מרעי איוב | מרעי איוב תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מרעי איוב . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "מרעי איוב" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים כדוגמת: ידיעות אחרונות, מעריב או ישראל היום, וגם במגזינים השונים כמו: שבועון לאשה, פנאי פלוס ומוסף 7 ימים. 
לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה מרעי איוב בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

רעי איוב: כשהנחמה הופכת למשפט שדה

זו הייתה אמורה להיות משימת חסד. שלושה חברים ותיקים, אליפז, בלדד וצופר, חוצים מרחקים כדי לעמוד לצד חברם איוב ברגע השפל של חייו. מטרתם ברורה: לנחם. בתחילה, הם עושים זאת באופן מושלם. במשך שבעה ימים ולילות הם יושבים לצידו בדממה רועמת, מעניקים לכאב את הכבוד הראוי לו. זהו שיעור מאלף באמפתיה. אך כל זה קורס ברגע שאיוב פותח את פיו ומקלל את גורלו. השתיקה המכילה מתנפצת, ובמקומה נפתח ויכוח תאולוגי סוער. חדר האבלים הופך בן רגע לאולם משפט, והחברים, שבאו לחבוש, מתחילים לחקור ולתבוע. הסיפור שלהם הוא תזכורת נצחית לכך שהדרך מניסיון לנחם לניסיון "לתקן" את האבל רצופה בכוונות טובות, אך עלולה להסתיים באסון.

צוות המומחים: שלוש דרכים לאותה טעות

דמיינו צוות התערבות אינטלקטואלי שנשלח לטפל במשבר אמוני. כל אחד מהם הוא מומחה בתחומו. אליפז התימני הוא איש הרוח, המיסטיקן. הוא מבסס את טיעוניו על חזון לילי שחווה, ולפיו אין אדם צדיק לחלוטין, והסבל הוא בסך הכל שיעור חינוכי מאת הבורא. בלדד השוחי הוא ההיסטוריון, איש המסורת. הוא פונה אל ארכיון הדורות הקודמים וטוען שההיסטוריה מוכיחה בעקביות: לצדיקים טוב ולרשעים רע. אין צורך לחפש תשובות חדשות כשהישנות עובדות כל כך טוב. ולבסוף, צופר הנעמתי הוא הפילוסוף הקר והלוגי. הוא טוען שכל ניסיון להבין את האל הוא אבסורדי ויהיר. מבחינתו, איוב צריך להפסיק להתלונן ולקבל את העובדה שסבלו מוצדק, ואף מופחת. שלוש גישות מתוחכמות, שלושה מומחים מרשימים, אך כולם חולקים את אותה טעות קטלנית: הם בטוחים שיש להם תשובה.


ההידרדרות: כך חברות הופכת להתנצחות

הוויכוח בין איוב לרעיו הוא שיעור מאלף על האופן שבו שיחה הופכת להתקפה. זה לא קורה בבת אחת. בתחילה, הרעים מדברים בעדינות, מציגים עקרונות כלליים ומנסים "לעזור" לאיוב למצוא את החטא הדמיוני שלו. אך כשאיוב הודף את התיאוריות שלהם בכאב ובזעם, הסגנון משתנה. אמפתיה מפנה את מקומה לעלבון, והדיון הופך אישי. הם מתחילים לצייר תמונות חיות של גורל הרשעים, כשהם מכוונים כל מילה ישירות אליו. השלב הסופי והמכוער ביותר מגיע כשאליפז, שכבר נואש מלשכנע, פשוט ממציא רשימת חטאים. הוא מאשים את איוב בניצול עניים ובשחיתות, לא כי יש לו הוכחות, אלא כי המציאות חייבת להתיישר עם תפיסת העולם שלו. ברגע הזה, הם מפסיקים להיות חברים והופכים להיות אידיאולוגים.

הרמזים במפה: מאין באמת הגיעו רעי איוב?

