מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה כינוי למסך הקולנוע. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "כינוי למסך הקולנוע" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס, מוסף 7 ימים ועוד...
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי למסך הקולנוע בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
הפעם קבלנו את ההגדרה כינוי למסך הקולנוע. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "כינוי למסך הקולנוע" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס, מוסף 7 ימים ועוד...
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה כינוי למסך הקולנוע בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה.
המכונה שמתרגמת רגש לאור וקול
הקולנוע הוא המקום שבו האור והחושך נפגשים כדי לספר לנו סיפור, והוא עושה זאת כבר למעלה ממאה שנים. המונח העברי "קולנוע" הוא הלחם מבריק של המילים "קול" ו"תנועה", והוא החליף את ה"ראינוע" הישן של התקופה האילמת. מעבר להיותו בילוי פופולרי, הוא נחשב ל"אמנות השביעית", כזו שמאחדת בתוכה ציור, פיסול, מוזיקה וספרות לכדי יצירה אחת חיה. מבחינה פילוסופית, הקולנוע הוא מעבדה אנושית שבוחנת את המציאות שלנו. עוד מימי משל המערה של אפלטון, בני האדם הוקסמו מהשתקפויות וצללים על הקיר. כיום, סרטים משמשים ככלי עוצמתי להעברת מסרים חברתיים ואתיים, כשהם גורמים למיליוני אנשים ברחבי העולם להרגיש, לחשוב ולפעול. המדיום הזה הוא לא רק מוצר בידורי, אלא כלי תקשורת המונים שמעצב את התרבות שלנו, משפיע על הדרך שבה אנחנו רואים את ה"אחר" ומספק לנו הצצה לעולמות רחוקים ונסתרים מבלי לקום מהכיסא.
מהימור על סוס ועד למהפכה הפריזאית
הכול התחיל בכלל בגלל ויכוח מדעי על רגליים של סוס דוהר בשנת 1872. אדוארד מויברידג' השתמש בסוללת מצלמות כדי להוכיח שיש רגע שבו כל פרסות הסוס נמצאות באוויר, ובכך יצר את רצף התמונות הראשון שנתן אשליה של תנועה. הגילוי הזה הצית מרוץ טכנולוגי בין ממציאים כמו תומאס אדיסון, שפיתח את הקינטוסקופ לצפייה אישית, לבין האחים לומייר בצרפת. ב-28 בדצמבר 1895, בבית קפה בפריז, התרחש האירוע ששינה את פני ההיסטוריה: ההקרנה הציבורית הראשונה מול קהל משלם. למרות האגדה המפורסמת על הקהל שנבהל מהרכבת שנכנסה לתחנה וחשב שהיא עומדת לדרוס אותו, המציאות הייתה פשוטה יותר - אנשים פשוט הוקסמו מהפלא הטכנולוגי. באותם ימים, הסרטים היו קצרים מאוד, בני דקה בערך, ותיעדו סצנות יומיומיות כמו יציאה ממפעל או סעודת תינוק, מבלי שאיש דמיין שה"צעצוע" הזה יהפוך לתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים בכל שנה.
הקוסמים שהפכו צילום לסיפור
הקוסם ז'ורז' מלייס גילה שהמצלמה היא לא רק מכשיר לתיעוד המציאות, אלא שרביט קסמים שיכול לברוא עולמות דמיוניים. מלייס, שהגיע מעולם האשליות והקרקס, היה הראשון שהשתמש בקולנוע כדי לספר סיפורים של פנטזיה ומדע בדיוני, כולל המסע המפורסם לירח עם חללית שנוחתת בתוך עין של פרצוף אנושי. בעקבותיו הגיעו יוצרים כמו אדווין סטנטון פורטר וד.וו. גריפית', שהבינו שיחידת הבסיס של הקולנוע היא לא הסצנה, אלא השוט הבודד. הם פיתחו את "דקדוק הקולנוע" - השימוש בקלוז-אפ (תקריב) כדי להראות רגש על פני השחקן, והעריכה הצולבת שמאפשרת להראות שתי פעולות שמתרחשות במקומות שונים בו-זמנית. בזכותם, הסרט הפך מיצירה סטטית ומשעממת למסע קצבי ומרגש שבו הצופה יודע בדיוק איפה הוא נמצא ומה הוא אמור להרגיש בכל רגע נתון. השפה הזו, שנוצרה בראשית המאה העשרים, היא הבסיס לכל סרט שבו אנחנו צופים היום בנטפליקס או בקולנוע.
