מחזאי איטלקי | מחזאי איטלקי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מחזאי איטלקי . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מחזאי איטלקי בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

הבמה מתעוררת לחיים: המסע המרתק של התיאטרון האיטלקי

תחשבו על הפעם האחרונה שבה סיפור הצליח לשאוב אתכם פנימה, להצחיק אתכם עד דמעות או לגרום לכם לפקפק בכל מה שידעתם על המציאות. עכשיו, תארו לעצמכם את החוויה הזו מתרחשת הרבה לפני עידן המסכים, רק באמצעות מילים, שחקנים וקהל. התיאטרון האיטלקי הוא בדיוק זה: רכבת הרים של רגשות שהתחילה ברחובות והגיעה אל הבמות היוקרתיות בעולם. כאן נכיר חמישה מחזאים ששינו את חוקי המשחק לעד. נגלה כיצד קרלו גולדוני הוריד לשחקנים את המסכות, איך גבריאלה ד'אנונציו הפך את האסתטיקה לדת, למה לואיג'י פיראנדלו שיחק לנו במוח, איך אדוארדו דה פיליפו נתן קול לנאפולי, ומדוע דאריו פו העדיף להיות ליצן שמאלץ את כולם לחשוב.


קרלו גולדוני: האיש שהוריד את המסכות ושינה את החוקים

תארו לכם שהייתם הולכים להצגה, וכל השחקנים היו תמיד, אבל תמיד, מספרים את אותן הבדיחות ולובשים את אותן המסכות בדיוק. משעמם, נכון? גם קרלו גולדוני חשב ככה. במאה השמונה עשרה, המחזאי הוונציאני החליט לעשות מהפכה. הוא לקח את הקומדיה דל'ארטה המסורתית, שנשענה כולה על אלתורים וטיפוסים קבועים מראש, והחליט שהגיע הזמן לריאליזם. גולדוני התחיל לכתוב טקסטים מדויקים שהציגו אנשים אמיתיים, עם בעיות אמיתיות, תוך שימוש בניב הוונציאני השגור ברחוב. מחזות כמו "משרתם של שני אדונים" הפכו ללהיט בדיוק בגלל זה. הוא הנגיש את התיאטרון למעמד הביניים, שילב פעולה עם מלחינים בולטים, והוכיח שהחיים עצמם הם ההצגה הכי מרתקת בעיר.

גבריאלה ד'אנונציו: שירה, אסתטיקה וחיים על הקצה

מה קורה כשאוספים לתוך אדם אחד גיבור מלחמה, משורר מחונן ואמן של רגשות סוערים? מקבלים את גבריאלה ד'אנונציו. בניגוד לריאליזם של קודמיו, ד'אנונציו האמין שהתאטרון חייב להיות חוויה רב חושית ששוטפת את הקהל באסתטיקה עשירה ובשירה. הוא שבר את מוסכמות הדרמה הבורגנית של תחילת המאה העשרים, והביא לבמה שפה מליצית ונופך היסטורי. אהבתו לשחקנית אלאונורה דוזה, שעבורה כתב את המחזה "העיר המתה", והרפתקאותיו הצבאיות, הוכיחו שחייו האישיים היו סוערים לא פחות מיצירתו. הוא לא חיפש לשקף את היומיום השגרתי, אלא העדיף להרים את הקהל למקומות של יופי ותשוקה.


לואיג'י פיראנדלו: משחקי מוחות ופרס נובל לספרות

מכירים את התחושה שאתם משחקים דמות שונה ליד כל אדם? לואיג'י פיראנדלו לקח את התחושה המדויקת הזו, חקר אותה לעומק, וזכה בזכותה בפרס נובל לספרות בשנת 1934. פיראנדלו הוא אחד מאבות התיאטרון המודרני, פשוט כי הוא סירב להאמין שיש אמת אחת מוחלטת. המחזות שלו, כמו "שש נפשות מחפשות מחבר", משתמשים בטכניקה של תיאטרון בתוך תיאטרון ומאלצים את הצופים לשאול את עצמם מה אמיתי ומה דמיון. היצירה שלו נולדה מתוך כאב ומשברים אישיים, והיא מתעסקת ללא הרף בזהות מתפוררת ובמסכות שאנחנו עוטים על עצמנו בחברה. הוא לקח את הפסיכולוגיה האנושית המסובכת ביותר והפך אותה לאמנות טהורה.