מחבר ספר איוב היה אמן של רבדים וסאבטקסט. הוא לא בחר את מוצאם של הרעים במקרה. הקשר שלהם למוקדי החכמה של המזרח הקדום מובהק, גם אם אינו אחיד. הקשר הישיר ביותר הוא של אליפז התימני; תימן הייתה מרכז אדומי מובהק, ואליפז הוא גם שמו של בכור עשו, אבי אדום. בלדד השוחי מקושר לשוּחַ, מבני קטורה שאברהם שלח "קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם", וצופר הנעמתי מגיע ממקום שאינו ודאי. מדוע זה חשוב? כי בתרבות המקראית, אדום ו"בני קדם" נחשבו למקור של חכמה עתיקה ויוקרתית. הרעים אינם דמויות שוליות; הם מגיעים כנציגי האליטה האינטלקטואלית של זמנם, חמושים במיטב התיאולוגיה והפילוסופיה האנושית. הבחירה הזו הופכת את כישלונם לצורב עוד יותר. הספר מראה לנו שגם החכמה האנושית המזוקקת ביותר, על כל המסורת וההיגיון שלה, קורסת ומתגלה כאטומה וחסרת תועלת כשהיא ניצבת מול המסתורין הגדול של סבל אנושי אמיתי.


פסק הדין: טוויסט בעלילה שמגיע מהשמיים

בסוף הספר, אחרי שהטיעונים מוצו והצדדים התבצרו בעמדותיהם, האל סוף סוף מדבר. ופסק הדין שלו הוא הטוויסט המפתיע ביותר בעלילה. הוא לא מצדיק את הרעים ולא גוער באיוב על חוצפתו. במקום זאת, הוא פונה אליהם ואומר משפט מהדהד: "לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה, כְּעַבְדִּי אִיּוֹב". איך ייתכן שצעקותיו הכועסות והכמעט כופרניות של איוב נחשבות "נכונות" יותר מההגנה המלומדת של חבריו? התשובה טמונה בהבדל שבין לדבר על אלוהים לבין לדבר איתו. הרעים דיברו עליו כעל אובייקט למחקר, כנוסחה מתמטית. איוב, לעומתם, דיבר אליו מתוך קרביו, בכנות אכזרית. הוא התעמת, דרש, וסירב לקבל תשובות קלות. הכנות הזו, הקשר החי והכואב, התגלה כיקר ערך יותר מכל תיאולוגיה מסודרת ומנומסת.

מורשת של אזהרה: מה רעי איוב מלמדים אותנו היום?

אליפז, בלדד וצופר מעולם לא עזבו את הבמה האנושית. הם חיים בינינו. הם מייצגים את הקול הפנימי או החיצוני שממהר להציע פתרונות קלים לכאב מורכב, שמחפש אשמים במקום להציע כתף תומכת. הביטוי המקורי שטבע איוב, "מְנַחֲמֵי עָמָל" (כלומר, מנחמים שרק מוסיפים עמל וצער), הפך לסמל תרבותי (לעתים בגרסתו הנפוצה "מנחמי הבל") לתזכורת מתמדת שנחמה שאינה במקומה רק מוסיפה צער. סיפורם אינו רק תיאולוגיה עתיקה; הוא מדריך למשתמש במצבי משבר. הוא מזהיר אותנו מהסכנה שבצדקנות, מהאופן שבו הצורך שלנו בסדר ובהיגיון יכול להפוך אותנו לאטומים לסבלו של הזולת. בסופו של דבר, כישלונם המהדהד של רעי איוב מלמד אותנו שיעור מהפכני: לפעמים, החברות האמיתית ביותר והאמונה העמוקה ביותר אינן מתבטאות במציאת התשובה הנכונה, אלא ביכולת להישאר לצד מישהו גם כשאין תשובות בכלל. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות:
פתרון 4 אותיות: בלדד, צופר
פתרון 5 אותיות: אליפז 
פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: 
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: אליפז התימני, בלדד השוחי, צופר הנעמתי
ביטויים דומים: מרעי איוב מילון, מרעי איוב פירוש, מרעי איוב 5 אותיות, מרעי איוב תשחץ, מרעי איוב = 

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!