מונטאז' וצללים: כשהקולנוע למד לחשוב
בזמן שהוליווד התמקדה בסיפורים פשוטים, אירופה הפכה למגרש משחקים של אמנות ופסיכולוגיה. ברוסיה, סרגיי אייזנשטיין פיתח את תורת המונטאז', שהוכיחה שחיבור בין שתי תמונות שונות יוצר רעיון חדש לגמרי בראש של הצופה - טכניקה שמשמשת עד היום בכל קליפ או פרסומת. במקביל, בגרמניה של שנות העשרים, צמח האקספרסיוניזם הגרמני, שהשתמש בתפאורות מעוותות ובמשחקי אור וצל קיצוניים כדי לבטא פחד, טירוף וחרדה. סרטים כמו "מטרופוליס" ו"הקבינט של ד"ר קליגרי" הוכיחו שהקולנוע לא חייב להיות "אמיתי" כדי להיות עוצמתי, אלא הוא יכול להיות חלום או סיוט מצולם. הזרמים הללו השפיעו ישירות על ז'אנרים כמו סרטי האימה והפילם נואר האמריקאי, והם הראו שהמצלמה יכולה לצלם לא רק את מה שקורה בחוץ, אלא גם את מה שקורה בתוך הנפש של הגיבור. השילוב הזה בין עריכה חכמה לאסתטיקה ויזואלית הפך את הקולנוע ממדיום של בידור ליצירת אמנות אינטלקטואלית עמוקה.
המהפכה המדברת ותור הזהב של הוליווד
בשנת 1927, הקולנוע הפסיק לשתוק עם צאתו של "זמר הג'אז", הסרט הראשון שכלל דיאלוג מסונכרן והפך להצלחה קופתית אדירה. המעבר לקולנוע מדבר לא היה קל. מצלמות כבדות הוכנסו לתוך חדרים אקוסטיים כדי שלא ירעישו, ושחקנים רבים עם קולות לא מתאימים מצאו את עצמם מחוץ לתעשייה תוך לילה אחד. למרות הקשיים, הטכנולוגיה החדשה הובילה ל"תור הזהב" של הוליווד, תקופה שבה האולפנים הגדולים שלטו בכל - מהפקת הסרטים ועד לבתי הקולנוע עצמם. נוצרה "שיטת הכוכבים", שבה שחקנים הפכו ל"אלים מודרניים" עם תדמית מוקפדת שתפרה עבורם התעשייה. בתקופה זו הוחל גם "קוד הייז", מערכת של צנזורה עצמית שהגדירה מה מותר ואסור להראות על המסך בענייני מוסר ואלימות. המערכת הזו יצרה סגנון קולנועי בהיר, יעיל ומרגש, שבו לכל גיבור יש מטרה ברורה וכל סיפור מסתיים בסגירה הרמונית, פורמט שהפך לסטנדרט העולמי לסיפור סיפורים על המסך הגדול.
המסע המקומי: הקולנוע הישראלי כראי לחברה
הסיפור של הקולנוע הישראלי הוא בעצם הסיפור של כולנו, מהקמת המדינה ועד להצלחות הגדולות בחו"ל. זה התחיל מסרטי תעמולה ויומני חדשות בשנות החמישים, ועבר דרך המהפכות של שנות השישים והשבעים עם שני זרמים הפוכים: "סרטי הבורקס" העממיים שצחקו על הסטריאוטיפים העדתיים וזכו להצלחה קופתית היסטרית, ומנגד "הרגישות החדשה" שביקשה ליצור קולנוע אמנותי, מודרני ואישי בהשראת הגל החדש הצרפתי. הקולנוע שלנו תמיד ידע לשקף את הקונפליקטים היום-יומיים - דתיים מול חילונים, יהודים מול ערבים וההתמודדות עם השירות הצבאי. בשני העשורים האחרונים חלה פריחה אדירה בזכות חוק הקולנוע, ויוצרים ישראלים התחילו להעז ולפנות לז'אנרים חדשים כמו אימה, אקשן ומדע בדיוני. כיום, סרטים ישראליים נחשבים למותג איכותי בפסטיבלים בינלאומיים כמו קאן וברלין, כשהם מציגים אנטי-גיבורים מורכבים וסיפורים אנושיים שנוגעים בכל אחד, ללא קשר לשפה או למוצא, ומוכיחים שהקולנוע המקומי שלנו הוא חלק בלתי נפרד מהפסיפס העולמי המפואר של האמנות השביעית. בהצלחה !
מודעות
פתרון 2 אותיות: בד
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: אקרן (מסך טלוויזיה או קולנוע)
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות:
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: כינוי למסך הקולנוע פירוש, כינוי למסך הקולנוע מילה נרדפת, כינוי למסך הקולנוע מילון, כינוי למסך הקולנוע תשחץ
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש לכם פתרון אחר להציע ? רשמו אותו כאן. תודה!