מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה פרומו. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "פרומו" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה פרומו בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
הפעם קבלנו את ההגדרה פרומו. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "פרומו" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה פרומו בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
איך הפרומו הפך מהזנב של הסרט לראש שלו
תשאלו כל אדם ברחוב מה זה "פרומו", והוא יגיד לכם שזה הדבר המותח הזה שרואים לפני שהסרט מתחיל. אבל המילה האנגלית Trailer בכלל אומרת "נגרר", וזה לא במקרה. ב-1913, כשאיש השיווק נילס גרנלונד יצר את הפרומו הראשון בהיסטוריה עבור רשת בתי קולנוע בארצות הברית, הוא הקרין אותו בכלל בסוף הסרט. הרעיון היה להשאיר טעם של עוד, אבל הצופים פשוט קמו והלכו הביתה ברגע שהכתוביות התחילו לעלות. המפיצים הבינו מהר מאוד שהם מפספסים את הקהל והעבירו את הסרטון להתחלה, אבל השם "נגרר" כבר נדבק. בישראל, האקדמיה ללשון העברית עשתה סדר והחליטה על המילה "קדימון" - כי אם זה בא קודם, שייקרא על שם הקדימות שלו. זהו סיפור על טעות שיווקית שהפכה לאחד הכלים הכי חזקים בתעשיית הבידור העולמית.
האיש שהחליט להפסיק לדבר ולהתחיל לחתוך
עד שנות ה-60, קדימונים נראו כמו הרצאה משעממת: קריין עם קול עמוק הסביר מה רואים, וטקסטים ענקיים נמרחו על המסך. ואז הגיע סטנלי קובריק. הבמאי האגדי הבין שקדימון לא חייב להסביר את העלילה, הוא צריך לגרום ללב לדפוק מהר יותר. יחד עם מעצבים כמו פאבלו פרו, הם יצרו ב-1964 עבור "דוקטור סטריינג'לאב" טריילר שלא דומה לשום דבר שנראה עד אז: עריכה קצבית, מונטאז'ים מהירים ואפס הסברים. המהפכה הזו העבירה את הפרומו מעולם הפרסום היבש לעולם האמנות. פתאום, הטריילר הפך ליצירה קולנועית קצרה שעומדת בפני עצמה, כזו שמשתמשת בחומרי הגלם של הסרט כדי לבנות חוויה רגשית חדשה לגמרי, בלי להזדקק לקריינות שתאכיל את הצופה בכפית.
הסצנות המפורסמות שמעולם לא הגיעו למסך הגדול
הנה סוד מקצועי שרוב האנשים לא יודעים: חלק מהסצנות הכי זכירות שראיתם בטריילרים בכלל לא קיימות בסרט עצמו. בתעשייה קוראים לזה "צילומי מיוחדים" (Special Shoots), והם נועדו למכור אווירה בלי להרוס את העלילה. דוגמה מושלמת היא אלפרד היצ'קוק, שבקדימון לסרט "פסיכו" עשה לצופים סיור מודרך ומצמרר בבית המלון המפורסם מבלי להראות אפילו פריים אחד מהסרט המקורי. גם ב"שליחות קטלנית 2" צולמה סצנה שלמה של הרכבת המחסל במפעל רק עבור הקידום. הסיבה לכך היא טכנית בעיקרה - לעתים קרובות עורכים את הקדימון כשחומרי הגלם של הסרט עוד לא מוכנים או שהבמאי עוד לא החליט מה ייכנס לגרסה הסופית. זה הופך את הקדימון למעין "מוצר בונוס" עבור מעריצים שרוצים לראות עוד מהעולם של הסרט.
הקול שמאחורי הקלעים והמוזיקה שמרעידה את הכיסא
אם תעצמו עיניים בזמן טריילר, אתם כנראה תדעו בדיוק איזה סוג סרט זה - אימה, קומדיה או אקשן - וזה הכל בזכות הפסקול. בעבר שלטו בתחום קולות ה-"Stentorian", אותם קריינים בעלי קול בס עמוק וסמכותי כמו דון לה-פונטיין, שהפך לאגדה עם המשפט "בעולם שבו...". היום, הקריינות כמעט נעלמה לטובת עיצוב סאונד מתוחכם ומוזיקה שנכתבת במיוחד. מלחינים כמו ג'ון ביל בנו קריירה שלמה מכתיבת מוזיקה לקדימונים עוד לפני שהמלחין של הסרט עצמו בכלל התחיל לעבוד. השימוש במוזיקת ספרייה (Library Music) או בגרסאות כיסוי איטיות לשירים מוכרים נועד לייצר חיבור רגשי מיידי. המוזיקה היא ה"דבק" שמחזיק את כל הסצנות הקטועות יחד והופך אותן לסיפור אחד מהודק שגורם לנו לרצות לקנות כרטיס.
חוק ה-5 שניות והמלחמה על תשומת הלב שלנו
בעידן שבו לכולנו יש הפרעת קשב מובנית, לקדימון יש אויב חדש: כפתור ה-"Skip". בגלל זה נולד ה"באמפר" (Bumper), או ה"מיקרו-טיזר" - אותן 5 עד 10 שניות מהירות בתחילת הטריילר ביוטיוב שמציגות את רגעי השיא הכי מטורפים. המטרה היא פשוטה: לגרום לכם לא ללחוץ על הדילוג. מעבר לטכנולוגיה, יש גם רגולציה מחמירה: איגוד בתי הקולנוע בארצות הברית ממליץ שהקדימון לא יעלה על 2 דקות, כדי לא להתיש את הקהל לפני שהדבר האמיתי מתחיל. אבל המלחמה האמיתית היא על האמינות. לא פעם אולפנים "מרמים" ומציגים סרט דרמה כסרט אקשן כדי למשוך קהל, מה שהוביל לא פעם לתביעות משפטיות של צופים מאוכזבים. השיווק המודרני הופך למתוחכם יותר, אבל גם למסוכן יותר עבור האולפנים שצריכים להבטיח ולקיים.
לא רק בקולנוע: מהספר על המדף ועד למשחק במחשב
הקדימון מזמן כבר לא שייך רק להוליווד: הוא השתלט על כל תחום שרוצה למכור לנו סיפור. בעולם משחקי המחשב יש הפרדה ברורה בין טריילר "סינמטי" שנראה כמו סרט לבין טריילר "גיימפליי" שמראה מה באמת עושים במשחק - וצרכנים היום מאוד רגישים להבדל הזה. אפילו עולם הספרות אימץ את השיטה עם "Book Trailers", סרטונים קצרים שמשלבים שחקנים או אנימציה כדי להכניס אותנו לאווירה של רומן חדש, ויש אפילו פרסים יוקרתיים כמו ה-"Trailie" שמוקדשים רק לזה. גם הטלוויזיה לא נשארה מאחור עם ה"פרומואים" המהירים שחייבים להשאיר אותנו במתח עד לפרק של שבוע הבא. בסופו של דבר, הקדימון הוא הוכחה לכך שבעולם עמוס במידע, הדרך הכי טובה למכור רעיון גדול היא פשוט לספר אותו בתוך שתי דקות של התרגשות מזוקקת. בהצלחה !
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!