כנר ישראלי | כנר ישראלי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה כנר ישראלי. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "כנר ישראלי" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה כנר ישראלי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

כיצד הפך הכינור לצליל המזוהה עם ישראל? מורשת של חמישה אשפים

תחשבו על זה רגע: איך אוסף של כפיסי עץ מודבקים וארבעה מיתרים מתוחים מצליח לחדור עמוק כל כך ללב האנושי ולייצר צליל שכמעט זהה לקולו של אדם? הכינור הוא אינו רק כלי נגינה, הוא נס הנדסי ואקוסטי שנולד באיטליה של המאה ה-16 ונותר כמעט ללא שינוי מאז - פשוט כי קשה לשפר את השלמות. הסוד לא נמצא רק במיתרים, אלא ב"מנוע" הפנימי המתוחכם שמסתתר בתוך תיבת התהודה. זה מתחיל בגשר, שרוטט באינטנסיביות ומעביר את האנרגיה לבטן הכינור. עמוק בפנים עובדת ה"נשמה" (Sound Post) - גליל עץ זעיר אך קריטי, שמתפקד כמוליך ומעביר את הרטט לגב הכלי, בעוד "קורת הבס" מעניקה לצליל את היציבות והעומק הנדרשים בצלילים הנמוכים. כל הסימפוניה הפיזיקלית הזו פורצת החוצה דרך חורי ה-F האיקוניים. כשמחברים למשוואה את הקשת המודרנית, יצירת המופת שעיצב פרנסואה טורט, מקבלים כלי שהוא למעשה "ריאה" מוזיקלית, המסוגלת לנשום, ללחוש, לצעוק ולרגש בדיוק כמונו. זו לא סתם פיזיקה, זו מכונה אורגנית לייצור רגש טהור.

ישראל ברנדמן - האיש ששתל את היסודות

לפני שהיו כוכבים בינלאומיים, היה צריך מישהו שיכין את הקרקע. ישראל ברנדמן היה האיש הזה - אדריכל תרבותי. הוא לא היה רק כנר מחונן, אלא מנצח, מלחין ומנהיג. אחרי שספג את תורת המוזיקה במוסדות המובילים באירופה, כולל לימודים בווינה אצל מלחינים כמו אלבן ברג, הוא עלה לארץ ישראל בעלייה השלישית. הוא לא חיכה שהתרבות תבוא אליו, הוא יצר אותה. הוא ייסד את מקהלת "קדימה" עוד בעיר הולדתו, שהפכה בתל אביב ל"מקהלת פועלי תל אביב". הוא ניצח, הלחין יצירות ששיקפו את רוח התקופה (כמו הפואמה הסימפונית "החלוץ") ושימש ככנר ראשון באופרה הישראלית. ברנדמן היה חלוץ תרבותי שבנה את התשתית - את האולמות, את המקהלות ואת הקהל - שעליה יכלו הכישרונות העתידיים לצמוח.


עברי גיטליס - הכריזמה, האש והמרד

עברי גיטליס, יליד חיפה, היה התופעה הבינלאומית הראשונה שצמחה מהקרקע הזו, והוא היה ההפך הגמור מנגן "ממושמע". הוא היה אש טהורה. לאחר שהתגלה כילד פלא על ידי ברוניסלב הוברמן האגדי, הוא נשלח לפריז ולמד אצל המאסטרים הגדולים ביותר, כמו קרל פלש וג'ורג'ה אנסקו. גיטליס, שחי רוב חייו בפריז, סירב לקבל את חוקי המשחק המקובלים. הנגינה שלו הייתה חיה, נושמת, לעיתים פרועה, וחשפה רגש גולמי ובלתי מסונן. הוא לא פחד לחצות גבולות - הוא שיתף פעולה עם ג'ון לנון, הופיע בסרטים (כמו אצל פרנסואה טריפו) והפך את כל הופעה שלו לאירוע חד-פעמי. גיטליס לא רק ניגן בכינור, הוא חי אותו, והוכיח לעולם שצליל ישראלי יכול להיות גם חצוף, כריזמטי ושובר מוסכמות.

