כזו הנמדדת בתוצאות בלבד. בעולם הטבע, "כוונה" היא מושג חסר משמעות. אלטרואיזם ביולוגי הוא כל פעולה שמפחיתה את הכשירות (Fitness) של המבצע-כלומר, את סיכוייו לשרוד ולהתרבות-ובו בזמן מגדילה את הכשירות של פרט אחר. ההבחנה החדה הזו בין כוונה לתוצאה היא לא עניין סמנטי; היא המפתח לפענוח אחת החידות הגדולות ביותר של עולם החי: מדוע בעולם המבוסס על הישרדות, הקרבה עצמית בכלל קיימת?
החידה הגדולה של דרווין: מדוע שהטבע יתמוך ב"פראיירים"?
במבט ראשון, אלטרואיזם הוא 'באג' רציני בתורת האבולוציה. אם הברירה הטבעית מעדיפה תכונות המשפרות את סיכויי הפרט לשרוד ולהעמיד צאצאים, הרי שהתנהגות של הקרבה עצמית היא ההפך הגמור מכך. פרט אנוכי, ששומר את כל משאביו לעצמו, אמור לשגשג על חשבון הפרט האלטרואיסט, שמוסר את משאביו. אם כך, הגנים לאלטרואיזם היו אמורים להיעלם מהמאגר הגנטי במהירות. במשך עשורים, חידה זו הטרידה ביולוגים. הפתרון המבריק, שהוצג בשנות ה-60 על ידי ויליאם המילטון, שינה את כללי המשחק. המילטון הציע שהסתכלנו על היחידה הלא נכונה: הברירה הטבעית אינה פועלת רק על הפרט, אלא ברמה עמוקה יותר-ברמת הגן. התאוריה שלו, "ברירת שארים" (Kin Selection), מראה שסיוע לקרוב משפחה הוא למעשה סיוע עקיף לעותקים של הגנים שלך הנמצאים אצלו. לכן, גן ש"מורה" לפרט להקריב את עצמו למען, נניח, שלושה מאחיו (החולקים איתו בממוצע 50% מהגנים כל אחד), יצליח להשתכפל ולהתפשט באוכלוסייה מהר יותר מאשר גן אנוכי. זו לא נחמדות, זו מתמטיקה גנטית קרה, והיא מסבירה מדוע דאגה הורית היא כה חזקה ומדוע מושבות נמלים שלמות מתפקדות כגוף אחד.
"שמור לי ואשמור לך": האסטרטגיה של שיתוף פעולה בין זרים
אם ברירת שארים פתרה את בעיית הסיוע למשפחה, היא הותירה חידה גדולה עוד יותר: מדוע בעלי חיים, ובני אדם, מסייעים למי שאינו קרוב אליהם גנטית? התשובה לכך היא מודל מתוחכם לא פחות: "אלטרואיזם הדדי" (Reciprocal Altruism), שהציג רוברט טריברס. הרעיון הבסיסי הוא "עסקה" אבולוציונית ארוכת טווח. אני עוזר לך היום, כאשר העלות עבורי נמוכה והתועלת עבורך גבוהה, מתוך ציפייה (לאו דווקא מודעת) שאתה תגמול לי בעתיד כאשר המצב יתהפך. כדי שהסכם לא כתוב כזה יעבוד, נדרשים תנאים מסוימים: חיים בקבוצות חברתיות יציבות לאורך זמן, יכולת לזהות פרטים ספציפיים, וזיכרון שיאפשר לעקוב אחר "רמאים" (אלו שלוקחים עזרה אך לעולם לא מחזירים). דוגמאות קלאסיות לכך הן קופים המבלים שעות בניקוי טפילים זה מגבו של זה, או עטלפי ערפד שחולקים דם עם חברי להקה שלא הצליחו לצוד. חוקרים מתורת המשחקים, במיוחד באמצעות מודל "דילמת האסיר" החוזרת, הראו כיצד אסטרטגיית "מידה כנגדה" (התחל בשיתוף פעולה, ואז עשה מה שהיריב עשה בסיבוב הקודם) היא דרך יציבה מתמטית לשמר שיתוף פעולה, ולהוכיח שכדאי להיות נחמד-אבל לא פראייר.
