שדה אבטיחים או מלונים | שדה אבטיחים או מלונים תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה שדה אבטיחים או מלונים. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "שדה אבטיחים או מלונים" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס, מוסף 7 ימים ועוד... 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה שדה אבטיחים או מלונים בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הגדרת שדה חקלאי ומקשה

השדה החקלאי הוא יחידת הבסיס של החקלאות, המשמש לגידול יבולים שונים. בעולם החקלאות מבחינים בין שני סוגים עיקריים של שדות: שדה בעל ושדה שלחין. שדה בעל מסתמך על מי גשמים בלבד להשקיה, בעוד ששדה שלחין מושקה באופן מלאכותי. המקשה היא סוג מיוחד של שדה המיועד לגידול דלועיים, כגון אבטיחים, מלונים וקישואים. מקשה זו מאופיינת בצמחים שוכבים או מטפסים, המתפרסים על פני שטח נרחב. הקשר בין שדה ומקשה לגידול דלועיים הוא הדוק, שכן תנאי הגידול הייחודיים של משפחת צמחים זו דורשים התאמה מיוחדת של השטח החקלאי. בעוד ששדות רגילים עשויים לשמש למגוון רחב של גידולים, המקשה מותאמת במיוחד לצרכים הספציפיים של הדלועיים, כמו מרווחי שתילה גדולים ומערכות תמיכה לצמחים המטפסים.

היסטוריה ותרבות של גידול דלועיים בשדה ובמקשה

גידול דלועיים בשדות ובמקשות הוא פרקטיקה חקלאית עתיקת יומין, המשתרעת על פני אלפי שנים של היסטוריה אנושית. ממצאים ארכיאולוגיים מספקים עדויות מרתקות לגידול מוקדם של אבטיחים, מלונים וקישואים באזורים שונים בעולם. למשל, זרעי אבטיח שהתגלו בלוב מתוארכים לכ-6,000 שנה לפני זמננו, מה שמעיד על חשיבותו של פרי זה בתזונה האנושית כבר בתקופה הנאוליתית. במצרים העתיקה, עדויות איקונוגרפיות מצביעות על צריכת אבטיחים כקינוח לפני למעלה מ-4,300 שנה. לגבי מלונים, ממצאים מעידים על גידולם במצרים כבר באלף השני לפני הספירה, בעוד שבארץ ישראל נמצאו זרעי מלון מתקופת הברונזה הקדומה והתקופה הישראלית. חשיבותם התרבותית של הדלועיים באה לידי ביטוי גם במסורות דתיות ובפולקלור של תרבויות רבות. למשל, בתרבות היהודית, ישנה התייחסות למתנות עניים בשדה, כולל לקט, שכחה ופאה, המדגישה את החשיבות החברתית של גידולים אלה. התפתחות שיטות הגידול והטיפוח לאורך הדורות הובילה למגוון עצום של זנים, המותאמים לתנאי אקלים שונים ולטעמים מקומיים, מה שמדגיש את התפקיד המרכזי של דלועיים בתזונה ובתרבות האנושית לאורך ההיסטוריה.

מאפיינים בוטניים של אבטיח, מלון וקישוא

אבטיחים, מלונים וקישואים שייכים כולם למשפחת הדלועיים (Cucurbitaceae), אך כל אחד מהם מציג מאפיינים בוטניים ייחודיים. האבטיח (Citrullus lanatus) הוא שיח שרוע חד-שנתי, בעל פרחים גדולים ובודדים בצבע צהוב בהיר. הפרי הוא למעשה ענבה גדולה, המכילה כ-92% מים וזרעים רבים. המלון (Cucumis melo) הוא צמח מטפס או זוחל, בעל עלים גדולים ומחוספסים. פרחיו קטנים יותר מאלו של האבטיח, והפרי מתפתח מהשחלה התחתית של הפרח הנקבי. הקישוא (Cucurbita pepo var. cylindrica) מתאפיין בגבעולים זקופים או משתרעים, ובעלים גדולים בעלי שסעים עמוקים. פרחיו גדולים וצהובים, והפרי מתפתח מהשחלה של הפרח הנקבי. בכל שלושת המינים, תהליך ההאבקה וההפריה דומה: הצמחים מפיקים פרחים זכריים ונקביים נפרדים, והאבקה מתבצעת בעיקר על ידי חרקים, בעיקר דבורים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא בצורת הפרי ובתכונותיו: האבטיח מפתח פרי גדול ועגול או מוארך, המלון מגיע במגוון צורות וגדלים, והקישוא מתאפיין בפרי גלילי או דמוי בקבוק. למרות ההבדלים, כל שלושת הצמחים מציגים התאמות דומות לאקלים חם ויבש יחסית, מה שמסביר את הצלחתם בגידול במקשות באזורים ים-תיכוניים וסובטרופיים.