יצחק פרלמן - הפנים והקול של הכינור בעולם

אם יש שם אחד שכל אדם בעולם, גם כזה שמעולם לא היה בקונצרט, מזהה עם המילה "כינור" - השם הזה הוא יצחק פרלמן. סיפורו האישי הפך לחלק בלתי נפרד מהמיתוס: הילד מתל אביב, שחלה בפוליו בגיל ארבע והתעקש לנגן, מנגן מאז בישיבה. הוא עבר דרך האקדמיה למוזיקה בתל אביב אל בית הספר ג'וליארד בניו יורק, תחת הדרכתם של דורותי דיליי ואיוואן גלאמיאן. מהרגע שהופיע בטלוויזיה האמריקאית, הוא הפך לכוכב. הצליל של פרלמן הוא כמעט שם נרדף לשלמות - צליל חם, עשיר, צלול ונטול כל מאמץ לכאורה. מנגינת הנושא הבלתי נשכחת של "רשימת שינדלר" ועד הופעות בבית הלבן וזכייה ב-17 פרסי גראמי, פרלמן הפך את הכינור לכלי נגיש, אנושי ומרגש עבור מיליונים, והוא סמל עולמי למצוינות והשראה.


פנחס צוקרמן ושלמה מינץ - דור הזהב והמורשת המשותפת

פרלמן לא היה לבד. הוא היה חלק מ"דור זהב" פנומנלי שפרץ מישראל באותן שנים. שניים מהשמות הבולטים ביותר לצדו הם פנחס צוקרמן ושלמה מינץ. סיפורם מדגים עד כמה חזקה הייתה "האסכולה הישראלית" המתהווה: שניהם התחילו אצל אותה מורה אגדית, אילונה פהר. שניהם זוהו על ידי "צייד הכישרונות" הראשי של התקופה, הכנר אייזק שטרן. ושניהם, בתמיכת קרן התרבות אמריקה-ישראל, נשלחו לליטוש סופי בג'וליארד. צוקרמן, יליד תל אביב ובן לניצול שואה, הפך לא רק לכנר וירטואוז, אלא גם לוויולן מהשורה הראשונה בעולם ומנצח מבוקש. שלמה מינץ, שעלה ממוסקבה כילד, הופיע לראשונה עם הפילהרמונית בגיל 11 (כשהחליף את פרלמן) ופיתח גם הוא קריירה כפולה כסולן ומנצח. מינץ סגר מעגל כשהפך לפטרון ומייסד של "קשת אילון", מפעל חינוכי שמטרתו להעביר את הידע הזה הלאה, לדור הבא.

הסיכוי: איך נוצרה "אסכולת הכינור הישראלית"?

אז מה היה הסוד? איך מדינה קטנה, צעירה ודלת אמצעים, הצליחה לייצר ריכוז כזה של כישרון ברמה עולמית? התשובה היא לא "קסם", אלא שילוב נדיר של נסיבות. זה התחיל עם התשתית התרבותית שיצרו חלוצים כמו ישראל ברנדמן. זה המשיך עם הגעתן של מורות-על מאירופה, כמו אילונה פהר ורבקה גולדגרט, שהביאו איתן מסורת פדגוגית עשירה. זה התחבר לפעילות של "פטרונים" כמו אייזק שטרן וקרן התרבות אמריקה-ישראל, שזיהו את היהלומים הגולמיים וסיפקו להם את המשאבים ללמוד במוסדות הטובים בעולם. השילוב הזה - בין כישרון מקומי, מסורת אירופאית קפדנית, וליטוש אמריקאי בג'וליארד - יצר את מה שהעולם מכנה היום "הצליל הישראלי": צליל שהוא לא רק מדויק טכנית, אלא גם חם, אינטנסיבי, ומלא בסיפור אנושי. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות: טל
פתרון 3 אותיות: צור, שחם
פתרון 4 אותיות: מינץ, קנטי
פתרון 5 אותיות: האוזר, פרלמן, שילוח
פתרון 6 אותיות: אהביאל, אשכנזי, ברנדמן, גיטליס, גלברון, הופנקו, לורנצן, צוקרמן
פתרון 7 אותיות: אהרונוב, סורוביץ
פתרון 8 אותיות ומעלה: גריילסאמר
פתרון של שתי מילים ומעלה: אייל שילוח, אלכסנדר טל (כנר ישראלי בעבר), אמיל האוזר, אקרט לורנצן, ארטור גלברון, דניאל אהביאל, חגי שחם, חיים צור, יעקב סורוביץ, יצחק פרלמן, ישראל ברנדמן (כנר ישראלי בעבר), מייצ'יסלב פלידרבאום (כנר פולני ישראלי בעבר), מיכאל גריילסאמר, משה אהרונוב, משה הופנקו, עברי גיטליס, פנחס צוקרמן, רוברט קנטי, שלמה מינץ (כנר ומנצח ישראלי ובינלאומי), שמואל אשכנזי (כנר ישראלי אמריקאי)
ביטויים דומים: כנר ישראלי מילה נרדפת, כנר ישראלי שם משפחה, כנר ישראלי מילון, כנר ישראלי תשחץ, כנר ישראלי 5 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!