להתרברב בנדיבות: כשהקרבה עצמית היא הפגנת כוח
לפעמים, הדרך הטובה ביותר להוכיח שאתה חזק היא דווקא לבצע פעולה שנראית בזבזנית או מסוכנת. זהו הרעיון המרכזי מאחורי "עקרון ההכבדה" (Handicap Principle), שפותח על ידי אמוץ זהבי. לפי תאוריה זו, מעשים אלטרואיסטיים יכולים לשמש כפרסומת עצמית אמינה ביותר. הרעיון הוא שאות ליכולת גבוהה חייב להיות יקר, כזה שפרט חלש לא יוכל להרשות לעצמו לזייף. כאשר זקיף מסכן את חייו וצועק "טורף!", או כשפרט חולק מזון יקר ערך במקום לשמור אותו לעצמו, הוא מאותת לשאר חברי הקבוצה ולבנות זוג פוטנציאליות: "ראו כמה אני כשיר, אני יכול להרשות לעצמי את הבזבוז הזה ועדיין לשרוד". דוגמה מפורסמת היא זכר הסוכי הבונה סוכה מפוארת שאין לה שום שימוש מעשי מלבד הרשמת הנקבה. בהרחבה לכך, "תאוריית השוק הביולוגי" מתארת את עולם החי כשוק תחרותי שבו פרטים "סוחרים" בשירותים כמו מזון, הגנה או ניקיון. ככל שהשירות שאתה מציע נדיר ואיכותי יותר, כך "ערך השוק" שלך כשותף עולה, מה שמעודד התנהגות שיתופית ומועילה.
המוח האנושי: מה קורה לנו בפנים כשאנו רואים חוסר צדק?
כל המנגנונים הללו קיימים בעולם החי, אך אצל בני אדם, אלטרואיזם הוא תופעה מורכבת לאין שיעור, הנשענת על רגשות מפותחים כמו אמפתיה, בושה ותחושת צדק חזקה. כדי להבין מה מניע אותנו, חוקרים משתמשים בכלים כמו "משחק האולטימטום". במשחק זה, נבדקים רבים מעדיפים להפסיד כסף ובלבד שלא להסכים לחלוקה שהם תופסים כ"לא הוגנת". התנהגות זו, הסותרת היגיון כלכלי קר, חושפת דחף אנושי עמוק להעניש אנוכיות ולכפות הגינות. סריקות הדמיה מוחית (fMRI) חושפות את הדרמה המתרחשת בתוך הראש שלנו ברגעים אלו: קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex), מרכז הבקרה והשיפוט שלנו, נכנסת לפעולה. אזור ה-DLPFC (הגבי-צדי) מעורב ביישום ההתנהגות ההוגנת וביכולת לדכא דחפים אנוכיים, בעוד אזור ה-VMPFC (הגחוני-מדיאלי) קשור להערכה הרגשית והמוסרית של המצב. הממצאים מראים שהמוח שלנו, במידה רבה, פשוט מחווט להגינות חברתית.
אלטרואיזם בעידן המודרני: האם עדיף להיות רציונלי או נדיב?
לאחר שהבנו את השורשים הביולוגיים והנוירולוגיים העמוקים של הדחף שלנו לעזור, נותרנו עם השאלה הגדולה של המאה ה-21: איך לעשות את זה נכון? הפילוסופיה מציעה שתי תשובות קצה. מצד אחד, איין ראנד, באמצעות פילוסופיית ה"אובייקטיביזם", טענה שאלטרואיזם הוא אידיאל הרסני הדורש הקרבה עצמית ומדכא את הפרט, ושיש להעדיף אינטרס עצמי רציונלי. מן העבר השני, קמה בעשורים האחרונים תנועה פילוסופית ומעשית בשם "אלטרואיזם אפקטיבי". תנועה זו מציעה דרך שלישית: היא לוקחת את הרצון הטוב הטבעי שלנו ומשלבת אותו עם חשיבה רציונלית קרה ונתונים. היא אינה מסתפקת ב"להרגיש טוב" עם הנתינה, אלא שואלת שאלה קשה: כיצד נוכל להשתמש במשאבים המוגבלים שלנו (זמן וכסף) כדי ליצור את ההשפעה החיובית המקסימלית בעולם? במקום לתרום באופן אימפולסיבי, אלטרואיסטים אפקטיביים מנתחים נתונים כדי לזהות את ההתערבויות היעילות ביותר-בין אם זה חלוקת רשתות למניעת מלריה, תמיכה בטכנולוגיות מזון בנות-קיימא, או צמצום סיכונים קיומיים. זוהי הגישה הלוקחת את הדחף האבולוציוני העתיק שלנו, ומשתמשת בלוגיקה כדי להפוך כוונה טובה לתוצאה מרבית. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: זולתן
פתרון 6 אותיות: זולתני (אלטרואיסטי)
פתרון 7 אותיות: זולתנות (אלטרואיזם)
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: אלטרואיסט מילון, אלטרואיסט פירוש, אלטרואיסט 5 אותיות, מה זה אלטרואיסט?, אלטרואיסט מילה נרדפת
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: אלטרואיסט מילון, אלטרואיסט פירוש, אלטרואיסט 5 אותיות, מה זה אלטרואיסט?, אלטרואיסט מילה נרדפת
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!