אדוארדו דה פיליפו: הלב הפועם של דרום איטליה

אם לעיר נאפולי היה קול משלה, היא בוודאות הייתה מדברת מתוך מחזה של אדוארדו דה פיליפו. דה פיליפו היה איש של אנשים, והוא הביא לבמה את המהות הכי אותנטית של דרום איטליה. בניגוד לאחרים שכתבו ממגדל השן, הוא חי ונשם את הבמה כשחקן וכבמאי, והקים יחד עם אחיו פפינו ואחותו טיטינה להקת תיאטרון מצליחה. מחזותיו, כדוגמת "פילומנה מרטוראנו", עוסקים בחיים של מעמד הפועלים, בעוני, במשפחה ובקשיי ההישרדות שלאחר מלחמת העולם השנייה. הגאונות שלו הייתה ביכולת לערבב צחוק מתגלגל עם עצב עמוק, ממש כמו החיים. הוא השתמש בניב הנפוליטני כדי לתת לדמויותיו נשמה, והפך טרגדיות של אנשים פשוטים ליצירות מופת בינלאומיות.


דאריו פו: ליצן החצר שהצחיק והרגיז את הממסד

מכירים את החבר הזה שתמיד אומר את האמת הכי כואבת, אבל עושה את זה דרך בדיחה כל כך טובה שאי אפשר לכעוס עליו? דאריו פו בנה מזה קריירה עולמית שזיכתה אותו בפרס נובל בשנת 1997. הוא החזיר אל הבמה המודרנית את המסורת של ליצן החצר מימי הביניים, תוך שימוש בפארסה, אלתור והמון סאטירה. יחד עם אשתו, השחקנית פרנקה ראמה, הוא כתב מחזות ביקורתיים כמו "מותו המקרי של אנרכיסט", שתקפו את הקפיטליזם ואת הפוליטיקה הממסדית. עבודתו צונזרה לעיתים, אך הקהל הצביע ברגליים. פו הוכיח שהצחוק הוא הנשק החזק ביותר של האזרח הפשוט.

מארץ המגף לישראל: כשהדרמה האיטלקית מדברת עברית

אתם ממש לא צריכים כרטיס טיסה לרומא כדי לחוות תיאטרון איטלקי משובח, הוא נמצא ממש כאן בישראל כבר עשרות שנים. הקסם של המחזאים הללו הוא היכולת שלהם לדבר על נושאים אוניברסליים כמו משפחה, זהות ומאבקי הישרדות - נושאים שהקהל הישראלי מתחבר אליהם בקלות. לאה גולדברג, למשל, תרגמה לעברית את מחזהו הפילוסופי של פיראנדלו "כל אדם והאמת שלו", ונסים אלוני תרגם בכישרון רב את יצירותיו של פו. ענקי במה כגון ליה קניג (בהבימה) וששון גבאי (בבית ליסין) כיכבו כאן בהפקות של "פילומנה מרטוראנו", והוכיחו שהטמפרמנט הים-תיכוני של נאפולי עובד מצוין גם אצלנו.


מורשת נצחית: למה אנחנו עדיין עומדים ומוחאים כפיים?

המסך יורד, האורות נדלקים, אבל ההשפעה של סיפור טוב נשארת איתנו הרבה אחרי שאנחנו עוזבים את האולם. חמשת המחזאים האיטלקיים שסקרנו כאן עשו הרבה יותר מאשר לכתוב טקסטים יפים. הם שינו את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על עצמנו ועל החברה שבה אנו חיים. החל מהריאליזם האנושי של גולדוני ודה פיליפו, דרך האסתטיקה של ד'אנונציו ופירוק המציאות של פיראנדלו, ועד לסאטירה הנוקבת של פו. יצירותיהם הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות העולמית בגלל שהן תמיד מחפשות את האמת, בין אם דרך צחוק, דמעות או אשליה. התיאטרון הזה ימשיך לחיות ולרגש לעוד שנים רבות. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות: פו
פתרון 3 אותיות: בטי
פתרון 4 אותיות: ברוק, דלדה, סומו

פתרון 5 אותיות: סקאלה, קאפצ'ה

פתרון 6 אותיות:
פתרון 7 אותיות: אנדריני, גולדוני, דה-בארדי, קמאראנו, פירנדלו
פתרון 8 אותיות ומעלה: ברייבנטי, ד'אנונציו, דה-גוברנטיס, דה-פיליפו, דלה-פורטה, פיראנדלו, פרווידינו

פתרון של שתי מילים ומעלה: אדוארדו דה פיליפו, אדית ברוק, אוגו בטי, איזבלה אנדריני, אלדו ברייבנטי, אנג'לו דה גוברנטיס, גבריאלה ד'אנונציו, ג'ובאני דה בארדי, ג'מבטיסטה דלה פורטה, גרציה דלדה, דאריו פו (דריו פו), יהודה סומו, לואיג'י פיראנדלו, סלבטורה קמאראנו, פאוסטו פרווידינו, פלמיניו סקאלה, קרלו גולדוני, קרלו סיג'יסמונדו קאפצ'ב

ביטויים דומים: שם של מחזאי איטלקי, מחזאי איטלקי מילון, מחזאי איטלקי 6 אותיות, רשימת מחזאים איטלקיים.

מחפשים תשובות נוספות השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!