מושב במישור החוף | מושב במישור החוף הדרומי תשבץ

מורדו פתרון תשחצים ותשבצים - כי ידע לא קונים בכסף.
הפעם, קבלנו את ההגדרה מושב במישור החוף הדרומי . בכמה צעדים פשוטים נמצא את הפתרון המבוקש.
ראשית, נסתכל על ההגדרה מושב במישור החוף בתשחץ, ונמנה את מספר המשבצות המרכיבות את הפתרון. אחר כך נגולל את המסך מטה ומיד יופיע מאגר של תשובות אפשריות. על מנת להקל על החיפוש ארגנו את התשובות לפי סדר האלפבית. 

המנוע שמניע את המדינה: מבט אל מישור החוף

תחשבו על מדינת ישראל כעל אורגניזם חי: אם ירושלים היא הלב והערבה היא הקצוות, אז מישור החוף הוא ללא ספק הריאות והאוטוסטרדה שמחברת את הכל. אנחנו מדברים על רצועה שנראית במפה כמו פס דק של זהב וכחול, אבל בפועל מדובר בחבל ארץ שמתחיל בראש הנקרה שבצפון ומסתיים רק כשחולות מצרים נושקים לרפיח בדרום. זה לא סתם שטח מישורי: זהו אזור שבו הטבע עשה לנו הנחת סלב עם קרקע סחף עמוקה ופורייה, אקלים שמתנהג יפה רוב השנה ומפלס מי תהום שפעם רק היה צריך לתקוע בו קש כדי להוציא מים. החלוקה פשוטה: החלק הצפוני מגיע עד נחל תנינים, המרכז (השרון) נמתח עד הירקון, והדרום לוקח אותנו כל הדרך אל הגבול. הקרבה לים התיכון היא לא רק עניין של נוף לשקיעה, אלא מנוע כלכלי היסטורי שאפשר תנועה, מעבר ופרנסה עוד לפני שהמציאו את נתיבי איילון.

מהריסות ממלוכיות למעצמה חקלאית ירוקה

אם הייתם נוחתים כאן במאה ה-13, לא הייתם מוצאים בתי קפה או פרדסים, אלא חורבן מתוכנן היטב שהשאיר אחריו שלטון ממלוכי מפוחד. הממלוכים כל כך חששו שהצלבנים יחזרו מהים, שהם פשוט החליטו להפוך את מישור החוף לאזור אסון: הם הרסו ערים, הציפו שטחים ויצרו ביצות מכוונות שהרחיקו את נתיבי הסחר אל פנים הארץ. המצב הזה נמשך מאות שנים תחת השלטון העות'מאני, כשהאזור נשאר דל באוכלוסייה ומוזנח, עד שהגיע הגל החלוצי של סוף המאה ה-19. פתאום, מה שנתפס כביצה טובענית ומסוכנת הפך ליעד לרכישת קרקעות ולהקמת מושבות חקלאיות. המהפך הזה לא קרה ביום אחד: החלוצים נלחמו בביצות עד שנות ה-60, אבל בסוף התהליך, מושבות קטנות כמו פתח תקווה וראשון לציון הפכו לערים שמרכזות היום את רוב תושבי ישראל, בזכות אותה תשתיות ראשונית של התיישבות חקלאית נחושה.

סודות בתוך האדמה: חולות נודדים וסלעי כורכר

החול הזה שאתם מנערים מהמגבת אחרי הים הוא למעשה תייר שהגיע מרחוק מאוד, מסע של מעל 6,000 קילומטרים שהתחיל בכלל בהרי אפריקה. סלעים שהתפוררו במקורות הנילוס נסחפו בנהר, הגיעו לים התיכון ונדחפו על ידי הזרמים עד לחופים שלנו, שם גלי הים העלו אותם אל היבשה. אבל מישור החוף הוא הרבה יותר מחול: הוא פסיפס של קרקעות כמו ה"חמרה" האדומה שקיבלה את צבעה מחלודה של ברזל, או רכסי הכורכר שהם בעצם שילוב של חול וצדפים שהתקשו לסלע. בין הרכסים האלו נוצרה ה"מרזבה" - אותו מישור סחף פורה שמשתפל לכיוון הים. המבנה הגאולוגי הזה הוא שקבע איפה אפשר לגדל פרדסים ואיפה המים יחלחלו מהר מדי. בעוד שבדרום (מישור יהודה) יש מרבדי חול ענקיים, בצפון הם כמעט נעלמים, מה שמסביר מדוע הנוף המשתנה הזה הכתיב את אופי היישובים שקמו עליו.