טכניקות גידול ותנאי גידול אופטימליים

גידול אבטיחים, מלונים וקישואים במקשה דורש הבנה מעמיקה של צרכי הצמחים ויישום טכניקות גידול מתאימות. כל שלושת הגידולים מעדיפים אקלים חם ויבש יחסית, עם קרקע פורייה ומנוקזת היטב. האבטיח, למשל, יכול לגדול בתנאי בעל, אך מניב יבולים גבוהים יותר תחת השקיה מבוקרת. מלונים דורשים טמפרטורות גבוהות יותר מאבטיחים ורגישים יותר לקרה, בעוד שקישואים מסתגלים למגוון רחב יותר של תנאי אקלים. שיטות הגידול המקובלות כוללות שתילה ישירה בשדה או שתילת שתילים שגודלו במשתלה. מרווחי השתילה חשובים מאוד: לאבטיחים ומלונים נדרש מרחב גדול יותר בין הצמחים לעומת קישואים. השקיה היא גורם מפתח בגידול מוצלח, כאשר שיטות כמו טפטוף או השקיה בתלמים נפוצות במקשות מודרניות. דישון מאוזן חיוני להתפתחות תקינה של הצמחים ולהבטחת איכות הפרי. אתגר משמעותי בגידול דלועיים הוא ההתמודדות עם מחלות ומזיקים. שיטות הגנת הצומח כוללות רוטציה של גידולים, שימוש בזנים עמידים, והדברה משולבת. בנוסף, האבקה היא גורם קריטי בהצלחת הגידול. בעוד שדבורי דבש הן המאביקות העיקריות, חקלאים רבים משתמשים בכוורות מיוחדות או אפילו באבקה ידנית להבטחת האבקה מיטבית. טכניקות מתקדמות כוללות שימוש בחיפויי קרקע, מנהרות נמוכות או בתי רשת להארכת עונת הגידול ולהגנה מפני פגעי מזג האוויר ומזיקים.

זנים ומגוון גנטי של אבטיחים, מלונים וקישואים

עושר הזנים והמגוון הגנטי של אבטיחים, מלונים וקישואים הוא תוצאה של אלפי שנות טיפוח וברירה טבעית. באבטיחים, ניתן למצוא זנים בעלי קליפה ירוקה כהה עד בהירה, חלקה או מפוספסת, עם בשר אדום, צהוב או אפילו לבן. הזן "מללי", שפותח בישראל, ידוע בגרעיניו הגדולים במיוחד. במלונים, המגוון עצום וכולל זנים כמו הקנטלופ, הגליה, וה"האני דיו" (טל דבש), כל אחד עם מרקם, טעם וארומה ייחודיים. הקישואים מציגים מגוון צורות, מהגלילי המוכר ועד לזנים עגולים או דמויי כוכב. שימור המגוון הגנטי של דלועיים הוא בעל חשיבות עליונה לחקלאות ולביטחון המזון העולמי. בנקי גנים ברחבי העולם מחזיקים באוספים נרחבים של זני בר ומיני תרבות, המהווים מקור חיוני לתכונות כמו עמידות למחלות, התאמה לתנאי אקלים קיצוניים, או שיפור ערכים תזונתיים. תהליכי הטיפוח המודרניים משלבים שיטות מסורתיות של הכלאות עם טכנולוגיות מתקדמות כמו סמנים גנטיים ועריכה גנומית. מטרות הטיפוח כוללות שיפור היבול, הגדלת עמידות למחלות ומזיקים, התאמה לתנאי גידול שונים, והעלאת איכות הפרי מבחינת טעם, מרקם וערך תזונתי. חשוב לציין כי למרות היתרונות של זנים מסחריים מודרניים, שימור זני מורשת וזני בר הוא קריטי לשמירה על בסיס גנטי רחב, המאפשר התמודדות עם אתגרים עתידיים כמו שינויי אקלים או התפרצות של מחלות חדשות.

ערך תזונתי ושימושים קולינריים

אבטיחים, מלונים וקישואים מהווים מקור חשוב לרכיבים תזונתיים ומשמשים במגוון רחב של מאכלים בתרבויות שונות. האבטיח, המכיל כ-92% מים, הוא מקור מצוין להידרציה ודל בקלוריות (כ-30 קלוריות ל-100 גרם). הוא עשיר בליקופן, נוגד חמצון חזק, ומכיל כמויות נכבדות של ויטמינים A ו-C. המלון, בדומה לאבטיח, מכיל כ-90% מים ועשיר בוויטמינים A ו-C, וכן במינרלים כמו אשלגן. הקישוא, למרות היותו דל יחסית בקלוריות (כ-15 קלוריות ל-100 גרם), מספק כמות נכבדה של סיבים תזונתיים, ויטמין C ומינרלים כמו מגנזיום ואשלגן. מבחינה קולינרית, השימושים בדלועיים אלה מגוונים ביותר. האבטיח נאכל בעיקר טרי כפרי קיץ מרענן, אך גם משמש להכנת מיצים, סורבה, ואפילו בסלטים מלוחים. זרעי האבטיח, עשירים בחלבון ובשומנים בריאים, משמשים כחטיף לאחר קלייה או להפקת שמן. המלון נהנה ממגוון שימושים דומה, כאשר זנים מסוימים מתאימים במיוחד לסלטי פירות או לעיטוף בפרושוטו באיטליה. הקישוא מציג את הגמישות הקולינרית הרבה ביותר: ניתן לאכול אותו חי, מבושל, מאודה, צלוי, ממולא או מטוגן. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: מקשה
פתרון 5 אותיות:
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון שתי מילים ומעלה:
ביטויים דומים: שדה אבטיחים או מלונים מילון, שדה אבטיחים או מלונים פירוש, שדה אבטיחים או מלונים מילה נרדפת, שדה אבטיחים או מלונים 4 אותיות, שדה אבטיחים

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!