מראה מקום | מראה מקום תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה מראה מקום. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מראה מקום" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מראה מקום בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הבטחה של רגע או חוזה מחייב?

כשאתם מבטיחים למישהו "אם אני מאחר לפגישה ב-5 דקות, אני מזמין את כל המשרד לארוחת ערב במסעדה", האם אתם באמת מתכוונים לזה, או שאתם רק מנסים להוכיח כמה אתם בטוחים בעצמכם? בעולם המשפט העברי, השאלה הזו אינה רק פילוסופית אלא עניין משפטי מכריע המכונה "אסמכתא". המונח הזה מתאר מצב שבו אדם מקבל על עצמו התחייבות כספית או קניינית שתלויה בתנאי מסוים, אך בתוך תוכו הוא בטוח שהתנאי הזה לעולם לא יתממש. הבעיה המרכזית כאן היא המחסור ב"גמירות דעת", כלומר, אותה החלטה פנימית שלמה וסופית שנדרשת כדי להפוך הסכם למחייב. לפי ההלכה, מאחר שהמתחייב "סומך" על כך שהתנאי לא יקרה (ומכאן השם אסמכתא), הוא לא באמת התכוון להקנות את רכושו לצד השני. המשפט העברי מייחס חשיבות עליונה למה שקורה בראשו של האדם בזמן החתימה, ולכן התחייבות שנאמרה רק כ"ביטוי של ביטחון עצמי" ללא תמורה הוגנת, נחשבת לרוב לחסרת תוקף חוקי.

המאבק המשפטי הגדול בהיסטוריה היהודית: האם הבטחה על תנאי נחשבת?

ויכוח עתיק יומין שהחל בבבל לפני כאלפיים שנה מעסיק עד היום את גדולי הדיינים והמשפטנים, והוא עוסק בשאלה הפשוטה: האם אסמכתא קונה? בתלמוד הבבלי, במסכתות כמו סנהדרין ובבא מציעא, אנחנו פוגשים שתי גישות מרכזיות שהן עמודי התווך של הדיון. מצד אחד עומד רבי יוסי, שסבור כי "אסמכתא קניא" - כלומר, אדם צריך לעמוד מאחורי המילה שלו גם אם היא נאמרה על תנאי. מנגד, רבי יהודה טוען כי "אסמכתא לא קניא", ודעתו היא זו שהתקבלה להלכה ונפסקה בשולחן ערוך. המשמעות היא עצומה: אם אדם הבטיח לחברו "אם אחזור בי מהעסקה, אשלם לך פי שניים", ההבטחה הזו נחשבת ל"התחייבות ריקה". הרמב"ם מסביר בשיטת רבי יהודה כי רק אם בוצע צעד מעשי שמראה על רצינות, כמו מסירת משכון בפועל, ניתן לראות בכך גמירות דעת. בלי הוכחה כזו, המשפט העברי מעדיף להגן על האדם מפני התחייבויות שניתנו ברגע של פזיזות או ביטחון עצמי מופרז.

מהמרים, חקלאים ומה שביניהם: המקרים שבהם ההבטחה שלכם פשוט מתאדה

תארו לעצמכם חקלאי שמבטיח לבעל השדה שלו קנס ענקי אם הוא לא יצליח לגדל יבולים - זהו בדיוק המקרה הקלאסי של אריס שמופיע במקורות כדוגמה לאסמכתא. האריס לא באמת התכוון לשלם קנס מוגזם. הוא פשוט היה בטוח שהוא יעבוד קשה ויצליח, ולכן ההתחייבות שלו אינה תקפה. דוגמה מרתקת נוספת היא ה"משחק בקוביה", המונח המקורי להימורים. בהימורים, כל צד משתתף כי הוא בטוח שהוא הולך לנצח, ואף אחד לא באמת "גומר בדעתו" להפסיד את כספו מרצון. כאן נוצר מצב משפטי מורכב שבו ההסכם נשען על תקווה ולא על החלטה משפטית מוצקה. הדוגמאות הללו ממחישות שהמשפט העברי לא בודק רק את הניסוח היבש של החוזה, אלא מנסה להבין אם הצדדים הבינו את הסיכון הממשי. אם ברור מהנסיבות שהמתחייב לא העלה בדעתו שיצטרך לשלם, החוק עומד לצדו ומבטל את ההסכם.