הלב הפועם של הדרום: ברכיה, משען וגיאה

בלב מישור החוף הדרומי, קרוב לאשקלון, אפשר למצוא מושבים שהם שיעור חי בהיסטוריה יהודית וקהילתית מרגשת. מושב ברכיה, למשל, נוסד ב-1950 על ידי עולים מהאי ג'רבה שבתוניסיה, שהביאו איתם שושלות כוהנים עתיקות ורבנים משפיעים כמו הרב רחמים חי חויתה הכהן, שהפכו את המקום למרכז רוחני לצד חקלאות של חלב וביצים. לא רחוק משם נמצא מושב גיאה, שעלה על הקרקע ב-1949 על ידי ניצולי שואה מצ'כוסלובקיה, שנאלצו להתמודד בשנים הראשונות עם שיטפונות של נחל גיאה ופשיטות של מסתננים ("פדאיון") מרצועת עזה. מושב משען השלים את התמונה באותה שנה עם עולים מתימן שהתחילו את דרכם באוהלים ועסקו בבניית בתיהם במו ידיהם. היישובים האלו, שעברו בשנות האלפיים תהליכי הרחבה קהילתיים מאסיביים, מראים איך קהילות מגוונות כל כך הצליחו להכות שורש באדמת הסחף הדרומית ולהפוך למשקים משגשגים.

אירופה בשדות ישראל: בית חנן ושדה ורבורג

סיפורם של המושבים בית חנן ושדה ורבורג הוא הוכחה לכך שציונות מגיעה בכל מיני שפות, מבורגס ועד ברלין. בית חנן הוקם בחנוכה 1929 על ידי עולים מבולגריה, שהיו הראשונים ליישב את האזור אחרי מאורעות תרפ"ט, כשהם קוראים למקום על שם הסמיכות לוואדי חנין. הם נטעו פרדסים והקימו לולים, למרות שבשנים הראשונות הם נחשבו ל"מעמד בינוני" ולא קיבלו סיוע תקציבי מהמוסדות. מנגד, שדה ורבורג הוקם ב-1938 בשרון על ידי עולים מגרמניה, חלקם הגיעו בזכות "הסכם ההעברה" המפורסם שאפשר להוציא ציוד חקלאי מגרמניה הנאצית. הכפר נקרא על שם ד"ר אוטו ורבורג, הבוטנאי שהיה נשיא ההסתדרות הציונית, והוא שומר עד היום על צביון שיתופי וארכיון היסטורי מרשים. בשני המקרים, המושבים האלו עברו שינוי דרמטי לאורך השנים - מחקלאות הדרים קלאסית למטעים סובטרופיים וליישובים קהילתיים מבוקשים מאוד בגלל מיקומם האסטרטגי במרכז.

טבע תחת לחץ: המפגש בין ציונות לאקולוגיה

מישור החוף הוא זירת התגוששות בלתי פוסקת בין הצורך בבנייה לבין עולם החי והצומח הייחודי שנלחם על מקומו בין הבטון לחול. כאן צומחים מינים שמותאמים בדיוק לתנאים הקשים של הכורכר והחמרה, כמו חבצלת החוף העמידה או אירוס הארגמן הנדיר, ששמורה מיוחדת עבורו נמצאת ממש ליד מושב בית חנן. לצד הצמחייה, אפשר למצוא יונקים כמו קיפוד החולות ותנים זהובים, וגם עטלפי פירות שהפכו לדיירי קבע בערים הסמוכות. הקונפליקט המודרני ברור: ככל שהמושבים מתרחבים והערים צומחות, שטחי הטבע מצטמצמים, מה שהוביל להקמת קבוצות תושבים שנלחמות על שימור גבעות הכורכר האחרונות, כמו בנס ציונה. מישור החוף הוא כבר לא רק אזור חקלאי, אלא מרחב שבו מנסים לאזן בין איכות חיים מודרנית לבין שמירה על אותן ריאות ירוקות ומגוון ביולוגי שהיה כאן הרבה לפנינו. בהצלחה !

מודעות

פתרון 2 אותיות:

פתרון 3 אותיות: חלץ, חמד (מושב במישור החוף הדרומי, נוסד ב-1950)

פתרון 4 אותיות: גיאה, משען
פתרון 5 אותיות: ברכיה (מושב במישור החוף הדרומי, נוסד ב-1950), נטעים, צרופה (מושב במישור החוף הצפוני)

פתרון 6 אותיות: אמונים, הבונים, הודייה
פתרון 7 אותיות: מבקיעים (מושב במישור החוף הדרומי, נוסד ב-1949)
פתרון 8 אותיות ומעלה:
פתרון של שתי מילים ומעלה: בית חנן, בית שקמה, בני דרום (מושב במישור החוף הדרומי, נוסד ב-1949), בני ראם, גן שורק (מושב במישור החוף הדרומי, נוסד ב-1950), כוכב מיכאל, כפר הנגיד, ניר ישראל, נתיב העשרה, שדה ורבורג, תלמי יפה
ביטויים דומים: שם של מושב במישור החוף הדרומי, מושב במישור החוף הדרומי מילון, מושב במישור החוף הדרומי פירוש, מושב במישור החוף הדרומי 6 אותיות

מחפשים תשובות נוספות - השתמשו בתיבת החיפוש בראש הדף.
עזרנו לכם למצוא את הפתרון ? תפרגנו לנו בלייק! 
יש לכם פתרון אחר להציע? כתבו לנו בתיבת התגובות!