סופר רוסי | סופר רוסי בעבר תשחץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם קבלנו את ההגדרה סופר רוסי בעבר. בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש. הביטוי "סופר רוסי" יכול להופיע במדור התשחצים בעיתונים היומיים, בשבועונים, בירחונים, בחוברות תשבצים או במגזינים השונים.

לרשותכם ייסדנו את מילון התשבצים - מורדו, שיסייע לכם לפתור את התשחץ במהירות ובקלות. ראשית, נסתכל על ההגדרה סופר רוסי בעבר בתשבץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה, ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית. אז למה אתם מחכים - בואו למצוא את התשובה הנכונה. 

הנשמה הרוסית במעבדה: מדריך אנליטי לגוגול, צ'כוב, דוסטויבסקי וטולסטוי

כל דיון בספרות הרוסית מתחיל למעשה בניקולאי גוגול. הוא לא רק סופר, הוא הארכיטקט שחצב את המרחב הספרותי שבו יפעלו יורשיו. גוגול ביצע את המעבר החד מהרומנטיקה אל עבר ריאליזם גרוטסקי ייחודי, כזה שבו המציאות אינה מתוארת - היא נחשפת בעיוותיה. ביצירותיו המכוננות, מסיפורי פטרבורג ("האדרת", "האף") ועד לפואמה האפית "נפשות מתות", הוא הפך את הפקיד הזוטר והאפרורי לגיבור טראגי, ואת הבירוקרטיה הצארית למכונת אימה סוריאליסטית. הוא יצר שפה חדשה של סאטירה, כזו שאינה מצחיקה אלא מעוררת חלחלה. הטרגדיה האישית שלו, שהגיעה לשיאה בשריפת החלק השני של "נפשות מתות", לא הייתה רק אקט של טירוף, אלא התנגשות בלתי נמנעת בין חזונו האמנותי לבין הדוגמה הדתית-מיסטית שאימץ, וסימלה את הקרע העמוק שבו התחבט כל חייו.

אנטון צ'כוב: מאסטר הסאבטקסט ופילוסוף השגרה

אנטון צ'כוב, שהחל את דרכו בכתיבת הומורסקות זולות למחייתו (תחת הפסבדונים "אנטושה צ'כונטה"), התפתח להיות אחד הקולות המהפכניים ביותר בספרות המודרנית. הרקע שלו כרופא העניק לו מבט קליני, מאבחן ונטול סנטימנטליות על המצב האנושי. הוא לא בזבז מילים; הוא שכלל את הסיפור הקצר והמחזאות לכדי אמנות של סאבטקסט. צ'כוב הראה כיצד הדרמות הגדולות ביותר מתרחשות לא בשדות קרב, אלא בחדרי הסבה אפרוריים, והן טמונות במה שדמויות לא אומרות. הוא היה אמן ה"אובייקטיביזם", הציג את גיבוריו דרך מעשיהם בלבד, וסירב לשפוט אותם. העיקרון הדרמטורגי המפורסם שלו, "האקדח של צ'כוב", אינו רק כלל טכני לכתיבה, אלא פילוסופיה שלמה של כלכלה אמנותית: ביצירה מהודקת, אין מקום לפרטים מיותרים, ולכל רכיב יש משמעות קטלנית.


פיודור דוסטויבסקי: כור ההיתוך של הפסיכולוגיה והאמונה

קריאה בפיודור דוסטויבסקי היא כניסה לכור היתוך אינטלקטואלי ורוחני. חוויית המאסר בסיביר וההמתנה להוצאה להורג שבוטלה ברגע האחרון, עיצבו מחדש את תפיסתו והפכו אותו לחוקר הנלהב ביותר של נפש האדם במצבי קיצון. הרומנים שלו ("החטא ועונשו", "האחים קרמזוב") אינם עוסקים בעלילות, אלא משמשים כמעבדות מוסריות שבהן רעיונות פילוסופיים - ניהיליזם, אמונה, רציונליזם - מקבלים גוף אנושי ונדחפים עד לקצה גבול היכולת האלימה שלהם. תרומתו הספרותית המרכזית, כפי שהגדיר אותה מיכאיל בכטין, היא "הרומן הפוליפוני": מבנה שבו קולותיהן ותפיסות עולמן של הדמויות (כמו רסקולניקוב, איוון קרמזוב או סווידריגאילוב) הן עצמאיות לחלוטין ואינן כפופות לאידאולוגיה של המחבר. דוסטויבסקי לא מספק תשובות; הוא מכריח את הקורא להתעמת עם השאלות הקשות ביותר על אודות חופש, אלוהים ומהותו של הסבל.