המדריך הגאוגרפי לחוזים: ההבדל המפתיע בין שיטת הרמב"ם לבעלי התוספות

האם ידעתם שמוצא המשפחה שלכם עשוי לקבוע אם החוזה שחתמתם עליו תקף או לא? פסיקת ההלכה בנושא אסמכתא משתנה באופן משמעותי בין חכמי ספרד לחכמי אשכנז. הרמב"ם, שייצג את הגישה הספרדית המחמירה (ושבעקבותיו הלך השולחן ערוך), סבר שכל התחייבות לעתיד היא אסמכתא, אלא אם כן היא נעשית בצורה של קניין מיידי. לעומת זאת, בעלי התוספות באשכנז חילקו את העולם לשלושה מצבים: אם הדבר תלוי רק בכם ואין בו הגזמה - זה מחייב. אם זה תלוי באחרים - זו אסמכתא ובטל. ואם זה תלוי במזל (כמו הימורים) - במפתיע, כאן הם סבורים שזו לא אסמכתא כי כל אחד יודע שהוא עלול להפסיד. הרמ"א, שפסיקותיו מקובלות על יהדות אשכנז, אימץ את גישת התוספות. הפער הזה יוצר עולם שלם שבו אותה עסקה בדיוק יכולה להיחשב לחוקית לחלוטין או לבטלה מעיקרה, תלוי באיזו מסורת משפטית אתם צועדים.

איך עוקפים את המערכת? הפטנטים המשפטיים של חכמי ספרד

לפעמים, כדי לקיים עולם עסקי יציב, צריכים למצוא דרך להפוך גם התחייבויות מותנות למחייבות מבלי לעבור על דיני אסמכתא, וחכמי ספרד מצאו פתרון גאוני. במקום לכתוב בחוזה "אם תעשה X, אשלם לך Y", הם תיקנו מנגנון שבו אדם מחייב את עצמו בחוב מוחלט כבר עכשיו, בלי שום תנאי. מיד לאחר מכן, הצד השני מבטיח למחול לו על החוב אם התנאי יתקיים. בשיטה הזו, החיוב הוא "אמיתי" וסופי מהרגע הראשון, ורק המחילה היא זו שמותנית. פתרון אחר הוא שימוש במילה "מעכשיו" בנוכחות בית דין חשוב, מה שנותן להסכם תוקף של פעולה שכבר בוצעה ולא רק הבטחה לעתיד. לפי ה"בית יוסף", הדרך של חכמי ספרד היא הדרך היחידה להוציא ממון בצורה בטוחה בחוזים מורכבים, וזהו כלי שמשמש עד היום דיינים ועורכי דין המנסחים חוזים על פי דין תורה כדי למנוע טענות של ביטול הסכם.

מפיס ועד איחור במסירת דירה: למה אסמכתא היא הנושא הכי חם בכיס שלכם?

אם חשבתם שדיני אסמכתא שייכים רק לספרי היסטוריה מאובקים, כדאי שתבדקו את כרטיס ההגרלה או את חוזה הדירה שלכם. בעולם המודרני, שאלת האסמכתא עולה בכל פעם שמישהו משתתף בהגרלה של מפעל הפיס. הרב עובדיה יוסף, למשל, סבר כי לפי השולחן ערוך מדובר בבעיה הלכתית, בעוד הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא התיר זאת כי עצם קניית הכרטיס היא "קניין" של זכות ההשתתפות. גם בתחום הנדל"ן הנושא בוער: כשקבלן מאחר במסירת דירה ומחויב בקנס, או כשקונה מאחר בתשלום, עולה השאלה האם הקנס הקבוע בחוק הוא אסמכתא או פיצוי לגיטימי. בתי הדין בוחנים היום האם ההתחייבות תואמת את הנזק הריאלי, ובמקרים מסוימים משתמשים בעיקרון "דינא דמלכותא דינא" כדי לתת תוקף לחוק המדינה. בסופו של דבר, אסמכתא היא המגן שלכם מפני הבטחות פזיזות, והיא זו שמבטיחה שבעולם המשפט היהודי, מילה היא מילה - רק כשיש מאחוריה כוונה אמיתית. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות:
פתרון 5 אותיות: אפניה, הפניה
פתרון 6 אותיות: אסמכתא
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: מראה מקום תשחץ, מראה מקום פירוש, מראה מקום 5 אותיות, מראה מקום מילון, מה זה מראה מקום?

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!