לא עלה בקנה אחד | לא עלה בקנה אחד תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה לא עלה בקנה אחד. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "לא עלה בקנה אחד" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס, מוסף 7 ימים ועוד... 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה לא עלה בקנה אחד בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

כשהמילים מתנגשות בקיר: מה זו בכלל סתירה לוגית?

דמיינו לרגע שמישהו אומר לכם שהוא נמצא כרגע בירושלים, אבל באותה נשימה הוא נשבע לכם שהוא בכלל בחו"ל. המוח שלכם כנראה יחווה "קצר" קטן, וזה בדיוק מה שקורה כשפוגשים סתירה לוגית. בלוגיקה, המושג "לא עולה בקנה אחד" מתאר פסוק מורכב שפשוט לא יכול להיות אמיתי בשום מצב עניינים אפשרי. לא מדובר בטעות רגילה או באי-הבנה, אלא במבנה שקרי מיסודו שבו טענה אחת מבטלת את השנייה. אם נסמן טענה באות P, אז המצב שבו יש לנו גם את P וגם את "לא P" הוא סתירה מוחלטת. זהו הכשל הלוגי הכי בסיסי שיש: הוא לא תלוי בעובדות חיצוניות, אלא במבנה הפנימי של המשפט. השלילה של המצב הזה נקראת טאוטולוגיה - משפט שהוא תמיד אמת, כמו "או שאני בירושלים או שאני לא". היכולת לזהות סתירות היא הכלי הראשון שלנו כדי להבין אם מישהו מולנו מדבר לעניין או פשוט בונה מגדלים באוויר.

סוקרטס נגד "מכחישי השקר": הקרב העתיק על ההיגיון

תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לומר שום דבר לא נכון - עולם שבו כל מה שנאמר הוא אמת פשוט כי הוא נאמר. נשמע מוזר? זה בדיוק מה שטען דיוניסודורוס בדיאלוג העתיק של אפלטון, "אאותידמוס". הוא טען שאין כזה דבר "שקר" או "בורות", כי אדם או אומר את האמת או שלא אומר כלום. סוקרטס, שהיה אלוף בזיהוי מלכודות לוגיות, עצר אותו בשאלה פשוטה: אם אי אפשר לשקר, איך אתה יכול להפריך את דבריי? הרי אם אני טועה, סימן שיש שקר בעולם. הוויכוח הזה הוליד את חוק אי-הסתירה המפורסם, שקובע שדבר לא יכול להיות גם "כן" וגם "לא" באותו זמן ובאותו מובן. זהו לא רק משחק מילים פילוסופי, אלא הדרך שלנו לזהות הטיות ודעות קדומות. כשמישהו סותר את עצמו, הוא בעצם מבצע "התאבדות לוגית" ומאבד את היכולת לשכנע אותנו.

אפקט הפיצוץ: למה סתירה אחת קטנה היא פצצת אטום למדע?

מספיק חור אחד קטן בסכר כדי להציף עיר שלמה, ובלוגיקה, מספיקה סתירה אחת כדי להחריב מערכת שלמה של חוקים. המושג הזה נקרא "עקרון הפיצוץ" (או בלטינית: Ex Falso Quodlibet), והוא קובע שמתוך סתירה אפשר להוכיח כל דבר - אפילו שהירח עשוי מגבינה צהובה. נשמע מופרך? מבחינה לוגית, אם אנחנו מקבלים מצב שבו טענה היא גם אמת וגם שקר, הגבולות בין האפשרי לבלתי אפשרי נמחקים לגמרי. ברגע ש"הפיצוץ" הזה קורה, המערכת מאבדת את היכולת להבדיל בין עובדות לבדיות. לכן, מתמטיקאים ומדענים חרדים כל כך מפני סתירות פנימיות באקסיומות שלהם. מערכת חוקים שמכילה סתירה היא כמו מכונה שפוקדת על הגלגלים שלה להסתובב לשני כיוונים מנוגדים בבת אחת: היא אולי נראית מרשימה, אבל היא לא מסוגלת לייצר שום אמת חדשה.