לב טולסטוי: הדואליות של האמן והנביא המוסרי

לב טולסטוי מייצג דמות של סתירה פנימית עצומה: הוא היה האריסטוקרט המובהק ביותר, שכתב את האפוסים הגדולים ("מלחמה ושלום", "אנה קארנינה") על חיי המעמד הגבוה, ובמקביל הפך למבקר החריף ביותר של אותו מעמד. בעוד שיצירותיו הריאליסטיות נחשבות לשיא הז'אנר, הוא עצמו ראה בהן בשלב מאוחר יותר ביטוי ליהירות. טולסטוי היה הוגה אנרכיסטי-פציפיסטי רדיקלי; הוא דחה כל מוסד של כוח כפייתי - המדינה, הכנסייה והצבא - וקרא להתנגדות לא אלימה המבוססת על אהבה אוניברסלית. פילוסופיה זו השפיעה ישירות על דמויות מפתח במאה ה-20 כמו מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג. חייו היו מאבק מתמיד בין האמן בעל האגו הקולוסאלי לבין הנביא המוסרי שחיפש אמת פשוטה וחיים סגפניים, מאבק שהגיע לשיאו בבריחתו מביתו וממשפחתו ימים ספורים לפני מותו.


נקודות עיוורון: ההקשר ההיסטורי וה"שאלה היהודית"

ניתוח מהימן של סופרים אלה מחייב התמודדות גם עם נקודות העיוורון האידאולוגיות שלהם, ששיקפו זרמים רווחים בחברה הרוסית של המאה ה-19. דוסטויבסקי, במיוחד ב"יומנו של סופר", וגוגול, בתיאוריו הסטריאוטיפיים (כמו יאנקל ב"טאראס בולבה"), ביטאו עמדות אנטישמיות מובהקות ורווחות. אין מדובר בפרט שולי, אלא ברכיב מטריד ומשמעותי בתפיסת עולמם הלאומנית. חשוב לציין כי עמדות אלו לא היו נחלת הכל. טולסטוי, למשל, שפילוסופיית אי-האלימות האוניברסלית שלו דחתה גזענות ממוסדת, נקט עמדה הפוכה וברורה. הוא גינה בפומבי ובחריפות את פרעות קישינב ב-1903, וראה בהן תוצאה ישירה של תעמולת הממשלה והכנסייה - אותם מוסדות כפייה שאותם תיעב.

המורשת המאוחדת: הפער הנצחי בין השאיפה למציאות

על אף ההבדלים העצומים בסגנון ובפילוסופיה, ארבעת הענקים הללו חולקים עיסוק משותף: כולם חקרו ללא רחם את הפער הבלתי ניתן לגישור בין השאיפה האנושית למשמעות, יופי ואמת, לבין המציאות היומיומית הבנאלית (אצל צ'כוב), האבסורדית (אצל גוגול), או האכזרית (אצל דוסטויבסקי וטולסטוי). הם לא רק תיארו את רוסיה; הם יצרו אותה ספרותית וחשפו את החרדה הקיומית המפעמת בבסיסה. השפעתם על הספרות המודרניסטית של המאה ה-20 (על יוצרים כמו וירג'יניה וולף, ג'יימס ג'ויס וויליאם פוקנר) היא מכרעת. הם סיפקו את קוד המקור לניתוח התודעה, המוסר והמאבק האנושי התמידי למצוא גאולה בעולם כאוטי, וזו הסיבה שהם נותרים רלוונטיים ומרתקים באופן שאינו תלוי בזמן או במקום. בהצלחה !

מודעות




פתרון 2 אותיות:
פתרון 3 אותיות: סרג'
פתרון 4 אותיות: באבל, צ'כוב
פתרון 5 אותיות: גוגול, גורקי, דימוב, שמבדל
פתרון 6 אותיות: גלייגו, ונדרוף, מילסקו, נבוקוב, פושקין, ריטחאו
פתרון 7 אותיות: בולגקוב (סופר ומחזאי רוסי), זמיאטין, טולסטוי, שולוחוב
פתרון (מיוחד מ-8 אותיות): אוקוג'אבה, דוסטויבסקי, הופשטיין, יבטושנקו, סולז'ניצין, סיניאבסקי, קורולנקו
פתרון של שתי מילים ומעלה: אוסיפ דימוב, איסאק באבל, אלכסנדר סולז'ניצין, אלכסנדר פושקין, אנדריי סיניאבסקי, אנטון צ'כוב, בולאט אוקוג'אבה, דוד הופשטיין, ויקטור סרג', ולדימיר נבוקוב, ולדימיר קורולנקו, זלמן ונדרוף, יבגני זמיאטין, יבגני יבטושנקו, יורי ריטחאו, לב טולסטוי, מיכאיל בולגקוב, מיכאיל שולוחוב, מיכאיל שמבדל, מקסים גורקי, ניקולאי גוגול, ניקולאה מילסקו, פיודור דוסטויבסקי, רובן גונזלס גלייגו

ביטויים דומים: סופר רוסי בעבר מילון, סופר רוסי בעבר פירוש, סופר רוסי בעבר תשבץ, סופר רוסי 9 אותיות

כדי למצוא תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!
עזרנו לכם למצוא את הפתרון לתשבץ? תפרגנו לנו בלייק!