הוכחה מהדלת האחורית: איך להשתמש ב"לא נכון" כדי להגיע ל"נכון"

לפעמים הדרך הכי טובה להוכיח שאתם צודקים היא לא להביא הוכחה ישירה, אלא להראות שההפך מכם פשוט לא הגיוני. השיטה הזו נקראת "הוכחה על דרך השלילה", והיא אחד הכלים החזקים ביותר בארגז הכלים של המתמטיקה. הרעיון הוא פשוט: נניח לרגע שהטענה שלנו לא נכונה. אם הנחה זו מובילה אותנו למבוי סתום או לסתירה לוגית ברורה, הרי שחייב להיות שההנחה המקורית שלנו הייתה האמת היחידה האפשרית. זה עובד כי אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאין דרך שלישית - או שמשהו נכון, או שהוא לא. בעזרת הבלשיות הלוגית הזו, אפשר לאמת חוקים מורכבים במדע שקשה להוכיח אותם באופן חזותי. הסתירה כאן היא לא "תקלה", אלא פנס שמאיר לנו את הדרך הנכונה על ידי פסילת כל הדרכים השקריות.

מתחת למכסה המנוע: איך בודקים הגיון בלי להשתמש במילים?

חשבתם פעם איך אפשר לדעת שמערכת חוקים היא עקבית בלי לדעת מה המילים בה אומרות? חוקרים כמו אמיל פוסט וארנסט נאגל הראו שאפשר לבדוק סתירות בצורה מבנית לגמרי, כמו שממיינים חלקים במפעל. הם הציעו לחלק את כל המשפטים האפשריים לשתי קבוצות סגורות ומנוגדות. אם המערכת בנויה נכון, כל משפט שנגזור מהחוקים הראשוניים חייב להישאר בקבוצה ה"נכונה". סתירה מתרחשת ברגע שהמערכת פתאום "מייצרת" משפט ששייך לקבוצה הלא נכונה. היופי בשיטה הזו הוא שהיא לא צריכה דוגמאות מהעולם האמיתי, היא בודקת את ה"שלד" של הלוגיקה. בדרך זו, אפשר להוכיח שעקביות היא תכונה שעוברת בירושה מהאקסיומות למסקנות, ומבטיחה שהמבנה הלוגי שלנו יישאר יציב וחזק כמו בניין שבנוי על יסודות של פלדה.

מהחיים עצמם: כשהמציאות והדיבור לא מסתדרים ביניהם

מחוץ לדפים של ספרי הלוגיקה, אנחנו פוגשים סתירות מסוג אחר לגמרי - סתירות שקשורות להתנהגות ולחברה. יש מה שנקרא "סתירה פרגמטית", שקורה כשמישהו אומר משהו שהעצם הפעולה שלו מכחישה (כמו מישהו שכותב הודעה "אני לא מסוגל לכתוב עכשיו"). אבל יש גם זווית מרתקת אחרת שמגיעה מהפילוסופיה הדיאלקטית של הגל ומרקס. הם טענו שבמציאות האובייקטיבית קיימות סתירות שהן דווקא המנוע של השינוי. למשל, המתח בין עושר מופלג לעוני קיצוני בתוך אותה חברה. במקרה הזה, הסתירה היא לא טעות לוגית שצריך למחוק, אלא כוח מנוגד שדוחף את ההיסטוריה קדימה לעבר פתרון חדש. זה מלמד אותנו שבעוד שבלוגיקה טהורה סתירה היא סוף הדרך, בחיים האנושיים ובחקר החברה, זיהוי של דברים ש"לא עולים בקנה אחד" הוא המפתח להבנת התהליכים הגדולים באמת. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: סתר 
פתרון 4 אותיות: סותר (לא עולה בקנה אחד)
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: לא עלה בקנה אחד מילון, לא עלה בקנה אחד פירוש, לא עלה בקנה אחד מילה נרדפת, לא עלה בקנה אחד 3 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!